מנחת חינוך/תקלג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
שלא למכור אשת יפ"ת וכו'. ומבואר בר"מ כאן בפ"ח מה' מלכים. ומסידור לשון הר"מ שכתב נושאה בכתובה וקידושין ואם לא חפץ וכו' משלחה לנפשה ואם מכרה עובר בל"ת שנאמר ומכר לא תמכרנה וגו' נראה דוקא לאחר הגירות משנשאה אך בספרי מבואר תחת אשר עניתה אחר מעשה יחידי ופי' הרמב"ן דהספרי סובר דמותר בב"ר קודם המעשים ותיכף אחר ביאה ראשונה אסור במכירה ומוזהר ע"ז ומסתמא גם דעת הר"מ כ"ה והוא מלתא בפ"ע אם לא חפץ וכו' אפילו קודם הנשואין וכו'. וכ' הר"מ כאן דאם מכרה אינו מכירה ומחזיר הדמים וכו' ועיין בפ"ו מהלכות בכורות שכתב גבי מעשר בהמה שלא קנה לוקח לפיכך אינו לוקה כמוכר חרמי וכו' וכמוכר יפ"ת וכו' ומבואר דאין לוקה ע"ז כיון דלא אהני מעשיו ועיין בלחם משנה שהקשה אדרבא לרבא אף דלא אהני מעשיו דאי עביד ל"מ מכל מקום לוקין ע"ש שכ' דהר"מ פסק כאביי והדברים עתיקים ומובא בח"ז כ"פ אם כן מנ"ל להר"מ דכאן ל"מ המכירה קודם גירותה דודאי אם שבה נכרי במלחמה יש לו רשות למכור אך כאן כתבה התורה לאו אבל אי עבר ומכר למה ל"מ וכעת לא ידענא אמאי ל"מ אם לא דפוסק כרבא ע"כ ל"מ אם כן צ"ע אמאי אינו לוקה והר"מ לא כתב כאן מלקות וגם בפי"ט מה' מלכים לא מנה זו בכלל הלוקין. וגם ממ"ש בה' בכורות כנ"ל נראה דאין לוקין ולרבא ילקה ולאביי ל"מ המכירה וצ"ע. והנלענ"ד מסידור לשון הר"מ דדייק מסידור לשון המקרא דבפרשה כתיב ואח"כ תבוא אליה והיתה לך לאשה והי' אם לא חפצת בה ושלחתה לנפשה ומכר לא תמכרנה בכסף לא תתעמר בה תחת אשר עניתה והנה לדעת הר"מ הפסוק ואח"כ וכו' והיתה וכו' איירי אחר גירות שהיא ישראלית גמורה וע"ז אמר הכתוב והי' אם לא חפצת היינו אחר הגירות ושלחתה לנפשה ומכר לא תמכרנה בכסף וקאי ג"כ על אחר הגירות כפשטא דקרא אם כן איסור המכירה הוא דוקא לאחר גירות ואח"ז אמר הכתוב לא תתעמר בה תחת אשר עניתה וע"ז דרשו בספרי תחת וכו' היינו אחר ביאה ראשונה וקאי הפסוק הזה דתחת לפניו ולא לפני פניו היינו על הל"ת דעימור אבל הל"ת דמכירה כפי המבואר בכתוב אינו רק לאחר גירות וקודם גירות אין איסור למוכרה כלל והנה אם נתגיירה אם לא נכתב הקרא ומכור לא וכו' ממילא בעצמינו ידענו כי אין המכירה כלל כי אין שום ישראל יכול למכור ישראל אחר רק במקום שציותה התורה בעבד עברי כאשר ביארתי לעיל וכאן כתבה התורה עוד איסור חוץ מה שאינה מכורה עושה איסור ועובר על לאו ומכור וכו' וכבר כתבתי בפ' בחקתי הא דס"ל לרבא דאי עביד לקי דעבר אמימרא דרחמנא היינו אם על ידי הלאו הזה ל"מ מעשיו שפיר לקי אבל אם בלא הלאו הזה ג"כ לא אהני מעשיו אף דעבר על הלאו כיון דל"מ מעשיו אין לוקין עיין לעיל אם כן ה"נ בלא הלאו ל"מ מעשה המכירה כי א"י למכור ישראלית אם כן אין לוקין על לאו זה ומכירה ל"מ בל"ז דא"י למכור ישראלית ע"כ דברי הר"מ ברורים דאין לוקין וגם ל"מ מעשיו כ"נ. ויצא לנו ג"כ דקודם הגירות אם ירצה יכול למוכרה ככל שבוי' שהרשות בידו למכור אך בדברי הרהמ"ח כאן מבואר דאחר ב"ר אינו יכול למוכרה. ומבואר בספרי ומכר לא תמכרנה וכו' אין לי אלא מכירה במתנה מנין ת"ל ומכר וכו' וצ"ע על הר"מ שלא הביא זה כי בכ"מ שכתוב בתורה מכירה צריך ריבוי על מתנה עיין בר"מ גבי דו"ה מביא דנתן במתנה ג"כ ע"ש וכבר הבאתי בח"ז כ"פ דמתנה אינה בכלל מכירה רק במקום דרבי קרא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |