מנחת חינוך/קעג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
להיות כו' בין בגד כו'. ט"ס הוא דבגד אין לה טהרה בצפרים רק גופו וביתו ופשוט:
ב[עריכה]
מדיני המצוה כו' כשהוא חדש. ע' לשון הר"מ פי"א כתב וקבלה הוא שיהא חדש ועיין כסף משנה שם:
ג[עריכה]
צפרים דרור כו'. אי דרור מעכב אף בדיעבד או אינו אלא למצוה עיין רמב"ן עה"ת הובא במ"ל פ' הנ"ל ע"ש דמסיק דאף בדיעבד פסול וע' ע"ש במ"ל מביא ברייתא דתורים ובני יונה פסולים לטהרת מצורע אף דהם דרור כמו שתרגום על ודרור קן לה שפנינ' והוא מין יונה מכל מקום פסול ע"ש באורך. שתי צפרים מצותם שיהיו שוים במרא' ובקומה ובדמים ובלקיחתן כא' ובדיעבד אינו מעכב דהוא רק למצוה וכ"פ הר"מ שם:
ד[עריכה]
ושוחט כו' ונוטל כו'. כ"ה ג"כ ל' ר"מ אבל ד' הר"ש שזה המעשה היא קודם השחיטה ומבי' ממס' קדושין ועמ"ל שם:
ה[עריכה]
וכורך האזוב עם הארז כו'. כ"ה ג"כ לשון הר"מ ובמשנה מבואר שהי' כורכן בשירי הלשון ע"ש ברע"ב ור"מ ור"ש:
ו[עריכה]
ואינו הופך. ע' במ"ל שם פלפל באורך:
ז[עריכה]
ומכבס בגדיו. כ"ה לשון הר"מ וכ"ה ג"כ לשון המשנה בנגעים נראה דגזירת הכתוב כמו התגלחת כ"כ צריך לטבול בגדיו אף דאין נ"מ לענין טומאה דלאח"ז ג"כ מטמא בגדים במגע כמבואר כאן ועיין בת"כ שנרא' דנלמד מזה דאינו מטמא מו"מ בימי ספורו נראה דאין חיוב לכבס בגדיו ע"ש פ' מצורע בס' אור החיים עמד בזה ודעתו נוט' שאין חיוב דוקא לכבס בגדיו ועיין בלשון הראב"ד פי"א ה"ד:
ח[עריכה]
ויכנס לפנים מן החומה כו'. כ"ה לשון המשנה והר"מ נראה דוקא למחנ' ישראל הותר אבל לא למחנה לוי' וע' תוס' פסחים פא"ד שכתבו דאף למחנה לוי' מותר לכנוס בימי ספורו ולשון המשנה לאו דוק' ע"ש והר"מ והרב המחבר לא גילו דעתם בזה וכתבו בלשון המשנה:
ט[עריכה]
ואסור בת"ה ז' ימים. נראה דלאחר תגלחת השני' ולאחר הטביל' שהוא טב"י אין איסור בת"ה ולענין זה ג"כ אמרינן מקצת היום ככולו כנ"ל:
י[עריכה]
שחיטת הצפרים כו'. עיין במ"ל מביא בשם הת"כ דהציווי צ"ל ג"כ בכהן ועיין בס' אור החיים עה"ת:
יא[עריכה]
ואלו בכהנים כו'. ע' תוס' שבועות ד"ג ד"ה ועל הזקן דעתם דאף נכרי ואשה מגלחין את המצורע ותמהו ע"ז האחרונים עשעה"מ דמפורש בת"כ ובתוספתא דהתגלחת רק דוקא בכהן כמבוא' כאן ובר"מ וע"ש בשער המלך ה' עכו"ם דעל' על דעתו דהתגלחת בכהן היא רק למצוה וחזר בו ע"ש אך זה מבואר בדבריו דהתגלחת כשר בכהן קטן כמו שטומאתו וטהרתו כשרה בקטן כמבואר בר"מ דאפילו קטן ושוטה רואים את הנגעים ה"ה תגלחתו ע"ש ונראה דה"ה שחיטת הצפור והזאתו גם כן כשרים בכהן קטן דלא מצינו מיעוט בתורה לקטן וע"ש בס' טעם המלך:
יב[עריכה]
ואותו כהן כו'. עיין ר"מ שכל הטמאים כשרים לטהר את המצורע חוץ ממצורע שכתב ואין מצורע מטהר מצורע אחר ונראה דאף בדיעבד מעכב והוא מת"כ הביא' הר"ש וע"ש דמשמע דוק' מצורע בימי הסגר או בימי חלוטו א"י לטהר מצורע אחר אבל בימי ספורו יכול לטהר מצורע דהלימוד הוא מן הפסוק ויצא הכהן דכהן המטהר צ"ל שיוכל לבא לתוך מחנה ישראל ע"ש אם כן בימי ספורו דמותר לכנוס למחנה ישראל מותר לטהר מצורע אחר כנלע"ד פשוט ע"ש גבי נגעי בתים נרא' דהדין הזה ג"כ נוהג דאין כהן מצורע יכול לטהר בית המנוגע בצפרים ועיין לקמן ואפשר דוק' אדם דכתיב ויצא הכהן אבל נגעי בתים דלא כתי' כשר אף המצורע לטהר וכ"נ וצ"ע:
יג[עריכה]
חכם בנגעים כו'. היינו דאלא"ה אינו רואה את הנגעים ולא נטמא כלל אבל אם הי' כהן רואה את הנגעים והוא חכם ואינו לפנינו רשאי כל כהן אף אינו חכם כגון שהוא חרש ושוטה לטהרו כי הוא רק לענין טומא' או שיאמר טהור צריך חכם כדלעיל עיין בלשון הגמרא כהן שאינו מכיר אין רואה אבל לטהרו בצפרים נרא' דאף חרש שוטה וקטן יכול לטהרו כנ"ל פשוט. ומ"ש הרב המחבר חכם ע' מש"ל דבעינן מיוחס ג"כ ע"כ אינו נוהג בינינו דכהני זמנינו רק כהני חזקה הם. ונ"ל דכמו אם שהה בין תגלחת ראשון לתגלחת שני' יותר מז' ימים טמא כשרץ כי תשלום טהרתו היא תגלחת שני' עי' במס' הנ"ל ובר"מ כ"כ אסור בתשה"מ עד תגלחת שני' אף אם שהה ימים הרב' יותר משבעה כנלע"ד. ודע שדעת רש"י במס' מ"ק דמצורע מוסגר ג"כ אסור בתשה"מ כמו בימי ספורו רק דמוחלט מותר בת"ה יע"ש בתוס' שדחו דבריו וער"מ פ"י מה' [ט"צ]. ודעת התיו"ט דלענין זה להודיע לעוברים שנא' וטמא טמא יקרא הוא ג"כ במוסגר והקש' ע"ד התוס' במ"ק ועמ"ל הי"ט שאין דעתו כן ע"ש באריכות. ודע שהרהמ"ח כ' היכן הזאת מצורע ע"ג ידו ובצרעת הבית היכן מזין אינו מבואר בהרהמ"ח ועיין במשנה ופסקה הר"מ דמזין על משקוף הבית מבחוץ ושאר כל המעשי' שוים והוא בפט"ו מה' הנ"ל. ודע דאע"פ שלענין הרבה דינים שוה מוסגר למוחלט חוץ מפריעה ופרימה וימי ספורו קל הרבה מכל מקום יש דין שימי חלוטו וימי ספורו שוין וחלוק ממוסגר לדין נזיר שנצטרע דימי הסגרו עולין לו ממנין נזירתו וימי חלוטו וימי ספורו אין עולין לו ממנין כ"ה בנזיר ופסקה הר"מ פ"ז מה' נזירות וער"מ ה' שגגות מהש"ס דהוריות דנשיא שנצטרע עבר מנשיאתו ומתכפר בשעיר' כהדיוט ובש"ס למד מעוזיה המלך שכ' והוא יושב בבית החפשית. ואני מסופק דאפשר דדינו כן רק בימי חלוטו אבל בימי הסגר ובימי ספורו אפשר דיש לו דין מלך דהלימוד מעוזיהו ועוזי' הי' מוחלט עד יום מותו וערש"י מ"ק ד"ז ע"ב ד"ה יותם דבריו מגומגמי' קצת וצ"ע ולקמן בנגעי בתי' אבאר עוד דיני מצורע:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |