מלמד להועיל/א/צא

מלמד להועיל ‏ א צא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה.
חבורה של קצת נכרים וישראל אחד יש לה בית מאכל ולכל אחד מבני החבורה יש לו קצת חלקים (אקציען) ויש לאל ידו למכור האקציען לכל מי שירצה ובעד כל אקציע ואקציע יקבל המחזיק בה סך מעות מדי חדש בחדשו, מה דינו ולענין חמץ בפסח (כי בודאי בבית המאכל יש כמה וכמה חמץ) כדי שלא יכשל הישראל ח"ו באיסור ב"י וב"י. ונלע"ד שימכור הישראל האקציען שלו קודם הפסח ללוקח נכרי וכו' וכו' עכ"ל השואל.

תשובה:
לענ"ד א"צ למכור האקציען אם עי"ז יהי' היזק לישראל והתורה חסה על ממונם של ישראל, ובנ"ד ליכא שום דררא דאיסור ב"י וב"י. הנה על שאלה כזו מונחים לפני ה' תשובות מתלמידי בית המדרש שלנו שהשיבו על שאלה שניתן להם בנסיון הגדול מאת מורינו הגאון מוהר"ר עזריאל הילדעסההיימער זצ"ל וז"ל השאלה: עשיית השכר (ביערפא בריקאטיאן) השייכה לחברה אחת (אקטיענגעזעללשאפט) ורוב ניירי החבורה (אקטיען) ביד ישראלים אך מנהלי עיקר העשייה (דירעקטארען) הם נוצרים ועושים שכר גם בפסח אם לאסור לישראלים הריוח מטעם חמץ שעבר עליו הפסח ואיך הדין אם חצי או מיעוט הניירות הם ביד ישראלים, עכ"ל שאלת מו"ר זצ"ל. והנה כל התלמידים שלנו הסכימו אחרי פלפול טובא בסברות ישרות להיתר ומו"ר זצ"ל כתב בצד התשובות דשפיר הורו. ואעתיק רק מ"ש בגליון אחד מהתשובות בסופו וז"ל: המשיב (הוא הרב דר' פעטוחאווזקי) הראה בבקיאותו וחריפותו בשו"ת ראשונים ואחרונים ובפרט בפן א' (דשם הוכיח דישראל לא קנה החמץ כלל וכלל) ותשובתו אמת ויציב באופן שיש להקל בהיות דקיי"ל כר"ש דחמץ שעעה"פ הוא רק מטעם קנס ומדרבנן ועוד יש להוסיף להקל: א. שאין לישראל חלק בעשיית השכר עצמו ואף אם ירצה לעשות ולעסוק הרשות ביד הדירעקטארען לסלקו בע"כ. ב. שאין לישראל חלק בשכר הנעשה ואף אם יבקש ליתן לו שכר בעד חלקו בניירות הרשות ביד הדירעקטיאן למאן ליתן לו ואין לו בגוף השכר שום דין ועסק רק מן הריוח יקח כפי חלקו. ג. הוי לי' כדין ישראל שהלוה לעכו"ם מעות על חמצו ואין אחריות החמץ על ישראל וגם לא הרהינו אצלו. ד. הוי לי' ספק אם ירויחו או יפסידו. ה. אין כח ביד ישראל לבטל החמץ. ו. בדרבנן קיי"ל דיש ברירה. עכ"ל מו"ר בגליון תשובה הנ"ל (והנה על מ"ש מו"ר זצ"ל באות ג' דאין אחריות החמץ על ישראל יש לגמגם דהא אחריותו עליו אם יאבד החמץ לא יקבל הישראל דיפידענדען ועיין מקור חיים סי' ת"מ; גם על מה שכתב יש ברירה ע' מ"ש מו"ר מהר"ם שיק בשו"ת לי"ד סי' קנ"ז). ובגליון תשובה אחרת כתב עוד מו"ר מו"ה עזריאל זצ"ל דאם רוב בעלי ניירות הם גוים בטל חלק הישראל ברוב ואף דבמג"א סי' תמ"ז פסק דחמץ שעבר עליו הפסח צריך ששים ורק בהנאה התיר הרמ"א גם בפחות מס' ע"י הולכת הנאה לים המלח מ"מ כמה פוסקים פליגי על זה דלא בעי ס' רק רובא ובמקום פסידא בדרבנן יש לסמוך עליהם עכ"ל. ואף דמו"ר זצ"ל כתב כל זה להלכה ולא למעשה מ"מ בודאי גם במעשה היה פוסק כן, דחזקה על צדיק כזה שלא יתן מכשול לפני תלמידיו, שיפסקו כן למעשה.

חוץ מזה ראיתי בשו"ת מהרי"א הלוי ח"ב סי' קכ"ד שפסק בשאלה כזו שעיר אחת נמכרה לחברה באדענקרעדיטאנשטאלט והעוסקים והמפקחים שם הם נכרים אבל גוף העיר של בעלי האקציען מן האנשטאלט והרבה אקציען המה ת"י יהודים וכל ההכנסות יתחלקו בין בעלי האקציען ונמצא שם בית שעושים שם שכר ונשתהה עד לאחר הפסח הרבה שכר מאד אם יש בזה חשש משום חמץ שעבר עליו הפסח הואיל וחלק ישראל מעורב בו. והעלה להיתר ותוכן הטעמים שכתב הוא: א. שאין לבעלי האקציען שום זכות למכור החמץ או לבערו, וא"כ לא עברו בעלי האקציען על בל יראה ולא קנסום חכמים לאסור לאחר הפסח. ואין לומר כיון שהחמץ עכ"פ באחריותם שאם יאבד יגיע להם היזק היה להם למכור האקציען שלא יהא באחריותן, מ"מ יש להתיר בנ"ד כיון דגוף החמץ אינו של בעלי האקציען א"כ גם הבתים אשר החמץ מונח שם אינן שלהם וכנודע שאין להם שום רשות ליכנס ולהשתמש שם א"כ אף שהחמץ הוא באחריותן הו"ל כמקבל אחריות על חמצו של עכו"ם בבית העכו"ם, וע' במג"א סי' ת"מ סק"א.

ב. דוקא בקיבל אחריות שהיה מחויב לבערו ואם היה מבערו היה חייב רק לשלם ראוי לקונסו מפני שלא ביערו משא"כ כאן שלא היה לו באפשרות לבער החמץ בשום אופן.

ג. בשביל שלא מכרו האקציען לא עבדו איסורא דנהי דבש"ס פסחים דף י' ע"ב גבי ככר בפי נחש הוא איבעי' אי גם בממוניה אטרחוהו רבנן ותוס' הקשו הא מצינו דגם בממונא אטרחוהו רבנן מ"מ הא תי' מהרש"ל שם בטוב טעם דדוקא היכא דיכול לקיים המצוה בגופו אלא שאינו רוצה להטריח אטרחוהו רבנן בממוניה אבל בככר בפי נחש שאינו יכול לקיים בגופו גם ע"י ממונו פטור, ואף דככר בפי נחש הוא איבעי' דלא איפשטא מ"מ הכריעו הרי"ף והרא"ש לחלק בזה בין ביטל או לא דבביטל הוי ספק דרבנן ולקולא, וא"כ לענין חמץ שעבר עליו הפסח דהוא דרבנן בודאי יש להקל.

ד. עוד יש מקום להתיר בנ"ד מחמת ביטול ברוב משום דידוע דרוב האקציען הם ת"י נכרים. עכ"ד מהרי"א הלוי.

והנה בנ"ד יש עוד סברא להקל דיש ספק אם הריוח בא כלל מן החמץ, כי ידוע שעיקר ריוח בית מאכל בא מן הבשר והיין שמוכרין, ואם יש מעט ריוח מן החמץ הרי בטל ברוב, ויכול הישראל לומר אני אטול חלקי מן הריוח המותר. ועוד דהריוח הוא רק חליפי חמץ ואף לשיטת רש"י שאסור למחליף עצמו מ"מ חדא הא הוא לא החליף כאן ובתערובת בהבלעה ובספק לא גזרו, ועוד דגם כאן יכול הישראל לבטל חלקו ואף דאין אדם מבטל דבר שאינו ברשותו מ"מ הביא הפמ"ג בא"א סי' תמ"א סק"ד בשם תשובות הב"ח דבישראל שהלוה לנכרי על חמצו יכול הישראל לבטל ולהפקיר אף דבר שאינו ברשותו ודבר שלא בא לעולם. איברא דהקצה"ח סי' רי"א השיג על זה מגמ' דב"ק ס"ט בסוגיא דצנועין, אך הגאון מהרש"ם בספר ארחות חיים ריש סי' תמ"ו הביא בשם שו"ת ב"א חא"ע סי' נ' דמהני הפקר בדבר שאינו ברשותו ושם בצנועין שאני דליפטר ממעשר דבעינן הפקר לעניים ולעשירים לא מהני בכה"ג.

ועוד כתב בפתחי תשובה סימן תמ"א דבישראל שהלוה לנכרי על חמצו א"צ לזה דיכול לבטל ולהפקיר השעבוד שיש לו על חמץ זה וממילא נשאר ביד העכו"ם. וא"כ ה"נ בנ"ד דיש לו לישראל רק שיעבוד על המעות הריוח יפקיר השיעבוד וזה ודאי מהני כיון דיש עוד הרבה צדדין להיתירא, וא"צ למכור האקציען, אם יגיע לו קצת הפסד בדבר, רק אם בלא"ה מוכר חמץ וימכור אקציען אלו עם החמץ באופן שאין לו הפסד בדבר מהיות טוב וכו'.

עוד יש להוסיף כאן דהעוסק בבית מאכל לקנות ולמכור החמץ הוא נכרי ואין שליחות לנכרי ואף לשיטות הסוברים יש שליחות לנכרי לחומרא (ע' י"ד סי' קס"ט ס"י) מ"מ כתב רע"א בהגהות לא"ח סי' ת"ן ס"ו בשם בעל פורת יוסף אמר לנכרי בפסח לקנות לו חמץ וקנה לו י"ל אף להפוסקים יש שליחות לנכרי לחומרא מ"מ הוי רק דרבנן ומותר אחר הפסח עכ"ד ומכש"כ כאן שלא אמר לו כלל לקנות ולמכור החמץ בפסח, והוא עושה אדעתא דנפשיה (מ"מ יש לפקפק דאפשר דהנכרי מיקרי פועל שלו). וע' שואל ומשיב מ"ג ח"ג סי' ל' דהוכיח דהא דיש שליחות לנכרי לחומרא הוא רק ברבית כמ"ש בש"מ בב"מ דף ע"א.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף