מלמד להועיל/ג/סא

מלמד להועיל ‏ ג סא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה:
לבאר משנה י"ג דפ"ג דמעשר שני?

תשובה:
משנה זו מוקשה ותמוהה מאד מאד כמו שהעירו ע"ז המפרשים וביחוד הגאון בעל תפארת ישראל, והנה האי בבא דפלוגתא דב"ש וב"ה פשוט דתרי אמוראי פליגי בה בירושלמי ריב"ל ור' בא. לריב"ל קאי אראשונה דהיינו אבבא ראשונה דמשנה י"ב דמיירי במעשר ומחלק בין עד שלא גפן ובין משגפן וקאמר דאם משגפן קרא שם קנה מעשר את הקנקן [כדפ' בירושלמי] וע"ז קאמרו ב"ש דאם רוצה שלא יתפס הקנקן בקדושת מעשר אינו די לו שיפתח את המגופה, דכבר גילה דעתו דהקנקן יהיה ליין, אף אם מפתח וקורא שם נתפס הקנקן בקדושת מעשר, אלא צריך שיערה ג"כ כל היין לגת קודם שיקרא שם מעשר, וב"ה סברי דדי אם מפתח קודם קריאת השם ואין צריך לערות, אמנם ר' בא פי' דפלוגתא דב"ש וב"ה קאי אשנייה כלומר אבבא שנייה לענין תרומה, אי תורם מאחת על הכל וכדפי' הרע"ב ואפשר דגם לענין אי מקדשות בכ"ש פליגי וסברי ב"ש דכיון דגפן פעם אחת לא נתבטלה חשיבותייהו ליבטל באחד ומאה ע"י פתיחה לחוד וצריך ג"כ עירוי לגת, הדין פירושא דבבא ראשונה דמתניתן, אכן הבבא השנייה דבד"א במקום שדרכן למכור סתומות וכו' עד לא יצא קנקן לחולין כל מבין יראה דאין לה שייכות לכאן כלל, וע"כ צ"ל כדפי' הרמב"ם דקאי אמתני' דפ"א מ"ד, אכן כבר תמהו המפרשים דקשה לומר דמתני דפ"ג קאי אפרק א'. אמנם לדידי אין ספק בדבר, כי במתני' דידן חסורי מחסרא והכי קתני: הלוקח כדי יין בכסף מעשר שני עד שלא גפן לא יצא קנקן לחולין משגפן יצא קנקן לחולין בד"א במקום שדרכן למכור סתומות וכו' והשתא אתי שפיר דבמתני' דילן תני כל גוני דיש בהו חילוק בין עד שלא גפן לשגפן ואע"ג דכבר תני לה בשאר דוכתי מהדר ותני לה כמו דמהדר ותני האי דמשגפן מקדשות בכל שהן אע"ג דכבר תני לה במסכת ערלה, ועוד האי דיצא קנקן לחולין הדר ותני הכא משום דרוצה להוסיף בבא דאבל אם רצה להחמיר על עצמו וכו' והך דר"ש אומר כו' ואפשר דהכא עיקר ולעיל בפרק קמא תני לה אגב גררא דצבי לעורו, וכי תימא היכא מצינו חסורי מחסרא כי האי גווגא דהתנא מחסר הרישא ותני עלה במה דברים אמורים אשר אין לו הבנה כלל בלא הרישא, בא ואראך דוגמתו בפ"ד דר"ה מ"ב תנן ועוד זאת היתה ירושלים וכו' וזה אין לו פירוש כלל דעדיין לא תני שום דבר דירושלים יתירה ותנא ועוד זאת, אע"ג דחסורי מחסרא כדפי' הרע"ב שם עפ"י סוגיא דהש"ס, אף אתה אל תתמה אם אפרש משנה דילן עפ"י הרמב"ם וחסורי מחסרא.

ומידי דברי בענין חסורי מיחסרא אימא בה מילתא ויהא רעוא דתתקבל.

כתב בהקדמת פאת השלחן בשם הגר"א זצ"ל: והיה יודע כל חסורי מחסרא שבתלמוד משיטותיו דלא חסרא כלל בסדר שסידר רבינו הקדוש המתני' ולאו אורחא שחיסר דבר רק דרבי ס"ל כחד תנא דאליביה סתמה ולא חסר כלל אליבי' וגמרא ס"ל כאידך תנא ואליביה קאמרה הגמ' חסורי מחסרא והכי קתני, עכ"ל. והנה האי כללא דכייל בשם הגאון יש ללמוד מב"ק ריש פ' הגוזל ומאכיל דשם מתרץ רבא מתני' כוותי' דר' אושעיא וכל מעיין יראה דדברי ר' אושעיא א"א להולמם לפשטא דמתני' ובשגם שרבי גופא פירש לר' שמעון בריה מתני' דסידר הוא בעצמו בגוונא אחריתא, אשר על כן פרש"י וחסורי מחסרא ולא מוקי לה ברבר המסויים ובגזילה קיימת כרבי דכיון דאשכחן הכי מתריצנא לה מתני' כברייתא ולא חיישינן למאי דמתני רבי לר"ש בריה דברייתא קיימא כוותי, עכ"ל רש"י, הנך רואה דרבא פי' מתני' עי' חסורי מחסרא, אף שבאמת רבי לפי שיטתו לא חיסר כלום.

אמנם נ"ל דלאו בכל חסורא מחסרא אמר הגאון להדא מילתא, כי באמת יש מקומות שחיסר התנא כמה מלות, והנה רש"י ז"ל אומר בפירוש בב"מ דף קי"ד ע"ב שהתנא שכח וחיסר ודילג מחייב להחזיר באינו חייב להחזיר, והדילוג שם יש בברייתא ואף במשנה איתא לפעמים חסרון דברים כמו שהראיתיך לעיל ועוד אראך אי"ה לקמן. דע לך דבששה סדרי משנה שלפנינו יש עוד חסרונות וקיצורים בערך המציות שהיו לקדמונים וכדי להבין את זאת נטה אוזן קשבת למה שאמרו גאוני קדמאי, אשר כל דבריהם דברי קבלה, בענין זה. זה לשון הגאון בתשובה שנדפסה בס' שערי תשובה סי' כ', וששאלתם על אנשי המעשה דע מימות משה רבינו עד הלל הזקן היו שש מאות סדרי משנה כמו שנתנם הקב"ה למשה בסיני ומן הלל ואילך נתמעט ונתמסכן העולם וחלשה כבודה של תורה ולא תקנו מהלל ושמאי אלא ששה סדרים בלבד והם אותם שתקנו היו אנשי משנה לא הראשונים ולא אנשי מעשה שהי' בראשונה, עכ"ל הגאון והן הן הדברים שנאמרו בשינוי מעט כסדר תנאים ואמוראים ובתשובה אחרת המיוחסת לר' שרירא גאון ונדפסת בס' שערי תשובה סי' קפ"ד ונמצאות גם בתחילת קובץ תשובות הנקרא שערי צדק, ובחמדה גנוזה כתוב שאצל גאון אחד מצאו אחרי מותו כל הויי דרבנן קדמאי דא עם דא ושית סדרי משנה דאיתנניזו מיומי הלל ושמאי, ובספר הקנה דף פ"א ע"ג כתוב דנתחברו זקני בית שמאי אם זקני בית הלל וסדרו ו' סדרים וכתבו אותם וקראו אותם משנה [ואפשר דמחבר ספר הקנה היה לפניו הגירסא בס' גאון אחד כן] וכל זה משום דעד הלל ושמאי הי' ת"ר סדרי משנה.

וכל דברי גאונים הללו יסודן בתלמוד, דאיתא בחגיגה י"ד ע"א משענה אלו בעלי משנה כגון ר' יהודה בן תימא וחביריו פליגי בה פפא ורבנן חד אמר שש מאות סדרי משנה וחד אמר שבע מאות סדרי משנה [פירש"י היה בימיהם] וא"א לומר דרב פפא קאי על זמן ר' יהודה בן תימא וחביריו דהוא היה בימי רבי ובימיו לא היה ת"ר סדרי משנה, אלא ע"כ דר' פפא אקרא דישעי' קאי דבימי ישעיה הי' ת"ר סדרי משנה, איברא דבעין יעקב גריס ר' יהודה בן בתירא תחת ר' יהודה בן תימא וכן גרס היוחסין [דפוס לונדון דף י"ח] דכתב דעד בני בתירא הי' ת"ר סדרי משנה, וסובר היוחסין דר' יהודה בן בתירא היה אחד מבני בתירא שנהגו נשיאות קודם הלל [עי' פסחים ריש אלו דברים] אמנם בכל הספרים [גם בכתבי יד] גרסינן ר' יהודה בן תימא, וא"כ צ"ל דרב פפא אקרא קאי, עוד במקום אחד אמרו חז"ל דנתמעטה התורה אחרי מות הלל ושמאי דאיתא במגילה ד' כ"א ע"א [עיי"ש הגירסא הנכונה בכתבי יד של דקדוקי סופרים]. מימות משה ועד רבן גמליאל לא הי' למדין תורה אלא מעומד משמת ר' גמליאל הזקן ירד חולי לעולם והיו למדין תורה מיושב והיינו דתנן משמת ר"ג הזקן בטל כבוד התורה ואולי פירוש כבוד התורה היינו רבוי התורה כמו לפי כבוד הנכנסין [בכורים פ"ג מ"ג] דהיינו רבוי הנכנסין, והנה לפי סדר תנאים ואמוראים מן הלל ואילך [פי' בדור אחרי הלל] חלשה כבוד התורה, וצ"ל דאחרי מות הלל אחרי אשר התחילו פלוגתות דב"ש וב"ה כבר חלשה כבוד התורה ואחרי מות ר"ג הזקן בטלה לגמרי רבוי התורה דהיינו ת"ר סדרי משנה, ועוד נתמעט כבוד התורה יותר אחרי מות ר' עקיבא כדתנן בסוף סוטה משמת ר' עקיבא בטל כבוד התורה. עכ"פ נעמד מדברי הש"ס והגאונים דששה סדרי משנה שלנו נסדרו תחילה בימי תלמידי שמאי והלל תחת אשר היה להם בימי קדם ת"ר סדרים, ויש לי ראיות חזקות כראי מוצק על זה דתחילת סדור משניות שלנו היה כ"ש וב"ה וכבר כתבתי בזה בארוכה במקום אחר. ועתה נאמר כיון דנתחסרו המשניות כ"כ כדי להקל על הזכרון, בודאי כמה הלכות אשר כעת נמצאות בתוספות וברייתות ובמימרות האמוראים, בימים קדמונים במשנה נשנו, וחוץ מזה חיסרו כמה דברים במשנה אשר כל מבין היה יכול להשלים ע"י סברתו או ע"י ההקישים ממקום אחר, כי למה להם להלאות הזכרון בדבר שאין בו צורך, ולגרום עי"ז שישתכחו דברים אחרים הנצרכין. וגדולה מזו ראינו שכתב הרמב"ם בפי' המשניות לריש פ"ד דמנחות דהלכות צצית ותפילין לא שנה במשנה מפני שהיו באותו הזמן ידועות לכל, ואיתא בויקרא רבה פ' כ"ב ובמדרש לקהלת פ' ח' ר' נחמיה אומר ויתרון ארץ בכל הוא אפילו דברים שתראה שהן מיותרין בתורה כגון תוספות של בית רבי ותוספות של ר' נתן הלכות גרים ועבדים אף הם נתנו למשה מסיני וכגון הלכות ציצית תפילין ומזוזות בכלל התורה הן, ואפשר שאלו ההלכות היו כתובות בסדר משנה ז' וכבר העיד גאון אחד בשערי תשובה סי' קמ"ג, שפעם אחת ראה סדר משנה ז' ויען אשר היתה קבלה בידי האמוראים שהקדמונים היו להם מאה סדרי משנה תחת כל סדר שלנו, ע"כ יש מהן שאמרו שבימיהם היו ת"ש סדרי משנה, אולם סוגיא דעלמא, שאין לנו יותר מששה סדרים, אשר על כן תפסו כל הגאונים עיקר כמ"ד דבימי הקדמונים היו ת"ר סדרי משנה, ועיין עוד מ"ש השל"ה דף ח' ע"ג בענין חסורי מחסרא.

ועתה לך נא אתי ואראך כמה מקומות במשנה אשר יש לתרץ הקושי' בהן ע"י חסורי מחסרא הגם שלא נזכר בתלמוד:

איתא במשנה חולין קט"ז ע"ב חומר בחלב מבדם וחומר בדם מחלב וכו' ולכאורה קשה מה ענין זה לכאן פ' כל הבשר, איברא דאפשר לומר דקאי אמשנה דלעיל דף קי"ג ע"א דאמר ר' עקיבא, דבשר וחלב אינו נוהג מדאורייתא אלא בבהמה טהורה, ולכן קאמר במשנתנו דגם חלב אינו נוהג אלא בבהמה טהורה, אמנם מצאנו עוד חומר בחלב מבדם לעיל קי"ג ע"ב דאמר שמואל, דהמבשל חלב בחלב חייב והמבשל דם בחלב פטור ויליף לה מקראי ובדף קט"ו ע"א קאמר הש"ס דר"ע סבר איסור חל על איסור ולא צריך קרא לחלב, וגם פטור הדם קאמר לעיל קי"ג ע"ב דמילתא דפשיטא היא, אשר ע"כ יתכן דבמשנה הקדומה נשנה בפרק כל הבשר חומר בחלב מבדם שהמבשל חלב בחלב חייב והמבשל דם בחלב פטור ואגב גררא תנא עוד חומר בחלב מבדם. אולם המשנה שלנו נסדרה אליבא דר' עקיבא והשמיטו משנה חומר בחלב קמא מפני פשיטותה והדין השני לא זז ממקומו, ואפשר ג"כ שבמשנה הקדמונית היה במס' חולין גם פרק חלב ופרק דם שהתחילו כסגנון שאר רוב פרקים דחולין חלב נוהג בארץ ובח"ל וכו' דם נוהג בארץ ובחוצה לארץ וכו' ולא נשאר במשנותינו מאותן הפרקים יותר מן המשנה האחת דחומר בחלב מדם וחומר בדם מחלב, ועיין לקמן ד' קל"ה ע"א במשנה ג"כ חומר בזרוע ולחיים וקיבה מראשית הגז, דשייך לב' הפרקים פ' הזרוע והלחיים ופ' ראשית הגז.

וכן נ"ל ג"כ דבמשנה הקדמונית דריש פ' כל הבשר התחיל כמו שהוא עתה בתוספתא בשר בחלב נוהג בארץ ובח"ל וכו' וכבר עמדו בזה התוספות דף ק"כ ע"ב ד"ה כל הבשר וישבו בדוחק. ויען שהלשון בשר בחלב כולל גם בשר חיה ועוף (עיין בגמ') ולשון נוהג משמע שהוא מצוה הנוהגת מדאורייתא על כרחך אתיא התוספתא כמ"ד דחיה ועוף מן התורה, וכן סברה המשנה הקדמונית, דמסתמא פרק כל הבשר התחיל בסגנון שאר פרקים הקודמים והמאוחרים נוהג בארץ ובח"ל וכו' אמנם משנה דילן סוברת כר"ע דחיה ועוף אינן מן התורה, ע"כ לא תני לישנא דנוהג בארץ כבשאר פרקים, דזה היה משמע דהכל מדאורייתא כמו באותו ואת בנו ובכיסוי הדם, אלא תני לישנא דכל הבשר אסור וזה משמע בין מדברי תורה בין מדברי סופרים, כמו שתירץ רב אשי במסקנא דסוגיא, גם המשך הפרק דהעור והרוטב למשניות דלעיל אין לפרש כי אם ע"י חסורי מחסרא כי תירוצא דתוס' דף קי"ד ע"ב ד"ה העור דחוק מאד מאד, כי לפ"ז צ"ל דכל הפרקים דאותו ואת בנו ודכסוי הדם לא תני אלא איידי, ואנן חזינן איפחא, שם עיקרו של המסכתא ומתחילין בסגנון רוב פרקי המסכתא בלישנא דנוהג בארץ ובח"ל וכו' מלבד שדוחק לומר דפ' ט' קאי אמשנה דפרק ד'. ועל כן נראה דהברייתא דלעיל דף קי"ד ע"א העצמות והגידין והקרנים והטלפים שבשלן בחלב פטור היתה נשנת במשנה הקדומה ונשנה שם ג"כ דין העור והאלל לענין בשר בחלב, ואגב גררא סמכו לזה דין דעור ועצמות וגידין וכו' לענין טומאת אוכלין וטומאת נבילות. והראיה דבתוספתא באמת מחובר פרק העור והרוטב עם פרקא דבשר בחלב ובמשנה דילן חסורי מחסרא ועיין בקצור כללי הג"מ הנדפס עם הש"ס ברכות דאיתא שם בשם מהרי"ק דבברייתא נשנו כמה דברים שהיו שנויים בת"ר סדרים הקדמונים.

עוד אראך דוגמא א' דבמשנה איכא לפעמים חסרון דברים באבות פ"ב מ"י הם אמרו שלשה דברים וכו' כל הרואה יתמה דפתח בשלשה ואמר אח"כ חמשה דברים, וכבר דחקו עצמן המפרשים לצרף תרי מילי לאחרים, אמנם המעיין באבות דר' נתן יראה בפשיטות דכאן פליגי תרי תנאי אליבא דר' אליעזר, והדבור שוב יום אחד לפני מיתתך שניהם אמרו משמו, ובשני דברים האחרים פליגי, והתנא הב' הוא ר' יהודה בשם ר' אליעזר. ואולי התנא הא' הוא ר' מאיר משום ר' אליעזר, וכיון שכן חסורי מחסרא במתני' והכי קתני, הם אמרו שלשה דברים ר' אליעזר אומר יהי כבוד חבירך חביב עליך כשלך, ואל תהי נוח לכעוס ושוב יום אחד לפני מיתתך דברי ר' מאיר שאמר משום ר' אליעזר, ר' יהודה אומר משום ר"א שוב יום אחד לפני מיתתך והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים והוי זהיר בגחלתן שלא תכוה שנשיכתן נשיכת שועל וכו'. והוי יודע שבאותו פרק משנה י"ד ג"כ נשנו בשם ר' אליעזר בן ערך ארבעה דברים, אך באשר אמר במ"י הם אמרו שלשה דברים ואכולהו תלמידי ר"י בן זכאי קאי, וא"כ ע"כ גם בשם ר' אלעזר בן ערך לא נאמרו רק ג' דברים. וצ"ל ג"כ דתרי תנאי פליגי בדברי ר' אלעזר בן ערך וחסורי מחסרא, ובאבות דר"נ מביא בשם ר"א בן ערך ששה דברים, ופשוט דתרי תנאי היא וכל אחד אומר ג' דברים אחרים, ותנא דמתני' לא הביא רק ארבעה דברים ותנא דאבות דר' נתן הביא ו' דברים.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף