מנוחה וקדושה/שער התורה א/ח

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

מנוחה וקדושה שער התורה א ח

ח ואמנם אם שלש אלה נתקבצו ביחד (א) יצירתו (ב) רוע חינוכו (ג) עולה על כולם פשעי אביו ליתנו למלמד שאינו הגון ליתן חרב ביד מלמד ע"ה או פושע (ולפעמים גם שניהם) להרג בנו בהרגילו דרכי הבטלה כנ"ל וכל מדות רעות. ואף שבא היצ"ט בשנת י"ד מ"מ שומע ליצרו ולפתויו. כי אין יראת ה' בלבו ולא יראת עונשו כי לא האזינה אזנו מעולם פחד ה' וחרד[ת]ו וידו הנטויה לענוש ומכל דבור בטל ומכל חטא נברא משרת ליצה"ר. נמצא מתרבה חילו להלחם עם היצ"ט. אף שגם עושים מע"ט ות"ת. אבל העשיה והלמוד ברפיון או שלא לש"ש, נמצא ברואיהם חלושי כח, והחטא שנעשה בחשק וזריזות ברואים גבורים וחזקים. ולכן מתגבר היצר כי יש לו הרבה חיל וכולם גבורים והיצ"ט חילו מעט וחלשים: (ע"ל שער התפלה ח"א סי' כ"ה בהגה"ה): (אפס תשובה שלימה כחה גדול מאוד להמית את כל חיל היצה"ר אף שהם כולם גבורים):

ובזה פסק דין מפורש במשנתינו ב' גזירות (א) כל המבטל את התורה מעושר סופו לבטלה מעוני, כי הנער בעודו על שלחן ומשענת אביו בלא דאגת הפרנסה זה נקרא עושר כידוע ואם אז מבטל למודו בלא אונס יוצא עליו גזירה חתוכה לבטלה מעוני:

הגזירה (ב) כל האומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה: כי אע"פ שכרת ברית עם היצה"ר לילך בעצתו מ"מ היצ"ט עושה את שלו להמשיכו בדרך הטובה ואומר לו מה לך נרדם קום קרא אל אלהיך ועסוק בתורה ומצות כי אין למות התמהמה: והנה אין ליצה"ר מה להשיב על דברים כנים ואמתיים כאלו. ומה הוא עושה (ברצותו לצוד נפשו) מודה לו דברי היצ"ט. ואומר אמנם כן הוא שעצת היצ"ט בזה הפעם טובה ונכונה מאוד אבל עדיין אין הזמן גורם לעשות כעצתו חבי כמעט רגע עד שתשא אשה ואז יהא לך מזונות מרווחים בבית חמיך (או מציע לו טענה אחרת מזויפת) אז יבוא לך ת"ת בקלות ואז יהא עת לעשות לה' (עיין באור הגר"א משלי ז' ע"ש היטב ולבך תשים ע"ז): ובאמת כל מה שמשתרש יותר בחטאו גם התשובה יותר קשה ונמנעת. ואז בחלק שפתיה תדיחנו והולך אחריה באמרו אחטא מעט ואשוב בלי עכוב. נמצא הגזירה השניה שאין מספיקין בידו לעשות תשובה ומוכרח הוא להתגבר מעצמו בכל כחו להחזיק דרכי התשובה והוא ככר נצוד ברשת היצר ואין חבוש מתיר א"ע בלא עזר ה'. כי עבירה גוררת עבירה:

ואנחנו כלנו שתינו את כוס התרעלה הזה וכעבות העגלה נעשו חטאינו ומחיצה של ברזל להפסיק בינינו ובין אבינו שבשמים. ואין מעבר לתורתינו לעלות לרצון לפני ה' ולהוריד שפע קדוש לנשמתינו ונמשלנו עם יורדי בור (שכבר קבור בארץ, שאפילו היתה חוזרת נפשו אליו אינו יכול לחיות עוד כי העפר מקיפו ואינו יכול לקבל אויר הנשימה ומוכרח למות שנית). כן אנו מסובבים מכל צד ומוטבעים תוך זוהמות הקליפה ואין לנו מעבר לתורתינו כמ"ש במחשכים הושיבני כמתי עולם. וגם תורתינו ומעשים טובים שלנו מעורבים עם מחשבות זרות ופניות פסולות (כ"ז שלא שב בתשובה שלימה) הולכים למקום הקליפות (כן הוא בספרי מוסר) כי עיקר הכל היא המחשבה הטהורה והרצויה:

---

---

שולי הגליון

---

---

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף