מנחת חינוך/תקפ
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
שנמנענו מלהחזי' האשה אחר גירושין ונשאת לאחר כו' ונתארסה אבל זינתה וע"ז נאמר לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה כו'. זה מבואר בר"מ פי"א מה' גירושין ובטור ש"ע אה"ע סימן י' וכ"ה. המגרש את אשתו בין מן האירוסין בין מן הנשואין ונישאת לאחר או רק נתקדשה לאחר אסור לבעלה הראשון לשוב לקחתה ועובר בלאו ולוקין שניהם ככל ח"ל דדוקא בקידש ובעל אבל קידש לחוד או בעל לחוד אינו עובר ואינו לוקה וזה מבואר בש"ס ובר"מ והרהמ"ח קיצר בדבר ודינו ככל ח"ל בביאות אסורות דבהעראה ושלכ"ד חייב. והנה בספק גירושין לראשון או ספק קידושין לשני אסור להחזירה מספק איסור. ויש לספק בחצי' שפחה וחצי' בת חורין שנתקדשה דאין הקידושין רק לאשם ומלקות ונתגרשה גם כן אי שייך לאו זה אצל הראשון דאפשר התורה לא הקפידה רק באשה שקידושין תופסין בה לחיוב מיתה דהכתוב מיירי באשת איש גמורה אבל זהו דלא הוי אשה גמורה אינה בכלל לאו זה וזה הספק בין אם נתגרשה מהראשון ונתקדשה לאחר בעוד חצי' שפחה וחב"ח או אפילו נשתחררה ונתקדשה לאחר קידושין גמורים מכל מקום כיון דקידושי הראשון לא היו קידושין גמורים אינו עובר דאפשר הלאו הזה רק בקדושין גמורים לראשון וצ"ע:
ב[עריכה]
ומ"ש הרהמ"ח שהרמב"ן מונה ג"כ בלאו זה שלא יבא על אשתו שזינתה תחתיו. עיין בר"מ כאן שכתב ג"כ דבכלל לאו זה אשתו שזינתה ולוקין ועיין בהה"מ ובכ"מ ובלחם משנה מה שהאריכו בזה והרמב"ן מונה מצוה זו בהל"ת שלו בסוף ספר המצות ע"ש ועיין ברמב"ן בשורש ה' ובסוף הל"ת שלו דמונה עוד מפסוק זה היינו ולא תחטיא את הארץ כו' דאזהרה לב"ד על כך ע"ש אם כן לדעת הרמב"ן יש בפסוק הזה ג' לאוין ואין כאן מקומו להאריך והדברים ארוכים בזה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |