מנחת חינוך/קפד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
שלא יכנסו כו'. שאם יכנס חמישית להיכל שלא לצורך לוקה ע' דינים אלו בר"מ פ"ב מהב"מ ובכ"מ ולחם משנה ומ"ל ועש"ס מנחות כ"ז ע"ב דכ"ע מודים דאם נכנס דרך משופש א"ח ע"ש בתוס' דל"מ דלא חייב בנכנס דרך גגות כי היכי דממעטינן בשבועות דטמא שנכנס דרך גגות דלאו דרך ביאה וכאן נמי כתיב ולא יבוא אלא אפילו נכנס דרך ביאה כגון בלולין של קה"ק או שחתר החומה בצפון או בדרום בבית קה"ק או שנכנס דרך הפתח וצידד באלכסון לא כנגד המערב כפירש"י על כל אלו פטור או שנכנס בלול שאחורי בית הכפורת פטור דזה ממעטינן מדרך משופש מאל פני וע' זבחי' דפ"ב בתוס' שם. ובמ"ל שם עמד דהר"מ השמיט ד"ז. וע"ע דדעתו דדוקא מיתה א"ח דרך משופש על קה"ק דממעטינן מואל פני אבל על הלאו דביאה עובר נראה דג"כ בהיכל חייב ג"כ בדרך משופש דשם עובר על הלאו ולא יבוא לחוד. וגם נראה דוקא דרך משופש עובר בולא יבא אבל אם נכנס דרך גגות דגם בטמא פטור דלאו דרך ביאה היא פטור ממלקות בבית קה"ק וגם בהיכל פטור דלא דרך ביאה היא ועש"ס יומא דף נ"ג שאם הקטיר קטורת חסרה חייב מיתה ופריך ותפ"ל דעייל ביאה ריקנית ומשני כגון דשגג בביאה או עייל שלימה וחסירה עיי"ש. וה"נ הי' יכול לתרץ כגון דעייל דרך משופש דלא מחייב משום ביאה ריקנית מיתה בי"ש ומחייב משום קטורת חסירה או דרך גגות דלא מחייב משום לאו כלל ומחייב משום ביאה ריקנית וצע"ק. ואם נכנס דרך גגות או לעבודה ואחר שגמר שהה שם אי חייב כמו טמא שנכנס דרך גגות חייב אם שהה ע' מ"ל פ"ג מה' הנ"ל הי"ט פסקא המתחלת ודע וד"ה ואיך דעתו דאם נכנס לעבודה או דרך גגות כיון דלא מחייב על הביאה א"ח אם שהה שם אפילו כ"ה ול"ד לטמא ע"ש:
ב[עריכה]
אפילו להשתחוות לוקה. ע"ש בר"מ וכ"מ דד' הר"מ אין הכרע היאך הדין אם נכנס להשתחוות אדרבא דבריו נוטים דאם נכנס להשתחוות אין איסור ודעת הרהמ"ח אשר ברוב נמשך אחר דברי רבינו הר"מ דעתו בדעת הר"מ דאף להשתחוות לוקה. אבל דעת תוס' מנחות שם דמותר לכנוס להשתחוות רק לביאה ריקנית לוקה וכ"ד תוס' חגיגה גבי הזהרו שלא תגעו בשלחן דמותר לכנוס להשתחוות. ולדידי צ"ע לכאורה היאך חייב מלקות בנכנס אפילו ביאה ריקנית בהיכל נימא הואיל ויכול להשתחוות ובכ"ד אמרי' הואיל דאיבעי עביד באופה מיום טוב לחול דאינו לוקה ה"נ לא ילקה וצע"ק וגם היא התראת ספק בשעת כניסה שמא ישתחוה וצ"ע. ודע דבש"ס יומא מ"ד אין הכרע אי קדושת אולם והיכל חדא קדושה נינהו אי קדושת אולם שייך חוץ להיכל כמו בין האולם למזבח ע"ש. ובעירובין ד"ב מבואר שם דרבנן סברי דקדושת היכל לחוד וקדושת אולם לחוד ע"ש. ובדברי הר"מ אין הכרע עי' בה' עבודת יה"כ ובהתו"מ אך כיון דרבנן סברי כך בודאי הלכה כוותי' אם כן באול' א"ע אם נכנס ביאה ריקנית. ועתוי"ט ספ"א דמס' כלים כת' שם בפשיטות היכל ואולם חדא הוא ועוד חזון למועד אי"ה. ודע דמבואר בתוס' שבועות ומוכח פכ"צ הובא במ"ל פ"ו מהבהב"ח דאף עליות היכל נתקדשו לענין טמא שנכנס לשם וע' תוס' שבועות די"ז ע"ב ד"ה וטמא דאף דעליות היכל נתקדשו מכל מקום גגות לא נתקדשו אם כן לענין זה ג"כ דאסור לכנוס ביאה ריקנית לעליות ההיכל אבל לגגים אינו עובר ועליות ההיכל דנתקדשו אף קה"ק ג"כ בכלל ע"ש. ודין זה דגגין של היכל לא נתקדשו פסק הר"מ פ"ה ממעה"ק. ועיין במס' שבועות דה"ה אם נכנס דרך אחוריו לא הוי דרך ביאה אצל טמא שנכנס והר"מ לא הביא גבי טומאה דין זה דנכנס דרך אחוריו ונראה דג"כ פטור כאן בביאה ריקנית דלא הוי דרך ביאה ופטור אף בהיכל. ובמל"מ פ"ט מהב"מ מסופק אי חייב הזר על כניסתו בין האולם למזבח והביא דיעות שאינו אלא מדרבנן ואני מסופק דודאי בהיכל חייב דאף כהן חייב אך לדעת תוס' שכהן הנכנס להשתחוות לא חשיב ביאה ריקנית אפשר דגם בישראל שהשתחוה בהיכל א"ח משום ביאה דהשתחוואה לאו עבודה היא להתחייב זר עליה וא"כ אף בהיכל א"ח על ביאה ריקנית רק מוזהר משום זר וזר א"ח משום זרות בלא עבודה על הכניסה לבד להשיטות שמביא שם וצע"ק. וע' זבחים ס"ג וכ"פ הר"מ פ"ה ממעה"ק ובפ"י דאם שחט קדשים בהיכל כשרים דלא יהי' טפל חמור מן העיקר וכן (היום) [כותים] שהקיפו את העזרה נכנסים הכהני' להיכל ואוכלים שם ק"ק. ואפשר לומר דוקא בשעת הדחק כמבואר שם דנכרים הקיפו אבל שלא בשעת הדחק אם נכנס להיכל ושחט ובפרט שחיטה דלאו עבודה היא או נכנס להיכל ואכל אם חייב משום ביאה ריקנית א"ד כיון דהתירה התור' בשעת הדחק לא הוי ביאה ריקנית ומצד הסברא היה נ"ל דשחיטה לאו עבודה היא והוי ביאה ריקנית ע"כ נקט הגמרא דהקדשים כשרי' ולא נקט דאם נכרים הקיפו דלכתחל' ישחוט בהיכל דאסור לשחוט בהיכל לשם ביאה ריקנית אבל אכילה דהתור' ריבתה מקרא דלכתחלה יאכל שם שנאמר בקודש הקדשים תאכלנו אם כן א"ח כלל אף שלא בשעת הדחק ול' הגמרא דעובד אדם במקום רבו נראה דהוי עבודה בענין זה וצ"ע. וע' רמב"ן עה"ת על פסוק דבקודש הקדשים תאכלנו מביא זה הדין דמבואר דנאכל בהיכל ומביא זה בשם הספרי וצ"ע על הרמב"ן דהוא ש"ס מפורש בזבחים דף הנ"ל וכתב שהתנא הזכיר באימה היכל אבל באמת אפילו בקה"ק אם הקיפו ההיכל גם כן נאכלים בקה"ק. אם כן אפשר דאף שלא בשעת הדחק אם אכל ק"ק בבית קה"ק א"ח מיתה על ביאה ריקנית כמו בהיכל כמ"ש וצ"ע. ודע דעליות בית קה"ק חמור מקה"ק עיין פסחים פכ"צ דשם אין כה"ג נכנס כלל אבל מכל מקום נכנסין לשם פ"א בשבוע לראות אם צריכין לתקן הקה"ק ולחזק בדק' כ"ה שם בש"ס וכ"פ הר"מ פ"ז מהבה"ח וע' כ"מ. ודע דאם ההיכל צריך תיקון אפילו קה"ק או אם צריכין להוציא טומאה משם נכנסין לשם ומצוה בכהנים ואם אין שם כהנים אפילו ישראלים אפילו טמאים ובע"מ ולוים קודמים לישראלים וטמא ובע"מ איזה מהם קודם עיין ר"מ שם הבהב"ח פ"ו ובכ"מ ומ"ל ולכתחלה ישלשלו אותם בתיבות ואם א"י לכנוס בתיבות נכנסין אפילו דרך פתחים:
ג[עריכה]
דעת הרמב"ן ז"ל כו'. כוונתו דלדברי רמב"ן דבלא עבודה ליכא אלא איסור דרבנן תפ"ל הא נכנס ביאה ריקנית אע"כ ההשתחוייה אינה ביאה ריקנית וא"כ בנכנס להשתחוות איירי מכל מקום פרוע ראש וקרועי בגדים אסור מדרבנן. מכל מקום איני מבין כוונתו דלדברי הר"מ חייב פ"ר וקרועי בגדים אף בין האולם ולמזבח מלקות ולדעת הרמב"ן אף בלא עבודה אינו רק דרבנן ובין אולם ולמזבח לא מחייב משום ביאה ריקנית וצ"ע:
ד[עריכה]
ונוהגת כו'. ע' מ"ל פ"ט מהב"מ די"א דזר גם כן אינו מוזהר מן התורה על הכניסה בין אולם למזבח אם כן הלאו הזה ג"כ נוהג בישראל אם נכנס להיכל חייב מלקות ואם להשתחוות א"ח לשיטת רמב"ן כמש"ל:
ה[עריכה]
ואפילו עכשיו כו'. היינו לדעת הר"מ פרק ו' מהלכות בית הבחירה דקדושת המקדש לא בטלה ולהראב"ד שם דקדושת המקדש בטלה ואף בטומאה אינו חייב היום הוא הדין על ביאה ריקנית אינו חייב היום אם נכנס למקום הקודש והשתחוה נראה דאף האידנא א"ח דהשתחויה דרך כבוד אף שהוא חרב בעונינו להסוברים דהמשתחוה לא הוי ביאה ריקנית:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |