מלמד להועיל/ג/פ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מלמד להועילTriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png פ

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה:
בע"ז ו' ע"ב איתא: דיקא נמי דקתני לא יושיט ולא קתני לא יתן. וקשה דבתווספתא פ"ק דדמאי תני ברישא היה נדור מן הככר ואמר לו תן לי ואוכלנו לא יתן שאין מאכילין את האדם דבר האסור לו כיוצא בו לא יושיט ישראל אבר מן החי לבני נח וכו' הרי שבתוספתא תני ברישא לא יתן ובסיפא לא יושיט, אלמא דאין חילוק בין לא יתן ללא יושיט.

תשובה:
לא קשה מידי דכתב הריטב"א בע"ז שם וז"ל: והא דנזיר ואבמה"ח שאנו חוששין לתקלה כל היכא דמצי עביד איסור שלא על ידינו ליתא משום ולפני עור ואע"פ שאפשר שהוא מרבה באיסור על ידינו לא חיישינן אבל מכל מקום אי תבע ליה בפירוש לאיסורא נהי דמשום ולפני עור ליכא אכתי איכא איסורא במילתא משום מסייע ידי עוברי עבירה כל שאנו גורמין לו לעשות איסור או להרבות באיסור וכדקיימא לן שאין מסייעין ידי ישראל בשביעית וכו' עכ"ל הריטב"א, ולפ"ז מבוארין דברי התוספתא באר היטב דברישא תני שאומר לו תן לי ואוכלנו דתבע ליה בפירוש לאיסור בזה קתני לא יתן דאע"ג דאפשר לו לקחתו בעצמו אפ"ה לא יתן, ובסיפא דלא תבע ליה בפירוש לאיסורא דאפשר שלא יאכלנו קתנו לא יושיט, דהיינו היכא דקאי בתרי עברי דנהרא אבל מותר לו ליתן. ולפ"ז דינא דריטב"א מבואר בתוספתא, והגמרא והתוספתא תואמות זו אל זו.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף