מנחת חינוך/קסז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
שלא יאכל טמא כו'. עיין ר"מ הפסהמ"ק פח"י וכ"ה כל טמא שחייב כרת על ביאת מקדש. ועל איזה טומאה חייב על ביאת מקדש עיין ר"מ הב"מ פ"ג ואכל כזית קודש בין קודש טהור בין קודש טמא במזיד חייב ואם התרו בו למלקות חייב מלקות עיין ש"ס ור"מ פי"ט מסנהדרין ובשוגג חייב קרבן עולה ויורד ולעיל במצות קעו"י ביארתי קצת דינים מטמאות מו"מ וע"ש לענין טומטום ואנדרוגינוס שראו לובן ואודם אף על פי שהם בודאי טמאים מכל מקום א"ח על קדשים ע"ש מ"ש בזה. וא"ח א"ת על לא הודע דכל דאין חייב חטאת קבוע על שוגג רק עויו"ר א"ח א"ת על לא הודע עש"ס ור"מ ה' שגגות ודוקא בטמ' אבל טב"י קודם הערב שמש וכן מחו"כ באותן הטמאים שצריכין קרבן דעת הר"מ והרב המחבר דא"ח על אכילת קדשים כרת וממילא פטורים בשוגג מקרבן רק במזיד לוקין מלאו זה דכרת אתמעט דכתיב וטומאתו עליו עד שיהי' כל טומאתו עליו פרט לטב"י ומח"כ אף דבפ"ג מהב"מ פוסק הר"מ דבביאת מקדש חייב טב"י כרת רק מח"כ פטור מכל מקום גבי אכילת קודש סובר הר"מ דגזירת הכתוב היא דאף טב"י פטור אך דעת ראב"ד כאן ופ"ג מהב"מ דאף מחו"כ חייב הן במקדש והן באכילת קדשים עכ"מ פ"ג האריך בזה. והנה באוכל קודש טמא חוץ מה שחייב על טומאת הגוף חייב ג"כ מלקות על טומאת בשר ואם התרו בו משום שניהם חייב ב"פ מלקות או שגג בזה והזיד בזה בין נטמא הגוף קודם או נטמא הבשר קודם דהוי כולל ומוסיף עיין בחולין וזבחים ק"א הכלל באיזה ענין דחייב על טומאת בשר חייב ג"כ אף אם הי' טמא טה"ג אך טומאת הגוף חמור דחייב כרת וקרבן וז"פ. וזה הכלל כל דבר שיש לו מתירין כגון גבי קרבנות בע"ח זריקת הדם ושאר קרבנות עיין ר"מ פ"ז שחישב שם המתירין א"ח משום טמא לא כרת ולא מלקות עד שיקריבו המתירין וא"ח אם אכל הבשר קודם זריקת דם רק אם אכל לאחר זריקת דם דקרב המתיר חייב משום לאו זה והרהמ"ח פי' כאן עד שיקריבו מתירין היינו האימורין והוא בודאי טעות המעתיק כי תלוי בזריקת הדם כמבוא' בש"ס ובר"מ. וכן אם אכל מבשר חטאות הנשרפות לאחר זריקה ג"כ חייב. וכ"ד שאל"מ כגון מנחת כהנים וכדומה חייבים משום טומאת הגוף משהקדישו בכלי וכן אם אכל מהמתירין עצמן כגון הקומץ כו' חייבים ג"כ משום טומאה חוץ מן הדם שא"ח משום טה"ג דהוא גזה"כ. וטמא שאכל אימורים או פסח שלא נצלה ולחמי תודה שלא הורמה חלתן חייבים משום טה"ג כ"פ הר"מ ועבכ"מ. טמא שאכל מן העצמות וגידין מן הקרניים כו' א"ח כרת ומלקות רק מכת מרדות כמו בכל איסורים שבתורה וקדשי עכו"ם פוסק הר"מ דא"ח עליהם משום טומאה ובכ"מ תמה ע"ז דפוסק כר"ש ולא כר"י בזבחים דמ"ה ע"ש ובבה"ז ובמ"ל. ואם אכל עצים ולבונה וקטורת בטה"ג דעת הר"מ דא"ח כרת כר"ש והראב"ד השיג עליו דהלכה כרבנן דח"כ ועבכ"מ ומ"ל וכבר כ' לשיטה זו דעץ הוא והתורה אסרתו ה"ל כמו גה"נ ולהפמ"ג חלקו פטור כיון דה"ל חידוש אם כן ה"נ וצריך לאכול כזית בב"א ואינו מצטרף בכא"פ וגם אפשר ח"ש מותר כמו גה"נ וכתבתי זה כ"פ. ולאו זה נוהג בכל אישי ישראל חוץ מחרש שוטה וקטן ולענין תשובה הו"ל כמו כל ח"כ ויבואר אי"ה לקמן:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |