מנחת שי/דניאל/ה
< הקודם · הבא >
אלשיך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
לחם רב. מתחלפים לחם בצרי:
ב[עריכה]
וישתון. בס"ס ובדפוסים ישינים התי"ו בחולם:
ג[עריכה]
הנפקי. במדוייקים חסר יו"ד ובס"א כ"י נמסר עליו לית וחסר:
די בירושלם. הבי"ת רפויה:
ה[עריכה]
בה שעתה. העי"ן בחטף פתח והתי"ו רפויה וה"א בסוף תיבה וכן בס"א נמסר לית כתיב ה"א:
נפקו. נפקא קרי:
ו[עריכה]
יבהלונה. בספרים מדוייקים נכתב בוא"ו עם דגש בנו"ן וכן במסורת ג' מלא בלישנא וסימן ויבהלוהו משם (ד"ה ב' כ"ו):
ורעינהי יבהלונה. אל יבהלוך רעיונך דלקמן חד בלישנא דקודשא ומה שנמסר במקרא גדולה ב' חסר צ"ל אצל מלת ורעינהי:
וארכבתה. הכ"ף והבי"ת בדגש וי"ס שהכ"ף רפה:
ז[עריכה]
כשדיא. כשדאי ק':
והמונכא. והמניכא ק':
צוארה. בדגש הוא"ו:
ח[עריכה]
אדין עללין. עלין קרי והוא חד מן מלין יתיר למ"ד במצעות תיבותא:
ופשרא. ופשרה קרי כן הוא בהרבה מדוייקים באל"ף כתיב בה"א קרי וכן היא למערבאי:
י[עריכה]
לקבל. בקמץ חטף:
עללת. עלת קרי:
וזיויך. וזיוך קרי:
יא[עריכה]
וחכמה כחכמת אלהין. חד מן דגשין בתר יהו"א בלא מבטל כדאיתא הכא במסורת לפי שהיה כבד על הלשון להוציא כ"ף רפה עם התי"ת וכן לכל אחד ואחד מן המבטלים יתכן לתת טעם למה נטה מן המנהג:
הקימה. בדפוסים ישינים ובספרים כ"י מדוייקים הה"א בשו"א ופתח:
יב[עריכה]
כל קבל. בחטף קמץ:
די רוח יתירה. ברוב ספרים כ"י בה"א:
ואחוית. הוא"ו בגעיא:
ופשרה. חד מן ב' כתיב ה"א כמ"ש לעיל סימן ב':
יג[עריכה]
קדם. בחטף קמץ:
אנתה. יתיר ה"א:
אבי. לית ומלעיל:
יד[עריכה]
עליך. עלך קרי:
די רוח אלהון בך. בשלשה דפוסים ישנים כתיב אלהין קדישין בך ואולם בדפוסים חדשים ובספרים כ"י אינו כן:
יתירה. ברוב הספרים בה"א:
טו[עריכה]
קדמי. הקו"ף בקמץ במדוייקים:
טז[עריכה]
עליך. עלך ק':
די תיכל. תכל ק':
הן תוכל. פכול ק':
והמונכא. והמניכא קרי:
יז[עריכה]
קדם מלכא. בחטף קמץ:
ונבזביתך. חד מן ח' מלין בטעם מאריך וטרחא והבי"תבקמץ בס"ס:
לאחרן הב. המסירת עליו לית פתח באתנח:
יח[עריכה]
אנתה. אנת קרי:
עליא. עלאה קרי:
לנבכדנצר. חסר וא"ו:
יט[עריכה]
זאעין. זיעין קרי:
מן קדמוהי. בחטף קמץ:
די היא צבא. הבי"ת בצירי וכן כולם שבפסוק:
ודי הוא צבא משפל. במקצת מדוייקים באל"ף וכן במסורת הוא ג' בפסוקא כתוב א' וסימנהון קדמאה דפסוק ותרי בתרייא:
משפל. המסורת ג' ב' מלא וא' חסר וזהו החסר:
כ[עריכה]
תקפת. במקצת מדוייקים תקפת בחטף פתח וזה תלוי בנסחאות כמ"ש אצל רצפת דמגילת אסתר ובדוכתי אחריני:
להזדה. במדוייקים ה"א בסוף תיבה:
ויקרה. לית כתיב ה"א:
כא[עריכה]
בני אנשא. האל"ף בחטף פתח בכל ב"י ודפוסים ישינים:
שוי. שויו קרי ודין חד מן י"ח מלין חסר וא"ו בסוף תיבה וקריא:
עליא. עלאה קרי:
עליה. עלה ק':
כב[עריכה]
ואנתה. ואנת קרי:
כל קבל. בחטף קמץ:
כג[עריכה]
קדמיך. יתיר יו"ד:
ואנתה. יתיר ה"א:
ורברבניך. יתיר יו"ד:
ארתתך. בס"ס האל"ף בחולם וספרים אחרים בקמץ חטוף:
קדמוהי. בחטף קמץ:
כז[עריכה]
תקלתא. ברוב המדוייקים הקו"ף בחירק וחסר יו"ד ובקצת קדמונים תקלתא בצירי:
במאזניא. כן כתיב ברוב המדוייקים בפתח הזי"ן וי"ס במאזניא:
והמונכא. והמניכא קרי:
כשדיא. כשדא' ק':
ל[עריכה]
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |