מלמד להועיל/א/פד

מלמד להועיל ‏ א פד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה:
מה שכתב הח"ס א"ח סי' קכ"ב דאין להתיר קטניות בפסח אלא בקבוץ כל או רוב חכמי אשכנז אי רצונו לומר דוקא היתר לחלוטין בגונא דמבטל למנהג או אפילו היתר לשעה מפני שעת הדחק.

תשובה:
פשטות לשון הח"ס מיירי מהיתר לחלוטין כמו שעשו אז מנהיגי וועזט - פאלען. אמנם לא פירש לן הח"ס אי מתיר להתיר מפני שעת הדחק, איברא דשם כתב שהתיר לאנשי הצבא ע"י חליטה, ואין סברא שהתיר רק במקום סכנה. אך אין ראיה משם דלאנשי הצבא היה שעת הדחק גדול, ואולי גם קדלי דחזירי היה מותר להם כשהיו רעבים וצמאים. אמנם מה שסתם הח"ס פירש בהדיא הגאון עמודי - אש (הובא בשדי חמד מערכת חמץ ומצה סי' ו' אות א' ד"ה וידידי הגאון וכו') והעלה שאם באים לבטל ולעקור הכל אין יכולים אפילו לצורך שעה אבל לעקור מקצתו לצורך שעה שפיר דמי ומצא כן בתשובת רש"ל סי' ס"ה בשם אור זרוע. וכתב שם דמה שהתיר מוהר"י מבריסק קטניות בשנה דחוקה לעניים ולעשירים לצורך גדול זה מקרי לבטל מקצת. וצ"ל דאם אין מבטלים אלא לשנה דחוקה היינו לבטל מקצת, ומכש"כ כשאין מתירין אלא לאותן שיש להם דחק. וכבר התיר הרב דברי מלכיאל לעניים בשנה דחוקה עיי"ש ח"א סי' כ"ח. ואני התרתי לקטנים שאינם בגדר מופלא סמוך לאיש ולגדולים בדוחק גדול ע"י חליטה וע' ספר: געשיכטע דער איזר. געמיינדע האלבערשטאדט זייטע 215 (אויערבאך).

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף