מלמד להועיל/ג/ס

מלמד להועיל ‏ ג ס

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מלמד להועיל חידושים והערות.

שאלה:
איך הוא הנוסח הנכון בתפילת הביננו והתועים על דעתך ישפוטו בקל או ישפטו בנפעל.

תשובה:
בברכות כ"ט ע"א פירש"י ב' פירושים ולפי' קמא הפי' של תועים על דעתך והיינו העוברים על דבריך, וא"כ צריך לקרות יַשָּפטו בנפעל ולפירוש השני אמרינן: התועים דהיינו התועים במשפט, על דעתך ישפוטו, אנו מתפללים שתלמדם לשפוט על דעתם כדבריך ולפי' זה צריך לקרות ישפוטו בקל. וכתב רש"י דהעיקר כפי' השני וכן כתב הבה"ג. וטעמא דרש"י דכיון דהתועים על דעתך ישפוטו הוא נגד ברכת השיבה שופטינו כבראשונה ובברכה זאת אנו מתפללין ששופטינו יהיו כבראשונה שישפטו עפ"י דין תורה לאמתו, ולפי פ' קמא דהעוברים על התורה ישפטו אינו כלל מענין ברכת השיבה שופטינו, ועיין בב"י סי' ק"י שהביא עוד פירושים אחרים. ואף שאיני כדאי לחלוק על רש"י ובה"ג מ"מ תורה היא וללמוד אני צריך דלענ"ד העיקר כפי' קמא וראייתי חדא דגרסינן בירושלמי ותועים עליך לשפוט וא"א לפרש בענין אחר אלא שהקב"ה ישפוט את התועים דהיינו העוברים על דבריו, כפי' קמא, ועוד דאמרינן במגילה י"ז ע"ב בפירוש המשך הברכות זו אחר זו: וכיון שנתקבצו הגליות נעשה דין ברשעים, וע"כ אמרינן השיבה שופטינו אחר מקבץ נדחי ישראל, הרי דלפי הגמרא ענין ברכת השיבה שופטינו הוא שנעשה דין ברשעים, דהיינו שע"י שהקב"ה ישיב שופטינו כבראשונה יעשה דין ברשעים וזה ממש פ' קמא בוהתועים על דעתם ישָפטו, ועוד דבכל הסידורים המדוייקים כתיב ישפטו בנפעל. והנה בודאי עדות חז"ל נאמנה שתוכן ברכת השיבה הוא שנעשה דין ברשעים, וקשה אם כן למה לא נמצא בכל הברכה הבקשה שהקב"ה יעשה דין ברשעים, ואף דאנו מתפללים שיהיו לנו שופטים הגונים ונכלל בכלל זה שהשופטים יעשו דין ברשעים מ"מ למה לא נאמר זאת הבקשה בפירוש. אשר על כן השערתי דבאמת בעיקר נוסח של השיבה נתקן ג"כ תפילה שיעשה דין ברשעים, אלא דאחרי אשר התקינו ביבנה ברכת המינים כדאיתא בברכות כ"ח ע"ב נעתקה הבקשה של עשיית דין ברשעים מברכת השיבה ונכללה בברכת המינים. וזה לענ"ד פי' דברי הירושלמי ברכות פ"ב ה"ד כולל של זדים ושל רשעים במכניע זדים (כן היא הגירסא בירושלמי ברכות עם פי' מהר"ש סיריליאו שנדפס במאינץ) דהיינו שיכלול ב' תפלות של זדים שהיא נגד המינים ושל רשעים שהיא נגד שאר רשעים שבישראל שהיו מתפללין תחילה שיעשה דין בהם בברכת השיבה שופטינו ועתה אחר תקון ברכת המינים יכלול הכל בברכת מכניע זדים. ואפשר דלאחר תקון ברכת המינים והעתקת הבקשה נגד הרשעים מברכת השיבה שופטינו הוסיפו גם בתפילת הביננו מלות ועל הרשעים תניף ידך. ואולי יש ששינו גם כן קצת הבקשה דוהתועים על דעתך ישפטו והחליפו הנפעל בקל ופירשו כפי' הב' של רש"י וכבה"ג.

ולולא דמסתפינא הייתי מחדש דבר בפי' ברכת השיבה שופטינו. הנה לפי הנ"ל קודם תקון ברכת המינים היו אומרים בנוסח ברכה זו בפירוש: השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה למען אשר יִשָפטו כל התועים על דעתך. והנה מלישנא דתפילה זו משמע שניתקן בעת אשר שופטי ישראל היו אנשים שאינם הגונים לשפוט ושפטו שלא כדין תורה, ועל כן תקנו חכמים להתפלל בכל יום שישיב השי"ת שופטינו כבראשונה כדי שיעשה דין ברשעים. וקשה דהרי אכנה"ג בימי עזרא תקנו שמונה עשרה, ואז הרי כל השופטים נתמנו ע"י עזרא וסיעתו כמבואר בספר עזרא ז' כ"ה ובודאי לא מינו אלא אנשים צדיקים שעשו דין ברשעים ולמה תקנו שיתפללו השיבה שופטינו כבראשונה, ואין לומר דקצת שופטים נתמנו ע"י מלכי פרס והפחות שהיו רשעים דהרי המלך אמר לעזרא ואנת עזרא וגו' מני שפטין ודינן וגו' הרי דמסר הכל ביד עזרא ונתן לו רשות לענוש כל העוברים על הדת במות ובעונש נכסין ולאסורין כמבואר שם בקרא ואף דאיכא למימר דתקנו י"ח ברכות קודם ביאת עזרא מ"מ זה דוחק דהרי עזרא היה ראש לכנסת הגדולה כמבואר בנחמיה ח' וט' וי' ובנחמיה י' נקובים בשמות אנשי כנסיה הלזו וזה היה הכל בימי עזרא. אשר ע"כ צ"ל דאף דאכנ"ה תקנו י"ח ברכות מ"מ איזה ברכות נשתנו מחכמים שאחריו לפי צורך הזמן, וכמו שהוסיפו ביבנה ברכת המינים כן הוסיפו ג"כ בנוסח קצת ברכות לפי צורך הזמן בעתות הקודמות. ומעתה י"ל דעזרא ואכנה"ג תקנו בקשת דין ברשעים כגון בכותים וקצת מרשעי ישראל שהיו מסייעין אותם ולא היה ביד הב"ד כח לענשם, ועיין נחמיה ו' י"ז וי"ח ובקשה זאת לא היתה נגד שופטי ישראל, כי הם שפטו כדת וכדין, אמנם בימי שמעון בן שטח מצינו במגילת תענית פ"ד שהיו כל הסנהדרין צדוקים ושפטו שלא כדין תורה עפ"י ספר גזירתא שבדו להם, וגם מצינו עוד מסופר שהשופטים שבימים ההם היו רשעים, כי ינאי המלך שהיה צדוקי מנה אנשים שאינם מהוגנים לשופטים על הארץ כאשר ביארתי זאת במקום אחר. ובימים ההם תקנו חכמי הפרושים הנוסח של השיבה שופטינו כבראשונה למען אשר ישפטו כל התועים על דעתך, והתועים היו הצדוקים שתעו אחרי צדוק ובייתוס ותלמידיהן ופירשו התורה שלא כדת ושפטו שלא כדין שאמרו דרך משל עין תחת עין שן תחת שן ממש ודנו בשריפה בחבילי זמורות והרשיעו את הצדיק הצדיקו את הרשע. ובאמת נתקבלה תפילת החכמים מהקב"ה כי אחרי זמן לא כביר החזיר שמעון בן שטח העטרה ליושנה ועשה דין ברשעים כמסופר בדברי הימים. ואעפ"כ התפילה שתקנו לא זזה ממקומה, כי אחרי שנים מעטות מתה שלמצה המלכה אחות שמעון בן שטח והצדוקים הרימו ראש, ובזמן מאוחר מלך הורדוס הרשע והרומיים שלטו בא"י בזדון כרצונם, ועל כן נתקיימה התפילה בנוסח שתיקנו שמעון בן שטח וסיעתו עד שתקנו ברכת המינים ביבנה. אחר זה ראיתי בברכי יוסף א"ח סי' ק"י שהביא נוסח תפילת הביננו כמו שמצאו בספר כ"י של ר' ישעיה הראשון שם כתוב הנוסח: והטועים בדתך תשפוט, וזה מבואר כמ"ש לעיל שנוסח התפלה היה נגד הצדוקים שהיו טועים בדת, דמסתמא תקנו נוסחא קצרה של הביננו מעין עיקר התפילה.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף