מלמד להועיל/ג/נה
מלמד להועיל ג נה
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שו"ת חשן המשפט..
שאלה:
ע"ד עדות מיוחדת נגד חזן.
תשובה:
שו"ת מהגאון רמ"ק: ע"ד החזן מעיר סאנס. שהוגבה עליו עדות בב"ד של שלשה שהעיד ע"א שאכל טריפות, ושוב העיד עד אחד שמצאו כותב בי"ט והעדות הוגבה בפניו והכחיש לכל אחד בפני עצמו.
בעדות זו יש לעיין בשני דברים אחד שיש כאן עדות מיוחדת ועוד, שלא העידו בזמן אחד, והנה מהרמ"פ כ' סל"ז ע"ש רי"ו דשתי עברות מצטרפין מיהו י"ל דהיינו דוקא בששניהם מענין אחד כגון שזה העיד שגנב וזה העיד שהלוה ברבית דשניהם עסקי ממון הם והוי רע לבריות ומהרמ"פ עצמו כ' שלא סמך על דברי רי"ו ובספק השני אלו היו מעידין על דבר אחד הדין פשוט בגמרא דשומעין דבריו של זה היום ושל זה למחר מיהו הכא דאיכא תרתי שלא העידו על דבר א' וגם לא העידו כא' ודאי יש להסתפק הרבה ולכאורה יש קצת ראי' מהא דאמרינן (פסחים קי"ג) במעיד יחידי על חברו דהוי מש"ר ואמאי הא אהני עדותו לענין שאם יבוא למחר עוד אחר שיצטרף לפסול אותו דבשלמא אי אין ב' עבירות מצטרפין י"ל דהוי כעין ס"ס שמא לא יעבור עוד ושמא לא יעבור אותה עבירה עצמה אבל אי מצטרפין קשה. ואפשר דמוקמינן לי' אחזקה שלא יעבור מכאן ואילך. ויש להביא ראי' מפ"ג דסנהדרין דף ל' דאמר ריב"ח מודה ריב"ק לר"ן ואמר ר"י דמילתא דפשיטא היא וקשה הא י"ל דקמ"ל ריב"ח דריב"ק מודה לר"נ אפי' בעדות מיוחדת לא בעי הגדה כאחד א"ו דבאמת לא מהני. ובאמת לפי מה דאמרינן התם דטעמא דרבנן דמקשינן הגדה לראייה דל"מ וא"כ לפסול את העד דלא בעינן ראייה כאחד משמע דכ"ש הגדה אכ"ל עדיין יש לומר דתרווייהו בהדי הדדי גרע טפי כגון הכא דליכא הגדה כאחד וליכא ראייה כאחת. ויש סברא לזה דמיד כשבא עד הראשון והעיד שאכל טריפות והוא הכחישו כבר נתבטל עדותו ותו אינו ראוי לצירוף דאע"ג דגבי ממון קיי"ל דחוזר ומצטרף היינו כיון דעדות הראשון היה בו ממש עכ"פ לענין שבועה אלא דלפ"ז בדבר דלא שייך שבועה היה הדין דבעינן הגדה כאחת וזה ליתא דהא בכתובות כ"ו מוכח דגם להעיד שזה כהן שייך דינא דר"נ ואעפ"כ יש לחלק דעכ"פ שנים מעידים על דבר אחד ל"ש לומר שנתבטל עדות הראשון, (ועוד דהתם אית ליה חזקה קמייתא כדאמר דמוחזק לן שהוא כהן). אבל כאן כיון שהכחיש העד הראשון בטלה עדותו והאחד שמעיד שחילל י"ט א"א לו להצטרף עם הראשון וא"ל אמאי מצטרפין האי דהעיד דגנב קתא להאי דהעיד דגנב חושלא י"ל דשם גניבה אחד הוא ועוד מאן יימר דלא העידו בב"א וכן הא דקיי"ל באה"ע סקט"ו דעדות מיוחדת כשר אפי' בזה אחר זה י"ל דהתם שם זנות חד הוא... ועכ"פ כיון דהך דינא דרי"ו לא מצינו להפוסקים הקדמונים וגם אפי' לפי דבריו יש לחלק כמ"ש ואין כאן איסורא דאורייתא נראה ברור דאין לאסור את החזן הנ"ל ע"פ עדות זו והסכמנו יחד להתיר ואלו היתה השאלה בשוחט ובודק היה צריך תלמוד ועיין מ"ש הרמב"ן במס' ב"ב דף קע"ה דלגבי ממון אפי' לא ראו כאחד ולא העידו כאחד מצטרפין בפסחים ד' קי"ג ג' הקב"ה שונאן הרואה דבר ערוה בחבירו ומעיד עליו יחידי ולכאורה היה נראה דדוקא בדבר ערוה וכמ"ד בסנהדרין החשוד על העריות כשר דאפי' בא ודאי על הערוה וא"כ אין תועלת בעדותו כלל אבל מה נעשה בדברי הסמ"ג סי' י"ג שכתב בפירוש אדם שיודע בחבירו דבר שאין ראוי להשביע עליו והעיד יחידי לוקה, וכן אין לומר כמ"ש מהרש"ל דאיירי שלא בפניו דמדברי הסמ"ג מוכח דאין לחלק. ע"כ לשון רמ"ק וע' זכרון יוסף חאה"ע סי' ז' ובש"ע ח"מ סי' ל"ד סכ"ז וכ"ח.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |