מעשה רקח/שקלים/א
| הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם בני בנימין
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
מצות עשה וכו'. מה שאין מברכים על מצוה זו כתב רשב"א סימן י"ח משום דאין הישראל נותן משלו וכו' כי הכל מאתו יתברך דכתיב כי ממך הכל וכו' ועוד עיי"ש שהזכיר כמה מצות שאין מברכים עליהם והרמב"ן ז"ל סי' קפ"ט הביא כל דברי הרשב"א כמעט בכיוון עיין עליו. ועיין מ"ש בפ"ב דין י'. ומ"ש בס' רבינו
מחצית השקל בכל שנה. נוסח אחר כת"י מחצית שקל כסף וכו'.
ב[עריכה]
מנין כסף וכו'. בכורות דף מ"ט ומ"ש בס' רבינו
הוא שקל הנאמר. בנוסח אחר הוא כסף שקל ובנוסח אחר כת"י הוא כסף הוא שקל.
ג[עריכה]
הסלע וכו'. מציעא דף כ"א ודין הדינר בקידושין דף י"ב.
ה[עריכה]
פחות מחצי השקל. נוסח אחר כת"י פחות מאותו השקל.
ז[עריכה]
ולא קטנים. הכי איתא בסתם מתני' שם ובירושלמי מבואר דהיינו שלא הביא שתי שערות דהוי עד י"ג שנה וכ"כ רבינו בפירוש המשנה. אמנם הרע"ב שם פי' דאף שהביא ב' שערות עד כ' שנה נקרא קטן לענין זה. ודבר קשה הוא מנ"ל כיון דסתמא דמתני' משמע דבסתם קטן קאמר ועוד שהוא נגד הירושלמי ועיין להתוס' יו"ט שם ובהגה"ה סי' תרצ"ד סתם כדברי הרע"ב ז"ל ולא ידעתי למה הניח הרמב"ם והתוס' יו"ט דסתם מתני' והירושלמי מסייען.
שוב בא לידי ספר חדש נקרא לחם שמים וראיתיו מתעצם הרבה להליץ בעד הרע"ב ז"ל ותמה על התוס' יו"ט ז"ל וכתב עליו שלא הבין הירושלמי ושלא ידע מה יעשה להפוך בזכותו כאן וכו' ע"כ. ובמחילה מכבודו התוס' יו"ט מוצדק בדבריו ואגב חורפיה של הרב הזה להליץ בעד הרע"ב ז"ל לא נתן לו מקום לפרש הירושלמי על פי דרכו של התוס' יו"ט ז"ל שהיא דעת רבינו והרמב"ן ז"ל ובשלמא למה שהליץ בעד הרע"ב ממשמעות ריהטא דלישנא דמתני' במ"ש כל קטן שהתחיל וכו' דמשמע דחיובא קאי אקטן וכן הכרחיות אחרים שכתב שם אפשר לומר כן וגם התוס' יו"ט ז"ל הליץ עליו ג"כ אמנם מהירושלמי לענ"ד נראה נהפוך הוא שאם היה כותב מ"ש בדרך הלצה בעד הרע"ב ז"ל החרשתי אמנם הוא לא כן ידמה לכן צריך אני להביא דברי הירושלמי האלה בהלכה ג' וז"ל בט"ו וכו' הא לתבוע תובעים הדא דתימא בשהביא ב' שערות אבל אם לא הביא ב' שערות לא בדא ולמשכן אין ממשכנין עד שיביא ב' שערות כיני מתניתא אין ממשכנין את הכהנים מפני דרך הכבוד ע"כ. ובהלכה ה' אע"פ שאמרו וכו' הא לתבוע אין תובעים הכא את אמרת תובעין והכא את אמרת אין תובעין כאן בשהביא ב' שערות וכאן בשלא הביא ב' שערות ע"כ. ואין ספק שהירושלמי קאי אמאי דתנן אבל לא נשים ועבדים וקטנים ודייק עלה דמדקתני אין ממשכנין משמע הא לתבוע תובעין ועל זה מפרש דהיינו דוקא בשהביא ב' שערות אבל לא הביא ב' שערות אפילו התביעה נאסרה א"כ בקטן גופיה דהיינו סתם קטן פחות מי"ג חילק הירושלמי דאם הביא ב' שערות הוי מופלא סמוך לאיש וחז"ל חייבו לתבוע אותו ואם לא יתן אין ממשכנין כיון דמדאורייתא עדיין הוא פטור ואף דבעלמא אמרינן דקטן שהביא ב' שערות מקרי שומא בעלמא יש לחלק דההיא במילי דאורייתא דוקא כגון לענין יבום וחליצה וכיוצא אמנם מדרבנן מצו חז"ל לתקן אף בקטן כדאשכחן נמי במתני' דקטן שהתחיל אביו לשקול שוב אינו פוסק ואפילו הקטן גופיה איכא מ"ד דחייב ליתן וחז"ל הטילו על קטן כזה שהביא ב' שערות שיתבעו אותו מיהא כיון דעכ"פ נולדו בו סימני גדלות. ובתר הכי משמיענו הירושלמי חידוש אחר דכי היכי דבקטן הכל תלוי בשערות מדרבנן ה"נ בגדול דממשכנין היינו דוקא שהביא ב' שערות דכיון דמן התורה עדיין אינו איש אף שנשלמו לו י"ג ויום א' לא רצו חז"ל למשכנו דאז היה מורה שהיה מחוייב גמור מן התורה. וכי היכי שלא תיקנו למשכן את הכהנים מפני הכבוד כיון שכבר אמרו דלב בי"ד מתנה עליהם כמ"ש ז"ל ה"נ הא. ובתר הכי אמאי דתנן אם שקלו מקבלים מידם דייק הירושלמי הא לתבוע אין תובעין ומשני כי ההיא דלעיל ממש נמצינו למדין דזה נראה פשט הירושלמי באמת וכח גדול ועצום יש לנו מסתם קטן דקתני במתני' וגם הירושלמי סתם ולא אישתמיט בשום מקום לאשמועינן דקטן זה משונה משאר קטנים דעלמא דהוי פחות מי"ג ויום א' ואדרבא מדפתיך ליה בהדי נשים ועבדים משמע דלא מחייב אלא מדרבנן כשאר קטנים דעלמא. תו קשה לשיטת הרב הנ"ל מאי דקאמר התם ולמשכן אין ממשכנין עד שיביא ב' שערות דמשמע דאף שהוא גדול אם לא הביא שתי שערות אין ממשכנין אותו הרי דהכל תלוי בשערות והרב נר"ו נדחק בזה כמאן דמעייל פילא בקופא דמחטא דר"ל אף שהוא בן כ' צריך נמי הב' שערות ונקט חדא מנייהו וכו' עיי"ש דזה דוחק גמור לפרש מה שלא נאמר משא"כ לשיטת התוס' יו"ט ורבינו דאתי שפיר כאמור.
שוב מצאתי גירסא אחרת בירושלמי עם פירוש חדש על סדר זרעים דקתני ולמשכן אין ממשכנין אע"פ שהביא שתי שערות וכו' ע"כ. וישרה בעיני הרבה ולדעתי זו היא הגירסא הנכונה אף שמדברי רבינו בפירוש המשנה נראה דגריס כגירסא ראשונה שהזכרנו. ומ"מ מודינא נמי דמקום יש בראש לפרש הירושלמי באופן שלא ינגד להרע"ב ז"ל בכח הפסוק אף שבקצת דוחק שלא להניח דברי הרב בתימה ודו"ק.
ט[עריכה]
בט"ו בו וכו'. במתניתין הגירסא ישבו השלחנות ורבינו מפרש שלחנים דהיינו שמצרפין המטבעות לגבות שווי השקלים וכ"מ בפירוש הרע"ב פ"ב.
י[עריכה]
כל מי שאינו חייב. פירוש כגון נשים ועבדים שאינם חייבים לעולם. ועתיד ליתן היינו כגון קטן שאף שאינו חייב עכשיו עתיד להתחייב כשיגדיל.
ותובעים אותם וכו'. נראה דנ"ל לרבינו מדקתני שהכהנים דורשים מקרא להפטר לעצמם לכך כתב ז"ל דלהוציאם מטעותם ושלא יתרשלו בדבר יש לתובעם עד שיתנו ועיין להמפרשים ז"ל.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |