מלמד להועיל/א/לה

מלמד להועיל ‏ א לה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה:
איך בין זייט דעם ערזטען יולי שנה זו פראקוריזט דער פירמא גוזטאוו בעניאמין אין האמבורג. דיע פירמא אונטערהאלט איין טעכנישעס בירא, וועלכעס דיע פערטרעטונג מעהרערער דייטשען מאשינענפאבריקען וואהרניממט אונד פיר דיעזע דיע אבשליססע פאן מאשינענליעפערונגען הערבייפיהרט זאוויע דיע אויפשטעללונג זאלכער מאשינען אונד דיע אוספיהרונג אינדוזטריעללער אנלאגען איבערוואכט. דיע אייננאהמען דער פירמא בעזטעהען אין דען פראוויזיאנען, וועלכע דיע פאבריקען פראצענטואל צור קויפזוממע פערגיטען. אינהאבער דער פירמא איזט ביז צום 15 יאנואר 1911 הערר גוזטאוו בעניאמין. פאן דיעזעם טאגע אן געהט דיע פירמא אונטער בייבעהאלטונג דעז נאמענז דורך בערייטז אבגעשלאססענען קויפפארטראג אן מיך איבער. הערר בעניאמין (יודע) שיידעט מיט דיעזעם טאגע פאלליג אויז דער פירמא אויז. דיע פארטוואהרענדע בעשאפטיגונג מיט אין אויזפיהרונג בעגריפפענען אינדוזטריעללען אונד בויליכען ארבייטען מאכט עז צור אונאבווענדבארען נאטווענדיגקייט, דאז בירא אם זאננאבענד אונד דען איזראעליטישען פייערטאגען געאפפנעט צו האלטען.

דיע בויליכען ארבייטען זעלבזט ווערדען פאן אנגעזטעללטען דער פאבריקען פערריכטעט; עז האנדעלט זיך אלזא נור דארום, איינען מאדוס צו פינדען, וועלכער אהנע פערלעטצונג דעז רעליגיאנזגעזעטצעס דיע בעשיטצונג דער פאן דער פירמא גוסטאוו בעניאמין געהאלטענען ביראאנגעזטעללטען ערמאגליכט. דער אבשלוס דעז היערצו נאטיגען בעטייליגונגזפערטראגעז קאננטע מיט דעם בערייטז אין דעם בירא אנגעזטעללטען בוכהאלטער העררן מ. (נאטירליך ניכטיודע) אדער מיט איינעם אויסערהאלב דער פירמא שטעהענדען העררן ג. הערבייגעפיהרט ווערדען. דיע בעטייליגונג קאננטע אין פארם איינער פראצענטואלען בעטייליגונג אם ריינגעווינן אדער אין דער אויזצאהלונג איינער יאהרליכען פוישאלזוממע ערפאלגען, צו וועלך לעצטערעם איין זיך נאך דעם בילאנצערגעבניס ריכטענדער פראצענטואלער צושוסס אדער אבשטריך טרעטען ווירדע.

תשובה:
כ' הח"ס א"ח סי' נ"ח שמתיר להשתתף עם נכרי בחנות למכירת מלח באופן שהנכרי הניח חמשים זהובים לתוך השותפות להיות לו חלק מה בגוף המלח וגם מושכר הוא בקבלנות שבכל ימי השבוע נוטל מכל ככר מלח שהוא מוכר סך ג' פגים. וכ' שם שע"פ מ"ש המ"א כיון שיש לנכרי חלק בו לא חיישינן למראית עין וטעמא כיון דשרינן במכס כה"ג (ע"י קבולת) אפי' בלא שותפות א"כ עכ"פ בחנות דאיכא נמי שותפות ומכ"ש בשותפות כעין שכ' הר"ן (ושכן פסק הרמ"א) דבכל השבוע עושים ביחד הישראל והגוי ובשבת עושה הגוי לבדו דלהר"ן מותר להדיא א"כ פשיטא דשרי עכ"פ בקבולת ובהבלעה ע"י שבכל ימי השבוע נוטל מכל ככר כך וכך. וכ' עוד שם דלא התיר אלא דוקא כשהשותפות עיקר אם מעט אם הרבה ושכר קבולת הוא להיתר שבת אבל אם הקבולת עיקר דהיינו שהוא באמת משרת שלו והשותפות נעשה משום היתר שבת קשה לסמוך דודאי איכא מראית עין כדמשמע מלשון המ"א סי' רמ"ה סוף ס"ק ח', עכ"ד הח"ס. והטעם דלא חיישינן בשותפות משום מ"ע כ' מו"ר מהר"ם שיק סי' צ"ז ובסי' צ"ט דגוי מפעא פעי שיש לו שותפות (כדאיתא בחולין קל"ג ע"ב). ומ"מ מצריך הח"ס שיתפרסם השותפות לכל באי שער עירו (וע' מ"ש מהרמ"ש סי' ק"ח הטעם למה לא סגי לי' לח"ס בשותפות לחוד, וזה שייך גם בנד"ד) וכדומה לזה כתוב בשואל ומשיב מ"ד ח"ג סי' צ"ב דיש היתר בשותף משום דסתם גוי מפעא פעי וכל דהדבר אמת לא שייך מ"ע כמ"ש ה"ה והובא בט"ז סי' רמ"ג סק"א דלא שייך מ"ע כל שאלו יחקר יתודע לו האמת שנעשה שותף וכ"כ בש"ע של הרש"ז סי' רמ"ה סעיף י"ג וי"ד דבשותפות מותר אפי' בפרהסיא ואין חוששין למ"ע. והנה מדברי הח"ס נראה שהשותף א"צ להיות לו כל שכר שבת וי"ט שהוא לערך אחד מששה או אחד מחמשה מכל הריוח של העסק. וכ"כ בפירוש בשו"מ בכמה דוכתי וז"ל בתשובה הנ"ל מ"ד ח"ג סי' צ"ב והנה אירע שהיהודים שכרו ברעננהויז מאדון וצריכין לשרוף בשבת יי"ש או שאר מלאכות... והנה היהודים לקחו האדון עצמו שהשכיר להם הברעננהויז שהוא יהיה שותף עמהם בהעסק אחד ממאה (דהיינו פראצענט)... והנה הרב הגאון אבדק"ק צאנז פקפק על היתר זה דלא הותר שותפות בתנור אלא היכא שהגוי השותף מעמיד הפועל והפועל עושה בשביל חלק הגוי אבל הכא שיהודים שכרו פועלים והפועלים כמעט אין מכירין אלא להישראל מה בכך דיש להאדון שותפות מ"מ על שם הישראלים עבדו (א"ד הגאון מצאנז) וכ' על זה בעל שו"מ ולא ידעתי מהו שח דהא כל שיש להנכרי חלק א"כ מצד הנכרי מותר להנכרים לעבוד ומה בכך שהנכרים חושבים שאין כאן שותפות נכרי רק עושין בשביל הישראל מ"מ לא גרע מהערמה דשרי מדרבנן (את זה לא הבנתי דאסור משום חלול השם אח"כ ראיתי בח"ס סי' נ"ט דהאידנא ליכא משום חלול השם וע' מהר"ש סי' צ"ז כמ"ש המג"א גבי בני בית). וכ' עוד אח"כ דאם מקבלין האדון המשכיר להיות שותף פשיטא דמותר דאם לא יהיה שותף אז לא יוכלו לעשות בשבת ופשיטא דלא יתנו כ"כ בעד הברעננהויז א"כ פשיטא דמיקרי שותף גמור דהא ניחא לי' והפועלים ודאי עושין אדעתא דהאדון. אמנם השו"ם הורה שיכולין ליקח המייסטער מהברעננהויז שיהיה שותף כפי הסך הנקצב לו או שיקח חלק מהריוח ויכול להיות אפילו אחת מיני אלף והברירה בידו איזו שירצה ויכתבו זאת בקאנטראקט מפורש (כמו שכתוב בסוף ס' רז"ה לה' מקואות ועוד נדפס בס' נזר ישראל מחדש). וא"כ בנ"ד אם הבוכהאלטער הוא שותף באותו אופן שכתוב בקאנטראקט של בעל שו"ם יש להתיר (ובלבד שיתפרסם השותפות), ובפרט כיון שהוא הפ"מ וכל העסק יתבטל אם יוסגר הבירא בשבתות. ובזה במכס התירו אפי' בקבולת בלא שותפות, ואף דיש במכס גם טעם דהוי כמציל מידם, מ"מ עכ"פ בשותפות יש להתיר כאן. ואולי יש עוד סברא כאן עפ"י מ"ש הנובי"ת סי' כ"ט והובא ג"כ בשו"ת ח"ס הנ"ל דבחנות ליכא אלא איסור דרבנן. ואע"ג דכותב ג"כ מ"מ הכתיבה לא איכפת לי' לישראל (וכ' עוד דיש לצרף דעת רמ"א דכתב גלחות הוי דרבנן). והנה בנ"ד עיקר העסק הוא הסרסרות וזה ודאי אינו אלא מדרבנן, ואף שכותב ג"כ מ"מ לא איכפת ליה לישראל אם כותב כמוש"כ ואינו נהנה מהכתיבה כי אם מהסרסרות ובפרט בזמננו דגם למקומות רחוקות אפשר לקנות ולמכור בפה ע"י הטעלעפאן. ואף שבטעלעפאנירען הוא מבעיר עלעקטרישע פונקען, מ"מ זה הוא דבר שאינו מתכוין ואף דהוי פ"ר מ"מ באמירה לגוי לא קפדינן אפ"ר (ע' מג"א סי' רנ"ג ס"ק מ"א וסי' רע"ז סק"ז), ועוד דהוי פסיק רישי' דלא איכפת לי' (ע' סי' ש"כ סעיף י"ח). ומעתה בעל העסק אינו מקפיד אי הגוי לא יכתוב בשבת ויכתוב הכל בפנקס במו"ש, ומה שהנכרי כותב בשבת מדעת עצמו הוא עושה, כל זה כתבתי לרווחא דמילתא אבל לפי שהבאתי לעיל גם בלא"ה מותר אם הגוי שותף ונוטל שכרו בקבולת דהיינו מכל מאה מארק שירויח העסק ד' או ה' מארק. אמנם מטעם כמוס אני נמנע מלפסוק היתר לפתוח חנות בשבת. אשר על כן כתבתי זאת להלכה ולא למעשה, והרב דמתא יראה זאת אם לרחק או לקרב.

אחרי אשר כתב השואל שאינו יכול לפרסם בהאנדעלזרעגיסטער כתבתי לו הערות אלה: ע' ח"ס ח"מ סי' קצ"ה. ע' תורת שבת ס"ס רמ"ו ס"ק י"ב. אם צריך להיות שותפות בחנות ובסחורה ע' מהרמ"ש סי' צ"ט, שו"מ מ"א ח"ב סי' קע"ח: וכאן נתפרסם הדבר שהאדון שותף וגם נעשה קאנטראקט פארמליך. שו"מ מ"א ח"ג סי' נ"ה: ויעשו בערכאות שהוא שותף, שו"מ מ"א ח"ב סי' ס"ט ויכתוב בערכאות כן. ח"ס א"ח סי' נ"ח ובתנאי שיתפרסם השותפות לכל באי שער עירו. שו"מ מ"ג ח"א סי' ש"ז וזה יעשה כתב בדיניהם וזה יהיה נעתק בבית האופים או מבחוץ למען ידעו כי יש להבע"מ חלק בזה. שו"מ מ"ד ח"ג סי' צ"ב: בענין העמדת בנין לקבל הבע"מ שקורין מייסטער להיות שותף ויכתוב בהקאנטראקט להיות עפ"י נמוסם שותף גמור דאז שרי... וכאן כיון שנכתב הקאנטראקט בערכאות כפי נימוסי הקיר"ה היתר שלו שיעשה שותף ומותר וכמבואר סי' רמ"ו דמעלה בערכאות לפרסומי מילתא... לענין עבודה בשדות... וזה השטר קאנטראקט יפרסם ויתלה בהבית שעובדין בו למען יתגלה ויתראה אמנם הקאנטראקט יהיה בלשון לעז ובאופן היותר מועיל בדיניהם. סוף ספר רז"ה: לעשות שטר שותפות עם עכו"ם והעכו"ם יהיה האומן של האפאראט... ויפרסמו על כותלי האפאראט שנעשה בהיתר. שו"מ מ"א ח"ב סי' ס"ז: כיון שעושה שטר עמהם ומפרסמין הדבר ליכא משום מ"ע. ב"י ס"ס רמ"ה בשם מורו מהר"י בי רב אלא שהצריך להעלותו בערכאות ולכתוב שם כן ומסופק הב"י מאיזו טעם: דאלו לענין האיסור אפי' בינו לבין עצמו מותר... לחוש לדברי האוסרים... על סמך הפקר בינו לבין עצמו ולפיכך הצריך ערכאות לפרסם הדבר.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף