מלמד להועיל/א/קיז

מלמד להועיל ‏ א קיז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה:
מי שנהג זה כמה שנים להתענות ביום א' דסליחות ואירע מקרה שאינו יכול להתענות וצריך להתיר לו נדרו, אך מתירא שביום א' דסליחות בבוקר לא יזדמנו לו תלתא, אי שרי להתיר הנדר קודם יום א' דסליחות.

תשובה:
הנה אם הוא חולה ואינו יכול להתענות לדעת המג"א סי' תקפ"א ס"ק י"ב וכמ"ש שם המחצית השקל דהוא לא נדר אלא אדעתא דמנהגא ובכה"ג לא נהוג, ואף שהש"ך בסי' רי"ד סק"ב חולק עליו וכתב דאם אינו בריא לא אסיק אדעתי' דלא יתענה ולכך צריך התרה, מ"מ כבר כתב שם הדגול מרבבה דדבריו דחוקים והעיקר דרק מי שחוזר בו ואינו רוצה להתענות לעולם אז צריך התרה, אבל אם רק בפעם הזאת רוצה שלא להתענות נכונים דברי המג"א דא"צ התרה, והמג"א כתב שם אפילו יש שם רק מקצת חולי, ואף שהמג"א לא כתב זה רק בערב ר"ה שאז נוהגין כל העם להתענות ואפשר דביום א' דסליחות הוי כמי שמתענה יותר ממה שנהגו הצבור דמשמע שם מדברי המג"א דצריך התרה, מ"מ יום א' דסליחות ג"כ נהגו רוב הצבור להתענות (עיין חיי אדם) וי"ל ג"כ דלאו נדר אלא אדעתא דמנהגא. אך אם באמת אינו חולה במקצת אלא שחושב שיקשה עליו התענית כגון אותן שדרין בעת הזאת במקום מרחצאות ועוסקין בחיזוק גופם, ודאי יש להחמיר דצריך התרה.

והנה לענין התרת נדר דינא דאין מתירין הנדר עד שיחול כמו שפסק בש"ע יו"ד סי' רכ"ח סעיף י"ז ושם פסקינן בפירוש אפילו תלה הנדר בזמן דממילא אתא מ"מ אין מתירין עד שיבוא הזמן. אמנם כמה ראשונים הכריעו דדוקא בתנאי שאפשר שלא יחול הנדר לעולם אין מתירין עד שיחול הנדר אבל תולה נדרו בימים כיון שסוף איסורו לחול אע"פ שלא חל עדיין חכם מתיר, וזה דעת הר"ן בנדרים דף צ' ע"ב וכן הביא הש"מ שם בשם הרנב"י וכן פסק הריטב"א בפי' לרמב"ן, וכן משמע מהנ"י שם שהסכים לדעת הר"ן. אמנם כיון דבש"ע פסק להחמיר אין לנו רשות להקל, אמנם בנידון דידן יש סברא להקל דהא באמת לא נדר להתענות כל יום א' דסליחות דנימא דכל יום דסליחות הוי נדר בפני עצמו (ע' סי' רל"ט בש"ך ס"ק כ"ט), אלא כיון דנהג כן בדבר מצוה הוי כמו נדר להתענות ביום זה, מ"מ הוי כולהו יום א' דסליחות רק נדר אחד (ע' בינת אדם שער או"ה סי' צ"ה) וכיון דכבר היה יום א' דסליחות אשתקד א"כ כבר חל הנדר מיקרי, תדע דאילו עבר ולא התענה אשתקד ודאי חל הנדר מיקרי דהא עבר על בל יחל ובודאי ע"י היתר עוקר הנדר מעיקרא ולא עבר, ואף דבסי' רל"ח סעיף כ' איכא פלוגתא דרבותא באכלה כולה במזיד ולא אתרו ביה אי נשאל עליו או לא, עיי"ש בדגול מרבבה ובחידושי רע"א, מ"מ בנידון דידן דלא הוי אכלה כולה דהא איכא עוד יום א' דסליחות דלהבא שיחול עליו ההיתר נ"ל דכ"ע מודים שיוכל להתיר ומיקרי חל הנדר כבר כיון שכבר עבר על בל יחל, ואם כן אם לא עבר על הנדר בודאי לא גרע, וא"כ כיון דכמה רבואתא מתירין להתיר עכשיו אם תלה הדבר בזמן יש לסמוך עליהם בנידון דידן, בפרט דיש סברא לומר דמיקרי חל הנדר כיון שכבר חל אישתקד, ע"כ נ"ל באם יש דחק דיכולין להתיר קודם שבא יום א' דסליחות. וע' מה שהביא בשערי תשובה א"ח סי' תקס"ח ס"ק א' בשם שו"ת בית יהודה ח"ב. עוד י"ל כיון שאומר שמתחרט על שלא אמר בלי נדר (ע' חכמת אדם כלל ק' סעי' ו') יש סברא דהוי כאילו כבר חל הנדר דאל"כ מאי מהני הפרת נדרים לענין מנהג של מצוה שנהג בזמן ידוע הא כשיגיע הזמן צריך התרה מחדש אלא ודאי דמיקרי הגיע הזמן כיון שכבר נהג כן ולא אמר בלי נדר.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף