מנחת חינוך/תקנ
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
שלא לחרוש בשור ובחמור יחדיו וכו' וע"ז נאמר לא תחרוש בשור וחמור יחדיו וכו'. מבואר בר"מ פ"ט מה' כלאים ובטור ובש"ע יו"ד סי' רצ"ז. דעת הר"מ והרב המחבר דלאו זה הוא רק במין אחד טהור ואחד טמא כמו שור וחמור אבל אם שניהם טהורים או שניהם טמאים אף על פי שהם כלאים בהרבעה אינם כלאים בלאו הזה לענין חרישה והנהגה רק מדרבנן ומה"ת אין איסור רק בטהורה וטמאה והרא"ש בהלכות כלאים חלק עליו דנוהג בכל שני מינין אפילו טהורה בטהורה וטמאה בטמאה ע"ש שמביא ראיות לזה. ובתשובת הרא"ש כלל ב' הקשה להרשב"א קושיא עצומה על הר"מ מחולין דע"ט דמבואר שם דר"א א"ל לשמעי' אי מעיילת לי כודנייתא בריספק עיין הנך דדמי להדדי וכו' ואמרינן ש"מ דס"ל סימנין דאורייתא ע' רש"י דאי סימנין דרבנן האיך נוכל לסמוך באיסור על סימנין ואי טמאה עם טמאה ליכא אלא איסור דרבנן שפיר יכול לסמוך על סימנין אף שהוא דרבנן כיון שהאיסור רק מדרבנן ולא זכינו לתשובתו ועיין בסמ"ג שמביא ראיה לדעת הר"מ והטור סותם כהרא"ש דבכ"ע עובר בלאו ע"ש. ולשיטות אלו דגם טהורים וכו' ולדות כלאים אם מותרים כדינם לענין הרבעה כך לענין הנהגה עי' בש"ע וע' לעיל במצוה רמ"ד ותלמד לכאן. וקצת צ"ע בר"מ בפרקין ובדברי הרהמ"ח כאן דהר"מ כתב כל העושה מלאכה בשני מיני בהמה או חיה כו' וחשב כגון עז עם צבי וכו' שחיה בכלל בהמה וכו' ובאמת עיין בס"פ הפרה דה"ה בעופות שייך כלאים ובר"מ לפ"ז כתב גבי הרבעה אחד העופות ואפילו מין חיה שבים וכאן לא כתב זה ואדרבה אפילו דגי הים נוהג לאו זה דל"ש בהרבעה עיין בתוס' בסוגיא שם ע"כ ז"ב דנוהג בכל ואפילו בעופות ודגי הים וסמכו על מ"ש לעיל ומכל מקום צ"ע. המנהיג בעז ובשיבוטא היינו איזה דבר מיבשה עם איזה דבר מים הוא אבעיא בש"ס שם כיון דזה לא נחית וזה לא סליק ליבשה לאו כלום עביד א"ד מכל מקום הוא מנהיג ולא איפשטא ופוסק הר"מ דהוא ספק ואם עשה פטור ובש"ע אינו מבואר זה. וחייב אם מושכין איזה דבר עיין בש"ע ואפילו הרבה אנשים מנהיגין לוקין כ"א ועיין בש"ע מבואר אפילו הרבה בהמות מין אחד ובהמה אחת שאינה מינה לוקין ולא אמרינן מסייע אין בו ממש עיין בש"ע. והנהיגה בקול ג"כ לוקה עיין בב"מ דף צ"א:
ב[עריכה]
ונוהג איסור זה בכ"מ ובכל אישי ישראל וב"נ אף שהוא מצווה על הרבעה. עיין בר"מ פ"י מה' מלכים מכל מקום על לאו זה אינו מוזהר. והמנהיג בשור פסולי המוקדשין הארכתי בזה לעיל במצוה רמ"ז ואם כי יעדתי שם לכתוב כאן עוד אך כעת א"י לכתוב ובעזה"י הגומר עלי אכתוב בעת אחר בס"ד עיין בחולין דף ע"ד ע"ב מבואר דבן פקוע אף שהוא כשחוט מכל מקום לענין הנהגת כלאים חייב משום לאו זה דחורש וכו' ועיין שם בתוס' דמכש"כ מפרכסת אפילו ישראל בטהורה מכל מקום חייב משום לאו זה דחורש ע"ש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |