עזר לעזרא/טו
|
< הקודם · הבא > |
עיין בספר דברי יוסף אירגאס ז"ל (סי' ס"ו) דהביא בשם מוהר"מ די בוטון ז"ל (סי' כ"ט) דהתיר בבצים ששמו אותם בחמין ונמצא דם באחד מהם בחלמון דלכל הסברות שנאמרו בדם בצים התבשיל מותר. ואפי' לפי ס' הרי"ף והרמב"ם ז"ל דסבירא ליה דבכל מקום שימצא בחלמון אסור מכל מקום הא אינהו סבירא ליה דדם ביצים מדרבנן ומוהרירק"א ז"ל בסימן ס"ו כתב דאם נתערב שלא מדעת אפי' ליכא ס' אינו אוסר תערובתו ולכן התבשיל מותר ע"כ. ותמה עליו הי"א ז"ל דלא כתב כן מוהריק"א ז"ל אלא בנמצא דם בביצה במקום שאינו אוסר את כולה וכמ"ש כן בהדייא הא אם נמצא הדם במקום שאוסר את כולה צריך ס' וא"כ בנ"ד שנמצא הדם בחלמון דלדעת מוהריק"א שפסק כס' הרי"ף והרמב"ם והגאונים ז"ל שכל הביצה אסורה ודאי דכל התבשיל אסור כל שאין ס' נגד כל הביצה. אמנם הטעם האחרון שנתן שם מוהמד"ב ז"ל להתיר בנ"ד משום דבחמין אין במקום הביצה רוטב ולא עדיף מצלי שאינו אוסר אלא קליפה וקליפת הביצה עצמה לא גרע' משיעור קליפה וכמ"ש הרשב"א ז"ל ופסקה מרן ז"ל בסי' ס"ו הוא טעם אמיתי להתיר בנ"ד עכ"ד ע"ש. דמהאמור יש לעמוד על מה שראיתי בספר זכור לאברהם זוסמאן לרב אשכנזי ז"ל בד' ל"ח וז"ל ביצה שנתבשלה תוך התבשיל עם אחרים וכשבאו לאכול נמצאת אחת שיש בה אפרוח שלא ניכר עדיין ולא נגמרה צורתו והבצים לא נשלקו באפר מקודם כדי שנאמר שהאפר פוגם וכמ"ש מרן בסי' צ"ה ס"ד ובא מעשה לפני ה' עדות ביהוסף ן' סאמון ז"ל והעלה להתיר מכמה טעמים וכו' אם ההיתר רבה עליו וכו' ע"ש וכך אנו נוהגין להתיר וכמה פעמים בא מעשה לפני ה' מו"ר כמוהר"ר רפאל ביבאס ז"ל והתיר מפסק הרב הנז' עכ"ד. ודבריו אלו הם העתקתים מקודם בכ"י אצלי וכעת אין הס' תח"י. דיש לתמוה ע"ד דהיאך התיר אם ההיתר רבה עליו דמאחר דכל הביצה אסורה כל התבשיל אסור כל שאין ס' נגדה. ואם נאמר דנדונו הוא שלא היה במקום הביצה רוטב וכמ"ש הי"א ז"ל על נדון מוהרמד"ב ז"ל למה הצריך שיהא ההתר רבה עליו כיון שאינו אוסר אלא כדי קליפה ובקלי' דביצה די ומותר כל התבשיל וכמו שפסק מרן ז"ל ולדעת מוהרש"ל ז"ל וסי' גם בזה צריך ס' באופן שנ"ל שדבריו הם דחויים מהלכה ולא ידעתי היאך הם נוהגין להתיר ושכמה פעמים בא מעשה לפני רבו ז"ל והתיר ודבריו צ"י, וצריך לעיין בזה בספר בן אברהם אבוקא' ז"ל בסי' ע"ח.
עוד כתב בזכו"ל הנ"ל שם בצים הנמצאים במעי תרנגולת שנמצא בהם דם מותרים רק שיזרוק הדם דהא ג"כ אין נקלטות לעולם וכמ"ש פ"ק דביצה ד"ו וצ"ע לדינא תפל"מ ע"ש וכן ראיתי בכתבי הה"ג מוהר"ר דניאל ז"ל שפסק כן פתחי תשובה ע"כ.
עוד כתב שם בשם הפר"ח ז"ל יש להורות בכל תערובת בצים שנמצא דם באחד מהם ואינו יודע אם הוא במקום האיסור או לא אזי יש להתיר כל התערובות אף דליכא ס' נגד הביצה האסורה משום דהו"ל ספיקא דרבנן ולקולא ע"כ. ואין צורך להביא בשם הפר"ח ז"ל מאחר שכן מפורש בדברי מור"ם ז"ל בהגהה בסי' ט"ו ס"ד ועיין בהש"ך ז"ל ע"ש ע"ד מור"ם ז"ל והביאו הבאה"ט סק"ז דיש בדבריו רבותא יותר ע"ש. ובדרך אגב יש להרגיש קצת בדברי הש"ך ז"ל שם דכתב ע"ד מור"ם ז"ל דמדבריו שכתב אבל אם הביצה לבדה אסורה משמע הא נתערבה אפי' אחת באחת מותר מטעם דבתערובות סומכים אפוסקים דדם בצים מדרבנן וכו' ואפי' למ"ד שהוא מן התורה יש להקל בתערובות דהא וכו' כ"ש הכא דיש ספק אם יש כאן איסור כלל דבטל ברוב וכו' ואפי' בלא תערובות הוי ספק דר' ולקולא ודאי דיש לחושבו ע"י תערובת סד"ר לכ"ע ואפי' נתערב א' בא' מותר די"ל דביצת ההיתר היא יותר מביצת האיסור וא"כ הו"ל ס"ס ספק יש כאן ביצת איסור ואת"ל דיש כאן איסור שמא ביצת ההיתר היא הרוב וא"כ אינו אסור אלא מדרבנן והו"ל סד"ר ולקולא וכו' ע"ש. דנר' מדבריו דאי ידעינן בודאי דביצת ההיתר היא שוה לביצת האיסור אין להתיר וקשה ע"ז דהא אף דידעינן בודאי דביצת האיסור וההיתר הם שוים עכ"ז יש להתיר דחשיב ההיתר הוא רוב ע"י שמצטרפים יחד קליפת ביצה האסורה עם ביצת ההיתר והו"ל רוב ובטל האיסור ברוב ואין צריך תו להתיר מכח ס"ס וכמו שכ"כ הרא"ש ז"ל בפג"ה בשם הר"ש ז"ל דהביא ראיה מדברי הירושלמי בקליפי ביצים האסורות שמסייעין לבטל את מה שבתוכן והבאתי דבריו בסה"ק שערי עזרא חיו"ד סי"ו או"א גם הבאתי שם דברי הפר"ת ז"ל בסי' צ"ט סק"א מה שהוק"ל לכאורה מש"ס בכלי שאמרו' ביצה בס"א וכו' וישב דברי הש"ס בבלי עם הירוש' ע"ש וגם הבאה"ט בסי' נ"ט סק"א הביא דהר"ן ז"ל פג"ה כתב דהעצמות הרכות מצטרפים לאיסור אבל עצמות יבשים או קליפות של בצים וכה"ג אף אותן של איסור מצטרפין לבטל האיסור ושכן דעה האו"ה וב"ח ע"ש. ובפתחי תשובה שם סק"א כתב עש"ך שפסק כהר"ן דעצמות רכות מצטרפין לאיסור ומוהר"י הלוי ז"ל סי' כ"ח לא פסק כן אלא דמצטרפין להיתר ע"ש. וא"כ גם שביצת האיסור וההיתר הם שוים בטל האיסור ברוב. ורציתי לישב דברי הש"ך ז"ל עפ"י מה שישב הפר"ת ז"ל דברי הש"ס בבלי עם הירוש' ולא עלה מן הישוב לע"ד ע"ן. ועיין ג"כ בספרי שערי עזרא סוס"ע שם דהבאתי דברי הפר"ח ז"ל בסי' פ"ו דכתב דאין לשער ביצה האסורה אלא ממה שיש בתוכה אבל לא כנגד קליפתה אדרבה הקלי' של ביצה האסורה מצטרפת עם הקלי' של היתר. עד"מ הרי שיש נ"ה בצים של היתר והקלי' מחזיק' ו' בצים הוו ס"א ומותרי' וכמ"ש בירוש' וכו' ולאפוקי ממקצת אחרונים שהבינו דצריך ס"א בצים שלמים לבטל פליטת ביצ' אחת וליתא דהעיקר כדכתיבנא וכבר קדמני בכ"ז הש"ך ז"ל ויפה כיוין וכו' ע"ש וגם הפר"ת שם סק"י האריך בזה וס"ל כהפר"ח ז"ל ומורה ז"ל שם בהגה"ה ס"ה כ"כ דקלי' האיסור מצטרפי' עם ההיתר לבטל האיסור ע"ש. ומזה דנתי לגוי ששלק בצים בקליפתן במים בכלי של ישראל דיש להתיר אותו הכלי להשתמש בו ישראל אח"כ בלתי שום הכשר יען שכן הוא הדרך דכששולקין בצים בקליפתן במים שנותנים שם מים על חד תרי ותלת מהבצים ומתבטלת פליטת הבצים במים. ואפי' שלא יש במים כ"א כנגד הביצת דוקא מצטרף קליפת הביצה עם המים וחשיב רוב ומתבטלת פליטתה דכל שיש רוב בין המים והקלי' מצטרפת פליטתה ומותרים הכלים בלתי שום הכשר עש"ב.[1]
- ↑ וע"ע בשו"ת ישכיל עבדי ח"ב יו"ד ס"ג. הערת המלבה"ד.