מלמד להועיל/ג/עב

מלמד להועיל ‏ ג עב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה:
ברא"ש נדרים ב' ע"ב ד"ה ותו ידות אינשי וכו' וכיוצא בזה בשאר דוכתי וכו'. מאמר זה אין לו ביאור.

תשובה:
צדקת בדבריך. אמנם ט"ס נזדקרה בדברי הרא"ש כאן ששיטה שלמה נזרקה חוץ למקומה, וכן צ"ל: ותו ידות אינשי. כלומר שכח התנא מלשנותן ברישא דכיון דפריש להו במתניתן היה לו לשנותן ברישא ולומר שהם כנדרים. ואית ספרים דגרסי ידות אינשי איירי בהו כלומר מי דבר בהם שהם כנדרים דמפרש להו, וכיוצא בזה בשאר דוכתי לישנא דש"ס ידות מאן דכר שמייהו אלא שלשון נדרים משונה. עכ"ל הרא"ש, ולפי"ז הכל על מקומו יבוא בשלום. והנך רואה שתיבות: וכיוצא בזה בשאר דוכתי לישנא דש"ס ידות מאן דכר שמייהו אלא שלשון נדרים משונה נשמטו ממקומן ונכתבו למעלה. והנה נלמוד מדברי הרא"ש שלפי גירסתנו בגמרא: ידות אינשי איירי בהון פירושו הוא כמו בשאר דוכתי ידות מאן דכר שמייהו ולא כפירוש המיוחם לרש"י ופי' הר"ן דהוא דחוק מאוד דלא שייך לומר איירי בהון קודם חסורי מחסרא, ואי משום דלשון נדרים משונה, לשון כזה אינו מדוייק כלל, דכיון דמיחסרא איך אמר איירי בהון, אלא ע"כ דאינשי אינו פעל אלא שם דבר כמו אנשים וכפי' השני של הרא"ש. ובאמת הפי' הראשון של הרא"ש לא גרס איירי בהון, והר"ן לא גרס חסורי מיחסרא דהא פי' כלומר חסורי מיחסרא. וא"כ לגי' דילן: ידות אינשי איירי בהון חסורי מיחסרא, ע"כ צריך לפרש כפי' השני של הרא"ש ולפי זה יש למחוק את האות ו' הראשונה מן המלה וחסורי אשר בגירסא דילן, ודוק.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף