מנחת חינוך/תקעב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
שנמנענו (עיין בהשמטות) מלתת רבית וכו'. מבואר בר"מ פ"ד מה' מלוה ולוה וביו"ד בטוש"ע סימן קכ"ט. והנה לאו זה על הלוה ומבואר בש"ס ס"פ איזהו נשך דלוה עובר בג' לאוין והר"מ והרב המחבר כתבו רק שני לאוין ועמד בזה הרב המגיד ועיין בלחם משנה ואסור ליתן אפילו לאותן שמותר ליקח מהם כגון הרשעים מכל מקום אסור ליתן להם משום לאוים הללו עי' בש"ע. וע"כ ושפ"כ ג"כ בכלל לאוים הללו דאחי' הן במצות ע' בפ' החובל דף פ"ח ומשכחת שמלוים ע"מ שאין לרבו רשות וגם הרבית שנותנין במעות שאין להאדון רשות יע"ש בתוס' בד"ה דכתיב וכו' בסוף דבריהם קצ"ע הא משכחת לה שיש להם מעות בפ"ע ועיין בסי' רס"ז ביו"ד בט"ז ובש"ך וא"ר להאריך כאן. שוב ראיתי בס' חוו"ד שכ' ג"כ דבע"כ נוהג לאוים הללו ע"ש. ועיין במנ"ל פ"ד שמביא בשם האחרונים שמסופקים אם הלוה עבר תיכף בשעת קציצה על הלאו הזה או רק בשעת נתינה ולפמ"ש עבר תיכף ע"ש והדברים ארוכים ומה שמבואר הרבה בראשונים ובאחרונים אין דרכי להאריך ע' בדבריהם. והלוה מן קטן שיש לו מעות שלו ונותן לו רבית בודאי ג"כ עובר אך בלפ"ע זה תליא אם קטן הוא בר חיוב או לא וכבר הבאתי בח"ז ועל לאו זה אין לוקין כמבואר בר"מ כאן ועיין בהה"מ ובלח"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |