מעשה רקח/גניבה/ח
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אבן האזל
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
שאפילו מלוא אצבע וכו'. בבבא מציעא דף ק"ז [ע"ב], אמרו דכל פורתא ופורתא חזי לכרכומא רישקא, ופירש רש"י המובחר שבכרכומין ע"כ, ורבינו לשון קצרה נקט, גם נראה שהוא מפרש פורתא פורתא דהיינו מלא אצבע.
ג[עריכה]
לפיכך אם מדד בקנה וכו'. זהו פירושו ז"ל, שהדבר תלוי בחבל, אמנם רשב"ם ז"ל פירש מפני שדרך הקרקע להתבקע בימות החמה וכו', ולפי זה אין שום חלוק במדה.
יז[עריכה]
שאם היה הקב מכיל וכו'. בדפוס מגדל עוז שאם היה הקב משקל.
יח[עריכה]
והחנוני מקנחן פעמים בשבת וכו'. משנה בבבא בתרא דף פ"ח [ע"א], הסיטון מקנח מדותיו אחת לשלשים יום, ובעל הבית אחת לי"ב חודש, רשב"ג אומר חילוף הדברים, חנוני מקנח מדותיו פעמים בשבת, וממחה משקלות פעם אחת בשבת, אמר רשב"ג במה דברים אמורים בלח, אבל ביבש אין צריך ע"כ, ורבינו בסיטון פסק כתנא קמא, ובחנוני ג"כ לא חילק בין לח ליבש, משמע דסבירא ליה דרשב"ג פליג אתנא קמא, דקים לן בעלמא אימתי לפרש, במה לחלוק, וזו היא סברת הרמ"ה שהביא הטור ז"ל חו"מ סי' רל"א, והרב ב"י ז"ל כתב עליו דאין מוצא לו טעם, כיון דדבר יבש אינו נדבק מה יקנח ע"כ, ונוראות נפלאתי על דברי פה קדוש שלו, חדא דתקשי ליה הרי דדברי רשב"ג שאמר במה דברים אמורים בלח אבל ביבש וכו', דבין לרשב"ג בין לתנא קמא תקשי דהיבש מאי יקנח, ותו דהרי רבינו בשיטת הרמ"ה [אזיל] שהרי לא חילק, ותו קשה לי דהכא בכסף משנה תמה על הרב המגיד שכתב דרבינו פסק דלא כרשב"ג, דהא קיימא לן כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה וכו' ע"כ, ולא ידעתי מאי שיאטיה דרב המגיד ז"ל בהא דלדידיה מי ניחא, וכי מצי לפרושי דפסק כרשב"ג והלא בפירוש המשנה כתב רבינו להדיא דאין הלכה כרשב"ג, ותו דהיא עיקרא דדינא הרי בבית יוסף כתב הוא עצמו דאפשר דפסק בהא דלא כרשב"ג, משום דמסתבר טעמיה דתנא קמא עיי"ש, וגם הכסף משנה עצמו בפרק י"ב דמשכב ומושב דין י"ט [הביא] התוספתא פרק ט' דטהרות דפליגי תנא קמא ורשב"ג, כתב ז"ל דלענין הלכה נקטינן כתנא קמא עיי"ש, ומוכרח לומר משום דמסתבר טעמיה, דאין לומר משום דהכלל דכל מקום ששנה רשב"ג לא נאמר אלא במשנה ולא בברייתא, דהרי בפרק ט' דהלכות טומאת מת דין ה' כתב הכסף משנה דרבינו סבירא ליה דהוא הדין בברייתא, שוב ראיתי למהר"ש אלגאזי בספר גופי הלכות בסוף כללי ההא, שהביא משום התוס' סוף פרק אע"פ דתרי רשב"ג הוו, והכלל דכל מקום אינו אלא על אותו שהיה בימי ר"א וכו' עיי"ש.
כ[עריכה]
חייבין בית דין וכו'. פסק כבי נשיאה וקרנא דסברי כרמי בר חמא אמר רב יצחק בבבא בתרא דף פ"ט [ע"א], ואף דתנא קמא דברייתא קתני אין מעמידין אגרדומין לשערים והוו להו רבים, מכל מקום מדעבוד עובדא דבי נשיאה והוי לחומרא, לכך פסק כן.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |