מלמד להועיל/ג/עג

מלמד להועיל ‏ ג עג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה:
בגיטין דף ו' ע"א: עשינו עצמינו בבבל כא"י לגיטין מכי אתא רב לבבל מתיב ר' ירמי' וכו' ע' תוס' ד"ה מכי שהקשו על פירש"י דא"כ מאי פריך ר' ירמיה, וע"כ פי' התוס' פי' אחר. ומ"מ קשה מנ"ל לר' ירמיה להקשות דילמא באמת הפי' בדברי ר"ה הוא כפי' רש"י דהא פשטא דלישנא דרב הונא משמע כפי' רש"י דאילו לפי' התוס' הו"ל למימר הורה רב בבל כא"י לגיטין, ועוד קשה האיך מפרש רש"י קושית הש"ס, דודאי לא נעלם מעיני רבינו רש"י דלפירושו לא קשה קושית ר' ירמיה, ועוד קשה דגם במתני' פירש"י כל ח"ל קרי לי' מדינת הים בר מבבל, וא"כ אף קודם שבא רב לבבל לא היה בבל בכלל מדינת הים.

תשובה:
עיין מ"ש מו"ר כ"ס בחידושיו לגיטין ליישב קושי' תוס' ולענ"ד נראה ליישב פירש"י דר' ירמי' פריך שפיר, דהנה לכאורה קשה האיך קאמר רב הונא עשינו עצמינו כא"י מכי אתא רב לבבל, הא קיי"ל דדבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו כדאמרינן בביצה דף ה' גבי כרם רבעי דאי לאו דנמנה עליו ריב"ז והתירו היו צריכין להעלות הפירות לירושלים מהלך יום אחד אף דעיקר תקנה לא היתה אלא כדי לעטר שוקי ירושלים בפירות וטעם זה לא שייך לאחר החורבן מ"מ התקנה במקומה עומדת עד שהתירו ריכ"ז בפירוש, וא"כ הכא נמי אף דהתקנה היתה משום קיום ומכי אתא רב לבבל היו עדים מצויין, מ"מ התקנה לא בטלה, דהא לא הותרה במנין. וצ"ל דמתחלה לא היתה התקנה אלא על אותן מדינות שאין עדים מצויין, וע"כ נקיט המשנה לישנא דמדינת הים, וכמ"ש הר"ן שהם המדינות שבמערב א"י ושם לא היו עדים מצויין, והוי כמו מים מגולין שמתחילה לא נאסרו אלא במקום שנחשים מצויין, וכמו מים אחרונים דמתחילה לא נתקנו אלא במקום שיש מלח סדומית, ועל זה מותיב ר' ירמי' דהא במתני' תנא גבולי א"י ומשם ולהלן עד סוף העולם נאסרו כל המדינות וקתני עכו לצפון עד סוף העולם הוי הכל בכלל האיסור וא"כ הדרא קושיין לדוכתא האיך התירו בבבל דבר שנאסר במנין, ומשני לבר מבבל ופירש"י דאיכא טעמא להיתירא כלומר דלא תקנו מתחילה מעכו לצפון עד סוף העולם אלא באותן מדינות דליכא טעמא להיתירא וא"כ כיון דבבבל מצאו טעם להיתירא איגלאי מילתא דלא היתה בכלל התקנה. ולפ"ז מדוייק ג"כ למה מייתי הגמרא דברי ר"מ עכו כא"י לגיטין ואפי' ר"מ לא קאמר וכו' למה לה כל האריכות הא מר"י מקשי שפיר ואי הוי משני אנא דאמרי כר"מ אז היה יכול להקשות ע"כ לא פליג ר"מ אלא בעכו אבל בבל לא. אמנם לפי דרכנו ניחא דלכאורה לא קשה כלל מר"י דהוי דבר שבמנין דאיכא למימר תחילת התקנה לא היתה אלא על המדינות שאין עדים מצויין לקיימו ור' יהודה הוא שמודיע לנו הגבולין כמו שהיו בימר כי בימי ר"י לא היו עדים מצויין מכל המדינות שהיו חוץ לגבולי א"י, ע"כ מסיים המקשן ותנן ר"מ אומר עכו כא"י לגיטין, וע"כ ר"מ ור"י לא פליגי במציאות אי עדים מצויין לקיימו מעכו או לא דניחזי אנן, אלא ודאי מתחילת התקנה קבעו עכו לגבול בצפון, ובהא פליגי ר"מ ור"י, דר"י סבר דעכו הוי בכלל ה"ל ור"מ סבר דהוי בכלל א"י, וא"כ ר"י ור"מ כ"ע מודים דבתחלת התקנה קבעו עכו לגבול ואפי' ר"מ דמיקל לא פליג אלא בעכו אבל מודה דבבל מתחילת התקנה לח"ל תחשב וא"כ האיך התירו דבר שבמנין, וע"ז משני לבר מבבל וכנ"ל.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף