מנחת חינוך/תקמט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מנחת חינוךTriangleArrow-Left.png תקמט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

שנמנענו מלאכול כה"כ וכו'. מבואר בר"מ פ"י מהלכות מאכלות אסורות וז"ל הר"מ שם כה"כ כיצד מין ממיני התבואה וכו' שנזרעו עם הגפן בין וכו' שזרע עכו"ם או עלו מאליהם בין שנטע הגפן וכו' שניהם אסורים באכילה ובהנא' שנא' פן תקדש וכו' נר' מדבריו ניהו לענין חיוב זריעה של כה"כ צריך חטה ושעורה וחרצן היינו ג' מינים וגם במפ"י מכל מקום לענין לאו דאכילת כה"כ עוברים אף במין אחד גם אפילו בלא מפ"י רק אם לא הרחיק כדינא ועיין בה' כלאים פ"ה הלכה זיי"ן דכן דעת הר"נ בדברי רבינו דלענין איסור הפירות אסור אף במין אחד וגם שלא במפ"י והר"נ דעתו נהי דל"צ במפ"י לענין איסור הפירות מכל מקום בעינן שני מינים לבד מגפן. ועיין בכ"מ ועיין בסוף פ"ח שכ' שלא במפ"י ניהו דאין לוקין על הזריעה איסור תורה יש והפירות נאסרין ולוקין עיין כאן במאכלות אסורות בלחם משנה ובטור. הכלל נראה דהזריעה ואיסור הפירות יכול להיות דלא שייכים אהדדי דזה לאו בפ"ע וזה לאו בפ"ע אם כן יכול להיות אף אם נאמר דאין איסור תורה בזריעה באיזה צד היינו או במין אחד או שלא במפ"י מכל מקום הפירות נאסרין ולוקין עליהם עיין בכל המקומות ולא ראיתי להאריך עתה בזה ובעזהש"י יבואר עוד במהדו"ב. ואין אוסר דבר שא"ש וכן אפילו שלו צריך לרצונו ע' דינים אלו בר"מ ובש"ע ולהאריך בפי' הדינים צריך חיבור מיוחד. והזריעה נאסרה בהשרשה וקודש שנשרש הוי כמאן דמנחא בכדא אף דעבר על הלאו דזריעה כמ"ש לעיל מכל מקום אינו נאסר ומבואר בפסחים ובכ"מ. ואם היתה זרוע מעיקרא וסמך מין אחר אינו נאסר רק בהוסיף מאתים דבפחות מזה בטל. והנה אף דמבואר בש"ס דילפי' מקרא המלאה וכו' דזרוע ובא וכו' הוסיף מאתים ל"ד דשיעור זה של מאתים הוא רק מדרבנן ואסמכוה אקרא והרב המחבר שכ' מפי הקבלה ל"ד דהוא אסמכתא עיין בר"מ פט"ו מהמ"א וז"פ. ומ"ש אם היה זרוע מכבר וזרע מין אחר אינו אסור רק בהוסיף ל"ד רק מין זה אסור ג"כ בנשרש רק המין שנשרש כבר אינו אסור רק בהוסיף וכן אם היה התבואה והגפן גדלו כבר נאסרו בהוספה כיון דכבר נשרשו בהיתר ועיין בר"מ בהל' כלאים פ"ה הט"ו ועיין במשנה ובר"מ ובש"ע דהתבואה משתשרש והענבים כפול הלבן היינו אם זרע תבואה בכרם והענבים לא נעשו כפול הלבן אין התבואה והגפן נאסרו' אבל אם זרע חטה ושעורה וחרצן במפ"י בודאי בעת השרשה נאסרו כולם ע"ש וז"פ. ועיין בר"ש סוף פ"ז מבואר כן להדיא ע"ש שהאריך ואיני רוצה להאריך עוד כי רחבים מני ים וצריך חיבור מיוחד. ועי' בתוספות ב"ק דף ק' ע"ב בד"ה אומר וכו' למה בהוסיף מאתים אסור ולא אמרינן קמא קמא בטל כיון דהוא בלא הפסק ל"א קמא קמא בטיל אבל אם היה הפסק בנתים כגון מחיצת הכרם שנפרצה ולא הוסיף מאתים גדרה ונפרצה עוד והוסיף אמרינן קמא קמא בטיל ע"ש והוא ענין ארוך אין כאן מקומו ומראה מקום אני לך. ולפמ"ש אף בהוסיף מאתים הוא רק איסור דרבנן אם כן א"ח מלקות רק בהוסיף מחצה דאין רוב נגד האיסור וגם צריך לאכול שני זתים דיש בהם זית של איסור וקמא קמא לא בטל מן התורה ג"כ עיי' בתוס' שם ובאתי רק לעורר. והאוכל כזית מכלאי הכרם בין מן הירק והתבואה או מן הענבים לוקה ושניהם מצטרפים זה עם זה והכסף משנה לא הראה מקום ד"ז דשניהם מצטרפים זה לזה והר"מ למד דין זה מבב"ח עיי' פ"ט כאן דהוי מש"א ה"נ. ועל המשקה היוצא אין לוקין חוץ מן היין שלוקין עיי' ס"פ יו"ד כאן ועיין בלחם משנה באריכות וג"כ נראה דיין ג"כ בכזית וכבר הארכתי לעיל בלאו דדם ע"ש וא"צ לכפול. וכל איסורים שבתורה אין לוקין עליהם אלא כדרך הנאתן חוץ מבב"ח וכה"כ דלוקין אף שלכדה"נ עיין בר"מ כאן פי"ד וכבר בא בחיבורינו. וח"ש אסור מן התורה ולכל ענינים ככל איסורי מאכל ואין להאריך. וכתב הרהמ"ח ועובר ע"ז ואכל או נהנה חייב מלקות מבואר דעל הנאה לחוד בלא אכילה חייב מלקות ג"כ וצ"ע עיין פ"ח מהלכו' מ"א ועיין במנ"ל פ"ה מה' יסודה"ת שהאריך בזה אם לוקין על הנאה לחוד אף בבב"ח וכה"כ ועיין בדברי הרהמ"ח במצוה קי"ג וצ"ע וכבר דברנו מענינים אלו בח"ז והדברים עתיקים ואין כאן מקומו להאריך.

ב[עריכה]

ונוהג איסור זה מן התורה בכה"כ של א"י. ונוהג בכל אישי ישראל והרי הוא ככל הלאוין לענין כל הדינים וכה"כ מן הנשרפין ומצוה לשרוף ויין שא"י לשרוף נקבר ואפרן מותר כי נשרפים אפרן מותר עיין בתמורה ובר"מ והדברים עתיקים ולענין איזה דברים אמרינן כתותי מיכתת שיעורא אין כאן מקומו והדברים ארוכים. ואם עובר באוכל כה"כ ג"כ מלאו לא תאכל כל תועבה כל שתעבתי לך ע' בסוגיא בחולין דף קט"ו ומראה מקום אני לך:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון