מנחת חינוך/רפח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
שלא נזרוק כו' ות"ק האי ל"ת כו'. עי' בש"ס תמורה דף ז' מבואר שם דליכא מחלוקת בזה דאף ר"י ברבי יהודה סובר מלא תקריבו נפ"ל זריקת דם וללישנא בתרא תרווייהו ס"ל דזריקת דם נפ"ל מעל המזבח ע"ש. גם מ"ש הרהמ"ח הלאו של זריקת דם מפסוק זה באמת מבואר שם בגמ' לל"ק דמפסוק ומעוך ונתוק כו' לא תקריבו נפ"ל זריקת דם וער"מ פ"א מה' הנ"ל כתב דמוכח מלא תקריבו אלה לד' ועיין בלחם משנה מחק מלת אלה ומגיה לא תקריבו כי בש"ס מוכח דלאו מהאי קרא דאלה דכתי' גבי עורת רק ומעוך וכתות וע"ש ג"כ שכ' דלרבנן נפ"ל זריקת דם ובאמת בסוגיא שם מבואר דכולי עלמא נפקי מהכא זריקה וכאן בהרהמ"ח א"א להגיה שמביא כל הפסוק וע"ש שעמד למה לא מביא כל"ב דמעל המזבח נפקא לן כיון דבריי' דספרא מסייע לזה ע"ש וצע"ק. ואני מסופק בפרה אדומה אם היתה בע"מ אם חייב על הזריקה דהזריקות הללו לא היו על המזבח. והנה לל"ק דיליף מן לא תקריבו לה' אפשר פ"א ג"כ כמבואר לעיל בגמר' דלד' לרבות ע"ש וזה נמי נקרא לד' אבל ללישנא בתרא דמעל המזבח נפקא והזאות הללו אינם על המזבח אפשר דלא מחייב משום לאו זה ולשון הר"מ והרהמ"ח שלא נזרוק כו' על המזבח נראה דוקא על המזבח ואף דחטאת קרי' רחמנא מכל מקום כתבתי לעיל דלכמה מילי ל"ד לקדשים וכאן הקפידה תורה אפשר על המזבח דוקא אבל הזאות הללו היו בחוץ וצ"ע ולא מצאתי כעת גילוי לזה ואפשר לחלק ע"ש בסוגיא. ונ"ל לפי מה דמבואר בזבחים כ"ה ע"ב ובכורות ל"ט דהצורם אוזן בקדשי' לאח"ש קודם קבלה פסול משום בע"מ וכ"פ הר"מ פ"א מפסהמ"ק מכל מקום נ"ל דאם עבר וזרק אינו חייב משום זריקת דם בע"מ כי באמת לאחר השחיטה ל"ש מום רק דגזירת הכתוב הוא ולקח מדם הפר שהי' כבר אם כן הגזירת הכתוב אינו רק לפסול אבל לחייבו משום בע"מ אין לנו. וגם נראה דגבי פ"א ל"ש זה ואם קודם קבלה נעשית בע"מ כשרה כי מבואר שם בזבחים אשכחן ק"ק קדשים קלים מנין אמר רבא ואח"כ אתותב וע"ש ברש"י כיון דגלי בק"ק גלי בכ"מ מכל מקום פ"א כיון דכמה חילוקים יש אף על פי דחטאת קריא רחמנא מכל מקום אפשר דדין זה אינו נוהג רק בקדשי' הנקרבי' ע"ג המזבח ומכל מקום צ"ע. ועי' בבכורות דל"ט דה"ה איזה חסרון בפנים אם נחסר קודם קבלה מיפסל מטעם הזה מדם הפר וז"ל הר"מ פ"א מפסהמ"ק הכ"ט בהמה שחסר מאבריה כ"ש אחר שחיטה קודם קבלה נפסלה אפילו צרם באזנה קודם קבלה ה"ז לא יקבל. והנה לא זכיתי להבין לשונו הזהב דצורם אוזן מבואר להדיא בגמ' במימרא הנ"ל דהוא מום גמור קודם שחיטה כמבואר. אך בגמרא בכורות לענין חסר ג"כ סברת הגמ' דפסול ומביא מימרא זו ע"ש ולשון הר"מ נראה דחסרון יותר פשוט דמתחיל בחסרון וכת' אפילו צרם אזנה וא"י דזה הוי מום עובר לכל השיטות אבל חסרון אבר כת' פ"ב מהא"מ דאין זה מום כלל רק מ"ע תמימים יהיו לכם ונסכיהם וצורם אוזן מנה בה' ביאת מקדש מכלל המומין וכן כתב כאן לשון שחסר מאבריה כ"ש ובהא"מ כתב שחסר מאיבריה ולא כתב כ"ש וכת' כגון חסר הטחול או הכוליא וכאן כתב כ"ש נראה מדבריו דאף אם ניטל כ"ש מהטחול ומהכליות פסולה וצ"ע בזה דפסול כ"ש בחסרון פנימי וזה אין סברא לומר דכתב לשון אפילו בצורם אוזן דהיינו אינו מום דהיינו פחות מכשיעור עי' בה' ביאת מקדש ומכל מקום פסול כיון שאינו שלם בשעת הקבלה כמו שהי' קודם זה ודאי אין סברא כלל דקודם השחיטה אינו נפסל אם צרם פחות מכשיעור ואם הי' שלמה ואחר שחיטה קודם קבלה צרם פחות מכשיעור יפסול אם כן אם יהי' איזה דבר לאח"ש יהיה פסול זה אין סברא כלל לפסול אחר שחיטה ולשונו הזהב צ"ע. וגם נ"ל במימרא זו כיון דחזינן בבכורות דמקשה דחסרון אח"ש פוסל מדין זה דצורם אוזן ע"ש אם כן חזינן דל"ד בע"מ אם כן נראה דה"ה שאר פסולים כגון שנעבד קודם קבלה או שאר דברים הפוסלים ששייך לאח"ש מכל מקום נפסל לאח"ש כמו קודם שחיטה דהקבלה צריך מפר שהי' כבר דהיינו שהיה כשר כמו שהי' מקודם והר"מ כ' בל' מדם הפר שיהא שלם נראה דאין קפידא רק על שלם ולא על שאר פסולים וצ"ע. וגם נ"ל דטרפה לאח"ש ג"כ פסולה אף דלאח"ש ל"ה טרפה וגם ל"ש ממשקה ישראל והקריבהו נא כו' עי' מנחות דף ו' מכל מקום כיון דפוסל קודם שחיטה פוסל נמי אח"ש קודם קבלה מלימוד הזה כנלע"ד ולשון הר"מ צ"ע:
והנה מלשון הר"מ והרהמ"ח שכתבו דאם זרק על המזבח לא נתבאר בדבריהם אם זרק מחטאות הפנימיות על בין הבדים או על הפרוכת אם חייב מלקות משום לאו הזה. והנה לל"ק דנפ"ל מלא תקריבו לד' כו' נראה דודאי הזיות אלו בפנים גם כן בכלל דהוי נמי הקרבה לד' אך ללישנא בתרא דילפינן מעל המזבח אפשר דהתורה הקפידה דוקא על הזיות המזבח. ואל יפלא בעיניך שזריקת הפרוכת ובין הבדים יהיו קלים מהזיות המזבח דהא חזינן בכהן בעל מום דכתיב בקרא אך אל הפרוכת לא יבא ואל המזבח לא יגש ולדעת הרמב"ן בס' המצות אין בעל מום חייב על הכניסה רק על העבודה וע' רש"י חומש ויקרא כ"א שפירש גם כן כדברי הרמב"ן וכתב אך אל הפרוכת היינו שבע הזיות בפנים ועל המזבח החיצון ושניהם הוצרכו לכתוב כמבואר בת"כ עכ"ל. וראיתי בת"כ כתב דפרוכת ממזבח לא יליף וצריך לכתוב אל הפרוכת ע"ש אם כן כאן דילפינן ללישנא בתרא מעל המזבח אפשר דדוקא מזבח אבל בהזיות הפרוכת אין לוקין על לאו זה דזריקה. ועיין ביומא דפ"ד דרב סובר דעל ד' עבודות חייב עליהם הזר מיתה ולוי סובר אף תרומת הדשן מריבוי לכל דבר המזבח ורב ההוא לאתויי שבע הזיות בפנים שיש במצורע וע"ש ברש"י דס"ד דזה לאו דבר המזבח הוא ע"כ צריך ריבוי דכל. ועיין עוד שם בסוגיא נראה בפירוש דהזיות פנים לא גמרינן מהזיות מזבח אי לא ריבוי הו"א דקילי הזיות פנים מהזיות מזבח ע"ש אם כן כאן אפשר דאינו חייב משום בע"מ על זריקת דמים הפנימיים ואפילו על הזיות יוה"כ דהם בקדשי הקדשים ע"ש ברש"י דמכל מרבינן הזיות שבפנים וע"ש ברש"י פי' על הזיות יוה"כ ופרים הנשרפים. וע' תוס' יומא דס"ג ע"ב ד"ה זריקת דמים שהקשו שם ל"ל קרא על זריקת דמים דבע"מ למה לא ילפינן מבינייהו משחיטה כו' וע"ש מה שתירצו אם כן אפשר כיון דגלי לן דעל הזריקה חייב אם כן ילפינן זריקת פנים מכולהו וע"ש ויש ללמוד ד"ז לדעתי אך איני לומד כעת בעיון ובאתי רק לעורר. והנה על שפיכת השיריים על היסוד מבע"מ נראה דאינו חייב כיון דאינו חייב משום זורק בחוץ השיריים וגם אינו חייב משום עבודה כיון דלא מעכבי כפרה נינהו ע' בה' מעה"ק להר"מ נראה דלא עדיף כאן מקבלה דאינו חייב וע"ש בתוס' יומא וצע"ק. וזה נ"ל פשוט אף דד' מתנות בחטאת אין מעכבות ואם נתן מתנה א' כיפר כמבואר בזבחים פ' ב"ש מכל מקום חייב אף על הג' מתנות אם זרק מבע"מ ע"ש בדל"ו דלענין חוץ וזרות ולילה וכ"ש וקרן ואצבע הרי הן כתחלתן ע"ש ברש"י נראה דכמו דלענין זרות הוי עבודה ה"ה לכל ענינים הוי עבודה וע"ש מה דקחשיב דהוי כסופן אבל לענין כל הדברים נראה דהם כתחלתם וחייב משום בע"מ כנלע"ד פשוט. ואני מסופק אם זרק דם חיה בע"מ למזבח. והנה מבואר בזבחים ובר"מ פ"ה מהא"מ דהמקריב חיה לגבי מזבח עובר בעש' והקרבן פסול. אם הקריב חיה בע"מ לגבי מזבח אם לוקין משום בע"מ. ונראה כיון דפסול בל"ז אין זה זריקה כלל וא"ח משום בע"מ וכן השוחט חיה בע"מ וכן המקטיר איברים ע"ג המזבח כמו אם זר מקריב חיה בודאי פטור דלאו עבודה היא כלל ע' ביומא כ"ד דזר חייב המעלה ע"ג המזבח בין כשרין ובין פסולין וע"ש ברש"י דדוקא הפסולין שאם עלו לא ירדו דחשיב הקטרה אם כן נראה דבאותן שירדו לאו עבודה הוי וא"כ כמו דהקטרה לאו עבודה ה"ה זריקה וה"ה השחיטה ע"כ אינו חייב משום בע"מ כנלע"ד. וגם על שאין ראויים למזבח לא חל הקדש מזבח כלל ועל זריקת חולין אינו חייב כמבואר בסמוך וגם על הקדש בדק הבית אינו חייב משום בע"מ כמבואר בכ"מ ומ"ל שם. וכן נראה אם זר זרק דם בע"מ למזבח א"ח משום בע"מ כיון דאין ראוי לעבודה כלל לא הוי בכלל זריקה. וכ"נ דאינו חייב משום זרות רק בדבר שהוא עבודה אבל כיון דבע"מ פסולין זריקה דידהו לא הוי זריקה כלל וא"ח משום זרות וער"מ פ"ט מהב"מ ומכל מקום דברים אלו צ"ע בש"ס. ע"כ נ"ל דלאו זה אינו אלא בכהנים כשרים דבל"ז היה עבודתם כשרה אבל אם בלאו הכי היה עבודתם פסולה אינו חייב משום לאו זה. והנה נראה אם אחר זריקה נשאל על הקדשו אם נאמר דלאחר זריקה גם כן יכול לשאול עליו ע' תוס' שבועות וכריתות שאין דעתם כן ובט"א לר"ה הוכיח דאפילו לאחר זריקה ישנו בשאלה אם כן הי' למפרע חולין וא"ח משום הזריקה דעל זריקת חולין נ"פ דא"ח משום בע"מ וראיה לדבר אם נאמר דגם על זריקת חולין חייב משום בע"מ אם כן השוחט והזורק חולין בעזרה יהי' חייב מלקות כיון דבשחיטה נעשה הבהמה בע"מ כמ"ש לעיל בשם הש"ס חולין כל שחיטה שאינו נעשה כמצותו שהכשירו בכך נעשית ממילא בעל מום. אלא ודאי דבדבר שאינו ראוי לעבודה אינו חייב משום לאו וכן במי שאינו ראוי לעבודה כנלע"ד. ועיין בהרהמ"ח לעיל דגם בזריקה עובר משום עשה גם כן דתמים יהיה לרצון ויבואר עוד לקמן בעזה"י:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |