מעשה רקח/פרה אדומה/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעשה רקחTriangleArrow-Left.png פרה אדומה TriangleArrow-Left.png ה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
מעשה רקח
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ספר מעשה רקח פרק ה מהלכות פרה אדומה

א[עריכה]

כל העוסקין בפרה מתחילה ועד סוף. היינו עד שתעשה אפר כמ"ש לקמן הל' ד' ועיין מ"ש בפיסקא הקודמת, ומ"ש

אבל המשמרה וכו' מציעא דף צ"ג ולא גרע משאר מעלות שעשו בה כמ"ש בפ"ב:

ב[עריכה]

אלא ללמד שכל בגד וכו'. והבגדים שהוא לובש הרי הם כמוהו. וכ"כ רש"י (בפ"ב דף י"ט) [בב"ב דף ט'] ובעיקר הדין עיין פ"ה דזבין א"ר יהושע וכו' וכ"כ רבינו פ"ו דמשכב ומושב הל' ב':

ה[עריכה]

מאימתי מטמאין בגדים וכו'. הקשה הרב ברכת הזבח וז"ל למאי דפסק רבינו רפ"ט מהל' קרבן פסח כרב אמי דהמוציא בשר פסח מחבורה לחבורה אינו חייב עד שיניח ובפסחים דף פ"ה פריך אר"א ממתני' הראשונים מטמאין בגדים וכו' והא לא נח ומשני בניגררין ופי' רש"י אקרקע דהוי הנחה ותוס' כתבו דלאו דוקא הוא הדין במעבירן סמוך ג' לקרקע עיי"ש וזולת זה לא מטמא בגדים אמוציאין דבעי הנחה ומהתימה על רבינו למה השמיט בכאן ולא ביאר בדבריו דאינו מטמא אלא בנגררין וצ"ע עכ"ל ומאי דנראה לענ"ד עם מ"ש התוס' בזבחים דף ק"ד דמבעיא לן התם פרים הנשרפין ושעירין הנשרפין שיצא רובו במיעוט אבר מהו ופי' רש"י דלענין לטמאות המתעסקין בהם הוא דקמבעיא ליה והקשו התוס' ז"ל מהך דהכא דבעינן שיניח וכיון דמדמינן לשבת הרי בשבת הוא פטור כיון דאגודו בפנים ותירצו דלענין לשורפו בפנים הוא דקמבעיא ליה וגם שם בפ' שני שעירי הוקשה להם מהא דאגודו בפנים ונדחקו ברוב הפר היה בחוץ איירי עיין עליהם ורבינו ס"ל כפי' רש"י בהך בעיא דיציאת רוב במיעוט אבר ולפ"ז לא דומיא לשבת ומינה דלענין טומאה לא מדמינן לשבת וכיון דלא חילקו הך חילוקא דר"א בסוגיא בדוכתא שמע מינה דאידחו דברי ר"א לענין טומאה כאמור ובסוכה דף י"ח אמרו ג"כ טומאה אשבת קרמית שאני טומאה דהלכתא גמירי לה ולכך סתם רבינו הדין דבכל גווני קאמרה מתני' וכפשטא דסוגיין אך לא משמע כן ממ"ש ס"פ י"ט דפסולי המוקדשין עיי"ש וצ"ע:

ז[עריכה]

הנוגע בפרים וכו'. לעיל הל' ב' כתב רבינו והפרה עצמה אינה מטמאה לא אדם ולא כלים שנגעו בו אלא המתעסק בה בלבד וכו' משמע דאוכלין ומשקין מטמא וכן דקדק מרן ז"ל עיין עליו אמנם בפ"ו דשאר אבות הטומאות כתב השורף פרה ושעירים הנשרפין והמשלח את השעיר וכו' אם נגעו באוכלין הרי הן שני לטומאה ותמה עליו מרן ז"ל דאיך אפשר שיטמאו בגדים ולא יטמאו אוכלין אלא להיות שני לכך נראה דאפרה ופרים ושעיר עצמן קאי וכו' וכר' מאיר דפ' טבול יום ובסוף הניחה בצ"ע והוא היפך מ"ש כאן גם הרב המבי"ט בקרית ספר הקשה קושית מרן ז"ל כאן והניחה בצ"ע ועיין מ"ש בס' צרור החיים ז"ל ובמ"ש אני הצעיר ספ"ו דשאר אבות הטומאות גם מ"ש מרן ומהר"י קורקוס ז"ל דרבינו פסק כר' שמעון אין נראה כלל דטעמיה דר"ש מפני שהיתה לה שעת הכושר דהיינו שנפדית ע"ג מערכתה וכריש לקיש (פמ"ב) [בפרק מרובה] ורבינו פסק דאינה נפדית כמ"ש לעיל פ"א הל' ט':


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון