מלמד להועיל/א/לג

מלמד להועיל ‏ א לג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה:
איש אחד יש לו בית מסחר גדול (באנקגעשאפט) והוא סגור ומסוגר בש"ק וי"ט, ועל ידי כך הוא זקוק לקבל כמה פעמים אחריות גדולות כגון דרך משל אם אחד ממערופיא שלו מודיע לו ע"י אגרת שבא לביתו בש"ק שיקנה בעדו אלף אקטיען תיכף ומיד הוא מוכרח לחשב לו מחיר האקטיע בשער שיצא על הבארזע ביום ש"ק, אף שהוא בעצמו אינו יכול לקנותם רק ביום ב' בשבת. ומעתה אם הוקר השער ביום ב' דרך משל שביום השבת היה השער מאה ועשר מארק לכל אקטיע וביום ב' הוא מאה וחמשה עשר מארק, על כרחו הוא מפסיד ה' אלף מארק דהיינו בכל אקטיע ה' מארק. וכדי להציל עצמו מפסידא כזה, רוצה הסוחר הנ"ל ליסד עוד בית מסחר ע"י נכרי, והוא יתן מעות להנכרי, והנכרי לבדו יעסוק בבית מסחר זה וגם הפירמא יקרא על שם הנכרי, והנכרי יקח חלק מהריוח של אותו בית מסחר, ואותו בית מסחר יקבל ג"כ על עצמו לקנות האקטיען בעד המערופיא של סוחר הנ"ל בכל עת ובכל פעם שבית מסחר של סוחר הנ"ל יהיה סגור, דהיינו בש"ק ובי"ט, והריוח יהיה של נכרי לבדו. מהו הדין?

תשובה:
הנה יסוד בית המסחר שהנכרי עוסק בו תמיד והוא יקח קצת מן הריוח בקבולת (פראצענטע) מותר בפשיטות מטעם דהוי כאריס ואריסותיה קעביד וכיון שאין הישראל עוסק כנגדו בחול מותר אפילו בלא התנו מתחילה וכמו שפסק בש"ע א"ח סי' רמ"ה סעיף ד' וע' נובי"ת סי' כ"ט שהובא בשערי תשובה שם ס"ק ב', אמנם דא היא שאלה אם מותר לצוות להנכרי העוסק בבית מסחר הנ"ל לקנות או למכור אקטיען בעד המערופיא של ישראל בשבת וי"ט דלכאורה היה נראה דזה אסור דנכרי שליחותי' דישראל עביד, אך נראה לי כיון דהנכרי עושה הכל לעצמו ואין הישראל נוטל מן הריוח כלל הוי כמו שאומר לנכרי קנה לעצמך ותיקח ריוח ממערופיא שלי, וזה מותר מק"ו ממה שפסק בש"ע סי' ש"ז סעיף ג' שמותר לומר קנה לעצמך ואני אקנה ממך אחר השבת, ועיי"ש מ"ש בספר דברי צבי הובא באורחות חיים שם. וכי תימא דשאני התם דאין החיוב על הישראל לקנות והנכרי קונה לעצמו וזה מותר לומר לנכרי עשה מלאכה לעצמך וכמו שהאריך הרמב"ן להוכיח זה ממכילתא פ' בא על הפסוק כל מלאכה לא יעשה בהם, משא"כ בנ"ד דהחוב היה מוטל על הישראל לקנות בעד מערופיא שלו, והנכרי עושה זה בשביל ישראל, מ"מ נראה שזה מותר דהוי כאומר מלטני מן העוצר, בע"ז דף ע"א ע"א, דגם כאן אין לו שום ריוח רק אומר שיציל אותו מן ההפסד. ומ"מ מהיות טוב יפסוק עם מערופיא שלו שבשבת ובי"ט לא ישלחו מכתב לו (לישראל) אלא לבית מסחר של אותו נכרי שהוא יעשה הכל בטוב כמו הישראל ואז לענ"ד לית דין ולית דיין דלא שרי לי' בפשיטות. ואפילו אם ע"י הריוח שעושה הנכרי עי"ז בשבת יתן לישראל כמה פראצענטע יותר מריוח של בית מסחר שלו, אין בזה כלום דהוי שכר שבת בהבלעה, ומכש"כ דאינו מפרש כלל שנותן לו אלה הרוחים בעד הריוח שיש לו ממערופיא של ישראל בש"ק ובי"ט.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף