מלמד להועיל/א/מא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מלמד להועילTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png מא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה:
שאל ממני הרבני המופלג בתו"י מוה' משה ברבש יליד רוסיא כעת בעיר זאדען באשר שהוא הוכרח לשבת כמה שנים בארץ נכריה נע ונד, ועכשיו ניתן לו רשיון לנסוע לביתו אל בניו והנסיעה תוכל להמשך כשבעה ימים ואפשר שיוכרח לנסוע גם בש"ק על האייזענבאהן, כי לא יניחו לו לעשות הפסקה בדרך, ומעתה השאלה אם יוכל לתת לדרך כזו פעמיו, והוא כתב צדדי היתר שמצא לו, ואלה הם:

א. עיקר האיסור משום תחומין דרבנן, ואפילו לדעת הרמב"ם דיותר מי"ב מיל דאורייתא זה דוקא ברה"ר גמורה ולדידן לית לן רה"ר גמורה (ע' סי' שמ"ה שצ"ו ות"ד ובפי' כתוב בש"ע של הרב מלאדי סי' ת"ד סעיף ב' עיי"ש).

ב. ע' ש"ע סי' רמ"ח דלדבר מצוה מותר לצאת בשיירה אפילו בע"ש אף שיהא נצרך לחלל שבת, ואף שהמג"א שם ס"ק י"ב כתב דאם בודאי יהיה נצרך לחלל שבת אסור, כל זה בדאורייתא אבל לא בתחומין דרבנן. ועוד דבנ"ד אין כאן ודאי דיש תקנה דיניחוני לרדת מהעגלה בש"ק. ועוד דבש"ע של הרב סי' רמ"ח כ' דאין למחות ביד המקילין (נגד הרמ"א).

ג. נידון דידן הוא דבר מצוה לנסוע אל הבנים לגדלם ולחנכם לתורה ולפרנסם ומכש"כ לדעת ר"ת דהכל נחשב לדבר מצוה כל שאינו לטייל.

ד. ואף שלכתחלה צריך לפסוק לשבות מ"מ במקום שא"א ובשעת הדחק אין זה מעכב כמש"כ הרב מלאדי סי' רמ"ח סעיף א' ועיי"ש בקו"א.

ה. דעת הרשב"ם בתוס' עירובין מ"ג ע"א מובא ברא"ש פ"ק דשבת דמותר לילך בספינה ובקרון בשבת ואף דלא קיי"ל כרשב"ם מ"מ יש לצרף דעתו לסניף.

תשובה:
בצדדי ההיתר הנ"ל יש להתיר הנסיעה בלי שום פקפוק בשעת הדחק ודבר מצוה גדולה כזו, אך אוסיף עוד קצת הערות לחזק ההיתר:

א. גם הגאון ר"ע איגר כ' בהגהותיו לש"ע דלפמ"ש הה"מ וב"י בשם תשו' רשב"ם דהא דבימים אין בהם דין תחומין מן התורה משום דהוי ככרמלית והטלטול בהם מדרבנן לא יתכן שהמהלך יהא חייב והמעביר פטור, לפ"ז להסוברים דעתה אין לנו רה"ר ליכא תחומין מדאורייתא, וא"כ לכ"ע תחומין די"ב מיל ג"כ מדרבנן וע' עט סופר חא"ח דף נ"ו וע' בית יצחק סי' מ"ב בשם זרע אמת והוא משיג עליו.

ב. ע' שו"ת בית אפרים א"ח סי' כ"ו (דף מ"ג ע"ב) שהביא כמה ראשונים שסוברים דאין לנו עתה רה"ר וכתב דאין כח ביד שום אדם לערער על המנהג להקל בכמה דברים לענין הוצאת שבת מפני שעתה אין לנו רה"ר.

ג. מ"ש מר באות ה' עפ"י הרשב"ם גם הח"ס ח"ו סי' צ"ח כ' על דעת הרשב"ם: יש לעיין לעת הצורך, נראה כוונתו דיש לצרפו לסניף.

ד. מה שהביא באות ב' דעת המ"א בסי' רמ"ח דאם יודע בודאי שיצטרך לחלל שבת אסור לצאת, כבר כתב האלי' רבא ס"ק י"ב דאין לזוז מפסק הש"ע והלבוש וכן משמע מדברי הריב"ש דאף ביודע בודאי שיבוא לידי חילול שבת מותר. ומעתה שערי ההיתר פתוחין לפניו ויסע בשלום ויהיה ד' עמו שיצליח לגדל את בניו לתורה ולחופה ולמע"ט א"ד הדו"ש ואוהבו ומוקירו דצ"ה.

אמנם לענין מ"ש דלדידן ליכא רה"ר דאורייתא ע' בס' עט סופר ח"א דף נ"ו וע' בס' ארחות חיים סי' שמ"ה מה שהביא שם, וע' קונטרס קונדסי מהרב מוה' צבי פלאטא צד 83 והלאה שהאריך להוכיח דיש לנו רה"ר דאורייתא. ומ"מ לא חזרתי מפסקי משום טעמים האחרים.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף