מלמד להועיל/א/קכ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מלמד להועילTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png קכ

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה:
בן קטן שהגיע לעונת הפעוטות שצריך לילך בראשון של חג לבית הלמוד קודם שיצא אביו בלולבו, והאב רוצה ליתן לו לולבו לברך כיצד יעשה.

תשובה:
גרסינן בסוכה מ"ו ע"ב א"ר זירא לא ליקנ' אינש הושענא לינוקא ביומא טבא וכו' ואישתכח דקנפיק בלולב שאינו שלו וכתב הר"ן (וכ"כ הריטב"א) דר' זירא מיירי בתינוק שלא הגיע לעונת הפעוטות דאי הגיע לעונת הפעוטות הא אמרינן בגיטין נ"ט ע"א הפעוטות ממכרן ממכר ומתנתן מתנה, וא"כ אקנויי נמי מקני. וכתב בית יוסף בבדק הבית דמדברי הרמב"ם נראה דפליג אהר"ן וס"ל דאפילו בהגיע לעונת הפעוטות אמר ר' זירא דלא לקני, ועל כן סתם בש"ע א"ח סי' תרנ"ח סעיף ו' כהרמב"ם דלא לקני לכל ינוקא, והביא שיטת הר"ן בשם יש מי שאומר. וכתב הלחם משנה פ"ח מה' לולב ה"י דהרמב"ם והר"ן פליגי בהך סברא: דהר"ן סובר כמו שפירש רש"י דקטן אינו קונה אלא מדרבנן וא"כ בהגיע לעונת הפעוטות אע"ג דאינו מקנה אלא מדרבנן מהני, דהא גם הוא לא קנה אלא מדרבנן ואתי דרבנן ומפקע קנין דרבנן (ועיין בריטב"א שכתב בפירוש זה הטעם). אמנם הרמב"ם דייק וכתב שהקטן קונה ואינו מקנה לאחרים מן התורה, וכשיטת התוס' בסנהדרין ס"ח ע"ב ד"ה קטן ובכתובות י"א (וע' שו"ת מהרי"ט ח"ב דף פ"ד ע"ד), וכיון דהפעוטות אינן מקנין אלא מדרבנן א"כ מן התורה הלולב הוא של קטן והגדול אינו יוצא בו. והקשה בס' משאת משה על הרמב"ם ממעשה דההיא סבתא בסוכה דף ל"א ע"א דאמר רב נחמן אין לה אלא דמי עצים בלבד, אלמא דאע"ג דמדאורייתא לא קני וחייב להחזיר מ"מ כיון דרבנן תקנו דליקני משום תקנת השבים יוצא ידי חובתו מדאורייתא, וא"כ הכא נמי לימא כיון דמדרבנן מתנתו מתנה יוצא בה אף מדאורייתא. ובאמת כתב בשער המלך פ"ח מהל' לולב ה"י דזה סברת הר"ן, ואין אנו צריכין לומר כלחם משנה דהר"ן ס"ל כרש"י דקטן אינו קונה אלא מדרבנן, אלא אפי' קונה מדאורייתא אתי רבנן ומפקיע דאורייתא כמו במעשה דההיא סבתא, מ"מ על הרמב"ם קשיא (וע' רש"י ב"מ מ"ח ע"א דכ' ג"כ דאם אינו קונה אלא מדרבנן אם קדש בה אשה אינה מקודשת עיי"ש).

ונראה לתרץ דהנה לכאורה בלא גמ' דההיא סבתא קשה על הרמב"ם מצד הסברא, דהאיך אפשר לומר דאם קנה קנין מדרבנן אינו יוצא הא הפקר ב"ד הפקר וא"כ כיון דאמרו רבנן דליקני הרי הוא שלו מן התורה. ונראה ליישב דהנה בגיטין נ"ט ע"א אמרינן דהטעם דפעוטות ממכרן ממכר הוא משום כדי חייו ומתנתו מתנה נמי היא לטובת הקטן דאי לאו דעבדו לי' נייח נפשיה לא הוי יהיב, ועל כן הוי מתנה כמכר עיי"ש. ומזה הטעם כתב רב האי גאון (הובא בטור חושן משפט סי' רל"ה) דיותר מכדי חייו אין ממכרן ממכר. ועל פי זה במתנה נמי היכא דדינא דמתנתו מתנה הוא לחובת הקטן ולרעתו לא תקנו רבנן דמתנתו מתנה. והנה הר"ן הקשה על ר' זירא דמה בכך דאין הקטן יכול להקנות הלולב הא הוא לא קבלה אלא במתנה ע"מ להחזיר וקיימא לן דאם לא החזירו אינה מתנה כלל. ותירץ דקיימא לן בגיטין דף פ"ד כר' יהודה בן תימא דכל תנאי שאי אפשר להתקיים כגון הרי זה גיטך על מנת שתעלי לרקיע התנאי בטל והמעשה קיים וא"כ הכא נמי אם הקטן אי אפשר לו להחזיר התנאי דעל מנת להחזיר בטל וממילא הוא שלו לגמרי. ומעתה נחזי אנן אם קטן שהגיע לעונת הפעוטות קבל דבר במתנה ע"מ להחזיר א"כ מדאורייתא הוא שלו לגמרי ואין צריך להחזיר ואף אם לא החזיר המתנה קיימת כיון דהתנאי אי אפשר להתקיים, ואי תקון רבנן דיכול להחזיר, אז אם לא החזיר אין המתנה כלום, א"כ בכה"ג דתקנת חכמים היא לחובתו של הקטן לא תקון רבנן דיכול להקנות אלא אקמוהו אדאורייתא כי היכא דלהוי המתנה קיימת בלי שום תנאי, וא"כ אתי שפיר דעת הרמב"ם דלא ליקני אינש לולבא אפי' לקטן שהגיע לעונת הפעוטות דבמתנה ע"מ להחזיר דכל עצמה של החזרה אינה אלא לקיים תנאו והוא ברצונו לא היה מחזירו לא תקנו חכמים שיכול להחזיר משום דנוח לו שלא יהא יכול להחזיר כדי שתהיה המתנה קיימת בלי תנאי. ואין להקשות למה אמר ר' זירא לא לקני אינש וכו' הא יכול ליתן לו במתנה גמורה ואז הוא שלו לגמרי ויכול להקנותו לאחרים כשאר ממונו, זה לא קשה דודאי חיישינן דילמא הקטן לא ירצה להחזיר ברצון טוב ויצטרך לכפותו ואז לא יצא בו. זאת היא שיטת הרמב"ם. אמנם הר"ן לשיטתו דפליג על רב האי גאון וסבירא ליה דכיון דתיקנו רבנן דהפעוטות מקנין לא פלוג רבנן, ואפילו היכא דלא שייך כדי חייו מקנין, וכמו שהובא בב"י ח"מ סי' רל"ה עיי"ש, וא"כ אפילו היכא דהיכולת להקנות היא לחובתו ג"כ תקון רבנן דיכול להקנות, דהא לא פלוג, ועל כן שפיר כתב דבהגיע לעונת הפעוטות לא אמר ר' זירא דלא ליקני, וא"ש הכל.

והנה בנידון דפעוטות ממכרן ממכר משמע מסתימת לשון הש"ע בח"מ סי' רל"ה דפסק כהר"ן וכן דעת הרמב"ן והמרדכי (ע' סמ"ע ס"ק א') דיכולין למכור אפילו ביותר מכדי חייהן, וא"כ גם כאן היה לו להש"ע לפסוק כהר"ן. אך יש לומר דכאן לא שייך כלל תקנה דכדי חייו הוי כקטן שיש לו אפוטרופוס דמבואר בש"ע שם דאינו מוכר אפילו הגיע לעונת הפעוטות. מ"מ יש לומר דבשעת הדחק ודאי יש לסמוך אדעת הר"ן והריטב"א דבהגיע לעונת הפעוטות מותר להקנות לו לולב במתנה ע"מ להחזיר, ועיין בס' נחלת בנימין סי' צ"ג שהאריך בענין זה.

אמנם יש עוד תקנה אחרת: להפקיר הלולב, דדבר תורה הפקר אפילו בינו לבין עצמו סגי, כמבואר בח"מ סי' רע"ג וע' א"ח סי' רמ"ו ס"ג בהג"ה. והשתא אי נקיט הקטן הלולב מן ההפקר לדעת רבנן דר' יוסי בנדרים מ"ג ע"א לא הוי דעת אחרת מקנה אותו ובכה"ג ודאי אינו זוכה מן התורה ויכול להקנות אם הגיע לעונת הפעוטות אפילו לדעת הרמב"ם דאתי דרבנן ומפקעי דרבנן. אך יש חששא דילמא הקטן לא יחזור לו ברצונו, ובמקום דליכא למיחש להא יש לעשות כן. ועוד יש תקנה אחריתא דהיינו שהאב נותן הלולב לאשתו או לגדול אחר שיצאו כבר או שיצאו לאחר זמן במצות לולב במתנה ע"מ להחזיר, והאשה או הגדול האחר יתנו אח"כ במתנה ע"מ להחזיר להקטן, והשתא ממ"נ אם הקטן אינו יכול להחזיר אין המתנה קיימת דכיון דהוא לא יחזירנו לאמו אם כן אמו לא תוכל לקיים תנאה להחזירו לאביו ואין המתנה הראשונה של האם כלום וממילא לא יכולה לתתנו לבנה. ואי קשיא א"כ כיון דהאם אין לה רשות לתלת הלולב לבנה במתנה ע"מ להחזיר כיון דלא יכול לקיים התנאי א"כ גם הבן אינו יוצא בתורת חינוך, על זה אומר דכיון שכן דהבן אינו יכול לקנות הלולב באופן אחר אלא אם מחזירו, בכה"ג ודאי תקון רבנן דיכול להקנות דזה הוא כדי חייו ולטובתו כדי שיוכל לקנות ולצאת בו ולכל הפחות מדרבנן יוצא מטעם חינוך. בשגם שמהר"ן משמע דהקטן יוצא מטעם חינוך אף אם מצד הדין המתנה אינה קיימת, דאי לאו הכי מאי מקשה אר' זירא דילמא באמת סבר ר' זירא דצריך ליתן לקטן במתנה גמורה דבמתנה ע"מ להחזיר כיון דא"א לו להחזיר לא הוי מתנה וא"כ אינו יוצא אפילו מצד חינוך, אלא ודאי דלענין חינוך סגי דנראה כמתנה, וא"כ האי תקנתא בתרייתא ודאי סגי אליבא דכולי עלמא.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף