מעשה רקח/מטמאי משכב ומושב/י

מעשה רקח ‏ מטמאי משכב ומושב י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ספר מעשה רקח פרק י מהלכות מטמאי משכב ומושב

א

ואם נגע בכלי חרס מאוירו טמאהו. כתב מרן ז"ל כלומר דאלו נגע בו מאחוריו טהור דאין כלי חרס מקבל טומאה מאחוריו אבל אם הכניס ידו באוירו אע"פ שלא נגע בו טמאהו ע"כ. לשון זה מגומגם הרבה ותמוה דאיך כתב אע"פ שלא נגע בו הרי רבינו הצריך נגיעה ואם יאמר דנגיעה שכתב רבינו לאו דוקא דכיון שהכניס ידו לאוירו זו היא נגיעתו קשה טובא חדא דהא מנא ליה ותו דאפילו בזב גמור של תורה אם הכניס ידו לאויר כלי חרס ולא נגע בו טהור כמ"ש רבינו לעיל פ"ח הל' ד' הן אמת דמדנתן שם רבינו טעם משום דאין נדה מטמאה לאברים משמע דאם נכנס כולו באויר כלי חרס אפילו שלא נגע בו טמא אמנם מרן ז"ל קאי על דברי רבינו שכתב ואם נגע דמשמע אפילו באבר אחד ועוד דמרן כתב אבל אם הכניס ידו והוא דבר תמוה וצ"ע:

שלא יקח מעם הארץ דבר לח. בדפוס מגדל עוז כתוב שלא יקח מע"ה לחם ונראה שהוא טעות סופר דדבר לח הוא לשון המשנה פ"ב דדמאי כמ"ש מרן ז"ל:

ב

וכל אוכלין ומשקין. בדפוס מגדל עוז כתוב וכל אוכליו ומשקיו:

ג

תלמידי חכמים הרי הן בחזקת טהרה וכו'. ברייתא בבכורות דף ל' וכת"ק לפי מ"ש שם דבימי בנו של ר' חנינא בן אנטיגנוס נשנית משנה זו וזו משחרב בית המקדש ולכך העתיק רבינו דין זקן ויושב בישיבה אח"ז דהוי אפילו אחר החרבן ועיין להתוס' יו"ט ז"ל פ"ב דדמאי:

ה

המקבל דברי חבירות וכו'. ברייתא שם וברפ"י דהלכות מעשר פסק רבינו דצריך לקבל בפני רבים והוא מזאת הברייתא ולא ידעתי למה שינה ועוד ידוע דמיעוט רבים שנים.

ובניו ובני ביתו רשב"ג פליג התם וקאמר דצריכין לקבל בפני ג' וכו' ומזה יש ללמוד דמאי דקי"ל כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו שהוא דוקא במשנה ולא בברייתא ומזו ג"כ יש לתמוה על מרן ז"ל פ"ט דטומאת מת הל' ה' שכתב דרבינו ס"ל דהוא הדין בברייתא ועיין מ"ש שם:

ואשת חבר וכו'. איכא למידק דממה נפשך אם היא בת חבר הרי כתב דא"צ ואי בת עם הארץ הרי כתב לקמיה דצריכין ויש ליישב:

ו

אבל אשת חבר וכו' כבתחילה. י"א לכתחילה וכן עיקר וק"ל:

ז

ונשאל החבר וכו'. בס"פ עד כמה אמרו ונשאל על טהרותיו דהא חזיין ליה בימי טומאתו ופי' רש"י דבחולין קמיירי דאילו תרומה טמאה לא חזיא ליה אפילו בימי טומאתו ע"כ ורבינו סתם וגם כתב שאין חושדין אותו בכך משמע דאף בתרומה טמאה קאמר נראה שהכריח כן מההיא דפרק הדר שהביאו התוס' שם שאמרו האי צורבא מרבנן חזי ליה לנפשיה עיי"ש:

ח

חבר שנעשה גבאי וכו'. דברי רבינו אינם מכוונים לדברי הגמרא בס"פ עד כמה דמייתי עובדא דרב הונא בר חייא דנעשה גבאי למלך ולא רצו רבה ורב יוסף לילך אצלו וכששלח לומר להם הדרי בי רב יוסף לא אזל דס"ל כמ"ש בראשונה דאין מקבלין אותו ורבה אזל כחזרו לומר פי' הרי הוא ככל אדם ומשמע דבדיבור בעלמא סגי דהא רב הונא בר חייא לא אמר אלא הדרי בי וגם א"צ לחזור ולקבל עליו דברי חבירות מחדש, ורבינו שביאר פי' ממעשיה הרעים משמע דלא סגי בהדרי בי אלא בעינן שנדע בודאי שחזר בו ועוד שרבינו הצריך שיקבל עליו דברי חבירות מחדש ומהגמרא לא משמע כן. ואפשר דרבינו מפרש דההוא עובדא עדיין לא נקבע בגבאות תדע דקאמר לסוף שמעו דנעשה גבאי משמע שקודם לכן לא היה ולכך אהני ליה החזרה בדיבור בעלמא ואפ"ה רב יוסף לא אזל שרצה להחמיר אי נמי י"ל דשאני רב הונא בר חייא דרב גובריה ואמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט כדאשכחן בזקן ויושב בישיבה דא"צ שום דבר כמ"ש רבינו בהל' ד':

ט

וכל החשוד לחמור וכו'. הרב ב"י יו"ד סי' קי"ט פסק על הקל ממנו בעונש וכמשמעות הגמרא אך רבינו העתיק הדברים סתם ולדברי הרב ב"י נחלקו הרב ש"ך והפר"ח בפי' הדברים ודברי הפר"ח ז"ל נראין עיין עליו:

י

חבר שנחשד וכו'. כתב מרן ז"ל דנלמד מדין מי שיצאה טריפה מתחת ידו ע"כ והוא בסנהדרין פ' זה בורר דף כ"ה וראיתי למהריב"ל ז"ל ח"א בתשובה ס"ס נ"ו שהיה רוצה לתרץ קושיא גדולה דלמה החמירו בההוא טבחא שילך למקום שאין מכירין אותו וכו' ובבכורות על ההוא שהיה חשוד להיות מוכר תרומה לשם חולין וכל הנהו דההוא פרקא דסגי להו בקבלת דברי חבירות וכו' ע"כ וחפשתי באותו פרק ואין שם עובדא דא אלא אמתני' דהחשוד למכור תרומה לשם חולין מייתי תלמודא עובדא דההוא טבחא דהוה זבין תרבא (פי' רש"י חלב הכליות) במר דכנתא (פי' רש"י בחזקת חלב טהור) וקנסיה רבא לזבוני אפילו אמגוזי ואולי דממעשה זה הוא דמותיב הרב ז"ל גם הפר"ח יו"ד סי' קי"ט כתב שבשום מקום דמסכת בכורות לא נתבאר מזה כלום ונסתייע מדברי רבינו אלה דאפילו במידי דרבנן כגון טהרות בעי תשובה גמורה עיין עליו וקשה לשמוע שהמציא מהריב"ל ז"ל מעשה שלא נזכר בגמרא אמנם נראה שכוונתו מהמעשה שנזכר אמתניתין דמי שהיה חשוד למכור תרומה לשם חולין דהיינו ההוא טבחא שהזכרנו וקיצר בדבריו דודאי כוונתו מבוארת:

< הקודם · הבא >

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---