מפתחי חכמת אמת/הקדמה

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

מפתחי חכמת אמת TriangleArrow-Left.png הקדמה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

בשם ה' ובעזרתו ית"ש

ראשית דבר

אמר שלמה המלך ע"ה: "כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה" (קהלת ט'). הדברים האלו האירו נגד עיני והמה הרהיבוני בכל עת לחרוט בחרט אנוש את כל אשר העליתי דרך לימודי, אם כי ידעתי שלא צללתי במים אדירים ובמעמקי תהום רבה, כי יודע אני שלא פתחתי פתח רק כחודה של מחט, אמנם ידוע מאמרם ז"ל "אי לאו דדלאי לך חספא לא משכחת מרגניתא תותה" (ב"מ יז:), ובזה שמתי מבטחי עוז לגשת אל המלאכה הזאת, וכמאמר המשנה "לא עליך המלאכה לגמור", אבל "ולא בן חורין להבטל ממנה" ג"כ (אבות פרק ב' משנה ט"ז). ובפרט כשעזרני ה' לעשות מפתחות לחכמת אמת שהוא דבר נחוץ עד מאד, כידוע למתחילים שההעלם בה הוא גדול ביותר והוא ער"ש "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני", ואין חכם כבעל הנסיון, עוד אני זוכר כי בהתחילי לעיין בספרי חכמת האמת איך שהרגשתי אז נחיצות יתירה באיזה ספר מסודר היטב עם כל הענינים ענין אחר ענין, כי מאד מאד הייתי נבוך אז בהענינים ולא הבנתי שום דבר על בוריו, ובכלל היו לי סתירות וקושיות ממקום למקום, כי כל הספרים מרבותינו ז"ל אפי' אותן המסודרים מעט על פי הסדר, מלבד אשר העלימו את החכמה הזאת בדרך רמז וחידה, ההעלם עוד יותר גדול מזה שפזרו ענין אחד בכמה מקומות זעיר שם זעיר שם, עד שקשה לקורא הבינוני לחבר את הענין המפוזר למקומות עד אין מספר ולשוב לבנות לו מזה שיטה שלימה, ולידע ולהבינה על בורי' ואמיתתה, אבל חיבורי הנוכחי - כפי שיראה המעיין - סידרתיו בסדר טוב ונעים עד מאד, ענין אחר ענין השייך לו אחת אל אחת כל הענינים המפוזרים למקום אחד, בביאורים לכל דבר ודבר והבנת הענינים, לרוב לקוחים מספרים שונים מקדושי עליון נ"ע, ובלשון וסדר נכון כל עניני סדר ההשתלשלות כשמועה אחת, ענין אחר ענין השייך אחריו בהמשך אחד, שהדיבור הזה מתחיל עצמו "לאחר שביארנו" כו' והדיבור שלאחריו "והנה הגם שביארנו" כו' - ליתן אפשרות להקורא לקבץ הכל שיהיו לאחדים בידו, ובכלל ביארתי כמה פעמים כי מה שבספר פלוני נקרא בשם זה ובמלים אלו, נקרא לפעמים בשם אחר, והכל הוא אותה הכוונה עצמה, וכמה מעלות גדולות נמצאות בו שאי אפשר לבארם ולהביעם עלי הגליון, כמו שיוכח המעיין בעל הנפש בעצמו.

ולא רציתי להאריך בהענינים ולבאר עם היסודות המבוארים בפנים, ענינים בעבודת ה' בחסידות ובחקירה כמו שעשו הרבה מחברים, כדי שלא להבעית את הקורא בגודל כמותו, ובכלל שלא לבלבלו בתערובות ענינים שונים, ולא כתבתי רק את היסוד בעצמו, ואת המוכרח בביאורו, כדי שלא להזיק את מטרתי בחיבור הנוכחי שהיא לתת מבוא להבין כל ענין וענין כשהוא לעצמו ברור ומפורש כל צרכו. והדברים השייכים קצת לביאור הענין אך אינם מוכרחים כ"כ, ושיש בהם אריכות יתירה לא כתבתי רק את מראה המקומות לעיין בספר פלוני ופלוני (לדוגמא עיין סוף סימן א' במה שהערתי שם אודות השאלה שנקרא אין סוף ולא אין ראשית, ולא ציינתי שם רק מראה מקומות, כי תירוצי השאלה הזאת מתובלים בחסידות וחקירה שאינן שייכין למטרת החיבור, לזאת לא כתבתי רק את המ"מ ולא גופי התירוצים עצמם).

ולמותר אחזיק כעת להאריך בגודל נחיצות הלימוד הזה כי כבר האריכו בזה מהראשון שבראשונים עד אחרון שבהאחרונים, שלא יתכן ולא יצוייר כלל שלימות הנפש והצלחתה, אם לא תמסר להעובד מסורת החכמה האלקית הזאת, וליתר תוקף אביא קטעים אחדים מלוקטים מספרי קדמונינו ז"ל:

וז"ל הריקנט"י ז"ל בהקדמת ספרו "מאה שערים": בהיות כי כוונת בריאת האדם היתה כדי שיגיע אל השלימות האמיתי שתהא נפשו צרורה בצרור החיים כו', וכדי שתגיע נפשו של אדם אל המקום ההוא צריך אדם לעסוק בתורה עד שישיג לידע הידיעה האמיתית הנקראת חכמת הקבלה, כי בידיעה הזאת נפשו של אדם מתאחזת ועולה אל המקום אשר ממנו חוצבה כו', ומצד הידיעה הזאת יבוא אדם לעבוד את בוראו, כמ"ש "דע את אלקי אביך ועבדהו", וכל מי שלא נתעסק בחכמת אלקות בין רב למעט עתיד ליתן את הדין עליו כו', ונדבק באלקים יותר ממאמרי מקרא וממאמרי משנה ותלמוד לבד, וזה, מרוב הדביקות שישיג האדם עם הבורא בחכמה הזאת. עי"ש בלשונו.

וב"ספר הברית" ח"א וז"ל: ראה ראיתי כתרה של תורה היא פנימיות, הנקראת חכמת הקבלה מונחת בקרן זויות אין דורש ואין מבקש ואין שואל בשלומה, ואיכה ישבה בדד כלה נאה וחסודה זו, טובה מראה מאד, ואיש לא ידעה כו', וחכמי הפשט בורחים ממנה, באמרם הנגלות לנו והנסתרות לה' אלקינו, ומהדרים אותה למארי קמא, ומהם אומרים עדיין לא מלאתי כרסי, ולא ידעו שגם עד זקנה ועד שיבה אי אפשר לבני אדם למלאות כדבעי, מבשר המילואים ויין של הש"ס על כל גדותיו כי רב הוא, וגם כי יזקין, בשר ויין לא בא אל פיו לחצי הרעב אף כי למלא נפשו, מלבד בעל שכל הזך אשר לו כח הזוכר חזק, הוא יתהלל בו, והמה מועטיםץ ומהם אומרים עדיין לא קשאי בן ארבעים לבינה, והמה לא התבוננו שרוב גדולי המקובלים אשר מימיהם אנו שותים נסעו מזה העולם קודם מ' שנה, והאר"י ז"ל בכבודו ובעצמו עלה למרום קודם מ' שנה, ואלו לובשים חלוקא דרבנן ובגדי קודש, וחרב פיפיות בידם להבקיע במחנה העברים כו'. ושם וז"ל: ואתה אהובי ראה גם ראה מכל דברי חז"ל הנזכרים מה רוב טוב הצפון לבעלי הקבלה וכמה גדול העונש מי שלא עסק בחכמה זו, ואל תפן לקחת ראי' מגדולי התורה בעלי נגלות שלא רוצים לעסוק בחכמה הזאת כי דברי חז"ל במדרש ובזוהר שזכרנו נאמנים ובטוחים יותר מגדולי הדור הללו, ולא יפחד לבבך לאנשי לצון החכמים בעיניהם המלעיגים על זה כו' עכ"ל. ועיין באריכות בקונטרס "אגרת החיים", שמביא כמה וכמה מאמרי הזוה"ק ומספרי קדושי עליון נ"ע בגודל הצורך, החיוב והנחיצות בלימוד הזה בסילוק טענות המרחיקים עצמם מן החכמה הזאת עיי"ש.

הנה ידוע מאמרם ז"ל: אין מוקדם ומאוחר בתורה" (ו:) ונ"ל הכוונה בזה, שבחכמת התורה הארוכה מארץ מידה ועמוקה עד אין שעור ותכלית, לא יתכן ולא אפשר כלל הענין מוקדם ומאוחר, שאפי' תסדר בתכלית הסדר ענין אחר ענין, לא יתכן שתוכל להבין הענין הראשון על בורי' ואמיתתה אם לא בצירוף הענינים שלאחריו כי "נעוץ סופן בתחילתן ותחילתן בסופן" (ספר יצירה). וזהו המכוון במאמרם ז"ל: "דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר" שאין הכוונה מטעם חסרון סידור ח"ו, היינו שלא נסדר על ענין היטב ומבורר במקום אחד, רק הפי' שלא יתכן כלל להבין ענין אחד בעצמו אם לא ע"י צירוף ענינים אחרים. משו"ז אל יפלא בעיני הקורא שיראה בראשית החיבור תיכף בהסימנים הראשונים ענינים עמוקים, כמו "ענין מלכות שבאין סוף", שעדיין לא נתברר שם עוד כלל ענין העשר ספירות ובפרט ענין המלכות. ולכן צריך לידע, שלא יהא נבהל להבין את הענינים הראשונים בתכלית תיכף ממש, רק מה שיבין בעיונו הראשון אע"פ שלא יבין עדיין כל צרכה ילמוד ויעיין הלאה כסדר, ואחר שיגמור כל הספר טוב הוא שיחזור עוד הפעם מתחילתו, ואז יבין כל הענינים הראשונים ביתר שאת, כשיהיה לו כבר עכ"פ ידיעות מקיפות מכל הענינים המבוארים בפנים. ובכלל טוב מאד לחזור הענינים איזו פעמים, כי מחמת הקיצור קשה יהיה לזכור הכל בפעם אחת, ואחזיק למותר להאריך בכל זה, כי המעיין שיחפוץ באמת לידע ולהבין, בודאי יראה בעצמו את הנחיצות בזה.

והנה מוצא אני לנחוץ להעיר פה עיקר ושורש גדול ונחוץ מאד, לפני המעיינים בספרי ובכל ספרי האמת בכלל והוא: שידמה לפעמים אצל המעיינים סתירות מאיזה מקומות, שבמקום אחד מבואר הענין והרמז הזה על מדריגה זאת, ובמקום אחר ענין הזה עצמו על מדרגה ובחינה אחרת, אשר לפי השקפה השטחית נראית לכאורה לסתירה.

אבל באמת לקורא העיוני לרוב אין שום סתירה ומחלוקת משני המקומות, כי החכמה האלקית הזאת עמוקה ורחבה עד אין שיעור וגבול ממש, ותכלית העיון בה היא רק ע"ד תכלית הידיעה שלא נדע, וכמו בתורה הנגלית קשורים וכלולים הסוגיות והענינים אחד בחברו, ויש בכל דין וסוגיא סברות ודינים מחודשים מסוגיא אחרת בדין אחר לגמרי שאינו שייך כלל לסוגיא ודין זה - כן עוד יותר ויותר הוא בחכמה הנעלמה האלקית הזאת, כי ממש כל מדרגה ובחינה כלולה מחברתה עד אין שיעור ממש וכפטיש יפוצץ סלע, כמבואר בפנים בענין התכללות הספירות, שכל אחת כלולה מכל העשר, ואחת מהעשר כלולה מעוד עשר עד אין תכלית. וכן כיוצא בזה הוא בכל מדרגות ההשתלשלות. וכן כל הנאצלים והנבראים היצורים והנעשים נחלקים רק לאיזה מדרגות כלליות כמו חסד, דין ורחמים כו', וכן כל המדרגות תולדות הן אחת מחברתה, ומדרגה זו שורשה ועיקרה יותר ממדרגה פלונית, ומדרגה שני' ממדרגה אחרת. שלפי כ"ז נמצא שכמה פעמים באמת אין סתירה כלל וכלל, רק צריכים לידע ולברר היטב הענינים, כי יתכן מה שמבואר במקום זה ענין וביאור על מדרגה זאת ובמקום אחר אותו הענין עצמו על מדרגה אחרת, שאפשר הוא מאחד מטעמים הנ"ל, כי יתכן מחמת שמדרגה זו היא תולדה ממדרגה פלונית או מחמת שכלולה ביותר מאותה מדרגה שמבואר במקום פלוני כו'. וכן אפשר מחמת שנופלת בגדר וסוג אחד עם אותה המדרגה מחסד דין כו', שמשו"ז מבואר אותו הענין או אותה ההבנה עצמה על שתי הבחינות בשני המקומות, וכן בכיוצא בזה יכולים להבין כמה פעמים שלא יהא שום סתירה ממקום למקום ו"הכל בחכמה אתברורי".

וזאת למודעה לפני הקוראים שעל פי המטרה שהצבתי לי בחיבור הזה לבאר את כל סדר ההשתלשללות בכל הפרטים - לפי קט שכלי וידיעותי המעטות - לא יכולתי לעבור בשתיקה גם על ענינים שלא חידשתי ולא ביארתי בהם כלום (רק מה שלקטתי מפי סופרים וספרים וסידרתים), כדי שלא לפגום עי"ז את השלימות שבהשקפתי זאת, להבליט יפה את סדר ההשתלשלות עם כל שרטוטיו ורשמיו ולעשותו ברור ומפורש כל צרכו כפי יכולתי, ולתת לו פנים מסבירות שיהי' נקל להבין אפי' לקוראים שאין להם עסק כל כך בנסתרות. ואבקש מן הקורא, שכאשר יקשה בעיניו בחיבורי הנוכחי איזה ענין, שלא יהא נבהל להשיב ולדחות באמת הבנין דבידו, שאין זו מדת חכמים השלימים והתמימים, אך יעיין היטב מקודם, "מתון מתון ארבע מאה זוזי שויא" (ברכות כ') כי במחט של מתון ארגתיו, אולם אם אחר העיון והדקדוק ימצא שגיאה, אזי אם אפשר שיודיעני ויהי' בידי להצטדק אשיבהו בלי התמהמה, ואם אראה כי פגשתי בשגיאה לא אבוש ואודה על האמת. אבל מה' הטוב אבקש, שארשת שפתי יערב נא לפני המון בני ישראל הנפוצים בארבע כנפות הארץ, על אשר אנכי הצעיר לקטתי באמרים אמרי שפר אחרי הקוצרים מחצדי חקלא, ויערב לפניו מנחת עני ורש, כי "אחד המרבה ואחד הממעיט כו'".

והאמת אגיד ולא אבוש כי יודע אני את מך ערכי ואת ידיעותי כי מועטות הנה, ובפרט שעוסק אני תמיד בלימוד הנגלה, בש"ס, פוסקים וראשונים בעיון רב, בישיבות גדולות (מלפנים בישיבת תו"ת דליובאוויץ בורשה וכעת בישיבת "כנסת בית יצחק" דסלאבאדקא בקאמניץ דליטא, וב"ה יש לי ג"כ הרבה חידושי תורה מסודרים בסוגיות הש"ס בחריפות ובקיאות הראוים לעלות על שלחן מלכים) וזמני למודי בספרי חכמת האמת הם מועטים כפי אשר יסרוני כליותי מזמן לזמן, אך מ"מ רואה אני את חיבורי הנוכחי ראוי ונחוץ עד מאד כאשר יוכח המעיין בעצמו.

וקראתיו בשם "מפתחי חכמת אמת" שכשמו כן הוא, כללים ומפתחות לחכמה הזאת, שבהרכשת היסודות המבוארים בפנים כבר יכולים לפתוח דלת במעון חבצלת, ולהבין אחר העיון, אפילו בספרים היותר עמוקים ונעלמים, ולעלות על הסולם אשר ראשו מגיע השמימה, ובפרט להבין בספרי תלמידי הבעש"ט זצ"ל אשר מאורן אנו חיין, שאי אפשר להבינם מזולתם, כי העלימו דבריהם מאד מאד, ומרמזים לענינים עמוקים שבחכמת האמת רק בדברים קצרים ובראשי מילים לבד, עד שאי אפשר להבין כלל עומק כוונתם הנעלמה, מחמת חסרון ההבנה בעצם היסוד המדובר שם, וזאת שוללת האפשרות להבין את הענין העמוק בדבריהם הקדושים. אבל לאחר שיתבאר ויתברר כל ענין וענין היטב למעיין בספרי הנוכחי, יוכל לשוט בדבריהם הקדושים, ולהתפרנס ממזון רוחני מזון הנפש הצפון בם, המלמדים לאדם דעת בעבודת הבורא ב"ה ואת הדרך אשר ישכון בו אור ה'. וכדי להקל על הקורא בכל פעם שהבאתי תיבה מתיבות ושמות הענינים המובאים לרוב בספרי הקבלה, כתבתי בצדה וסמוך לה איך היא כתוב בספרים בראשי תיבות, כדי שיהיה חרות על לב המעיינים הציור בראשי תיבות, שיוכלו לדעת גם בהשקפה הראשונה את עניני הר"ת המובאים בדברי המקובלים. ובכל ענין וענין כתבתי למטה על הדף שמות הספרים שעניניהם מובאים בפנים. ובכמה ענינים לא כתבתי מקורי הדברים מחמת שענינים הללו אינם תוצאות מחודשות מספר וחכם מיוחד. ובודאי להזהיר ולזרז בענין הרחקת והפשטת ההגשמה הוא אך למותר כי כבר מלא מזה בכל ספרי קדמונינו ז"ל.

החלק הזה הראשון, אשר אני מגיש בזה, מכיל בתוכו מסדר ההשתלשלות, רק עד לאחר עולם האצילות, כי הוצאת הדפוס רבה היא ושוללת את האפשרות לדפוס הרבה בפעם אחת רק מעט מעט מתון מתון, שמטעם הזה אין לי יכולת לדפוס את חיד"ת בסוגיות הש"ס, ואמרתי להקדים את חיבורי הנוכחי ולהקדישו על מזבח הדפוס ראשית מחמת גודל נחיצותו מטעמים הנ"ל, ובפרט שהוא ראשית בכורי פרי מזימות לבבי שהתחלתי לכתוב עוד בימי טל ילדותי בעיר מולדתי בפארצווי, אשר משום זה חביב וחשוב אצלי ביותר, ובפרט שעזרני ה' לסדרו היטב היטב ולברר על ענין וענין באופן היותר אפשר וטוב, שיהי' לתועלת גדולה לפני הקוראים בעזר השי"ת:

ואתמוך יתדותי ב"שלש עשרה", שהוא אחד במספר השוה, על האחד בעולמו העוזר לבני עמו (כמאמרם ז"ל אלמלא הקב"ה עוזרו וכו') שלא אכשל בלשוני באיזה שגיאה ח"ו, כי "שלוחי מצוה אינן ניזוקין", ובעזרת החונן לאדם דעת אתחיל לבאר ולהסביר את סדר ההשתלשלות. ובודאי כל מי שיעיין בספרי הנוכחי ישבע נחת ועונג רב.

המחבר