מלמד להועיל/ג/פא
מלמד להועיל ג פא
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה:
בע"ז דף ס"ו ע"א תוס' ד"ה תבלין של ב' וג' שמות אסורין ומצטרפין וכו' דר"ש לא פליג בנתינת טעם לקדירה אלא מודה דמצטרפין כדחזינן דאע"ג דלא גזרו על תערובת דמאי וכו' עכ"ל התוס'. דבריהם אלו אין להם שחר, ואף שמוגה בצדו: צ"ל: כדחזקיה (תחת כדחזינן) לא העלה ארוכה דמאי קאמר דאע"ג דלא גזרו על תערובת דמאי, מה טעם הוא זה דמצטרפין כדחזקיה.
תשובה:
באמת ההגהה שנדפסה על הגליון אינה נכונה ואין להגיה מלת כדחזינן, אבל מאמר שלם מדבור תוס' זה נעתק ממקומו אל מקום שלאחריו וכן צ"ל: אלא מודה דמצטרפין, והא דטעמא לא בטיל כדחזינן דאע"ג דלא גזרו על תערובת דמאי אפילו הכי קאמר (חולין ו) שאני שאור ותבלין דלטעמא עבידי ולא בטלי, לא בעי למימר דלא בטיל כלל אלא דלא בטיל כדין שאר איסורין אבל בטל ודאי שפיר וכו' ע"כ. והפי' פשוט לכל מבין.
ואגב אורחא אציגה לפניך עוד דוגמא שנעתקה שורה ממקומה אל מקום אחר במהרש"א לכתובות ק"ג ע"ב וכן צ"ל שם:
ע"ב בד"ה אותו היום כו' שהיו קורין אותו רבינו הקדוש עכ"ל וכמסקנא דלעולם לא תיפוך וק"ל.
בא"ד י"ל קדושה בכלל והרר"ח כהן כו' היינו קדושת כהונה כו' עכ"ל, דהשתא ניחא דלא חשיב התם נמי בטלה קדושה דבענין אחר איירי לענין קדושת כהונה שבאותו יום אבל בטלה ענוה ויראה דקאמר היינו מידות היראה והענוה קאמר וק"ל.
אחר שכתבתי זה ראיתי שכבר הודפס דבור זה של מהרש"א על נכון בש"ס הקטן שהדפיס ר' אברהם זאב זאלאמאן, ואחריו ג"כ בש"ס ווילנא.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |