מילי דעזרא/חושן משפט/כב
|
< הקודם · הבא > |
הלכה כרבי יוחנן לגבי ריש לקיש. הרמב"ם ז"ל בה' איסורי ביאה (פ"כ ה"ג) פסק דתרומה בזה"ז היא מדרבנן וכ' הה"מ ז"ל מחלוקת ריו"ח ורבנן ובפ' הערל דפ"ב נחלקו ר"י ור"ל ודעת רבינו דאע"ג דר"י ור"ל הלכה כר"י ה"מ במאי דפליגי אליבא דנפשייהו אבל במאי דפסקי הלכת' בפלוגתא דתנאי כיון דר"ל ס"ל כרבנן וקי"ל דיחיד ורבים הלכה כרבים הלכתא כרבנן ע"כ. וכ"כ בשמו הכ"מ בה' תרומות פ"א הכ"ו וסיים שם וז"ל ואני אומר שי"ל עוד לדעת רבי' דהא דקאמר ר"י בפ' הערל ואנא דקאמרי כרבי יוסי לאו משום דסבר רבי יוחנן כוותיה אלא משום דאליבא דריו"ס דאדרוגינוס דמתני' קיימי וכן פירש"י וכ"כ התוס' לחד תירוצא ע"ש. וכוונת הכ"מ ז"ל ע"ד לשון רש"י ז"ל דפ"ב ע"ב ד"ה ואנא אמינא ודברי התוס' שם ד"ה ירושה ראשונה דכתבו והשיב ר"י וכו' וכ"כ התוס' עוד בפשיטות דפ"א ע"א ד"ה אמ"ל ר"י וז"ל אע"ג דר"י גופיה אית ליה לקמן דתרומה בזה"ז דרבנן הכא אליבא דריו"ס קיימי וה"ק מי סברת דלריו"ס תרומה בזה"ז דרבנן והשתא צ"ל דהא דמהדר ליה ר"ל אני שונה עיגול בעיגולים עולה אליבא דריו"ס היה שונה עכ"ל. דמסוגית הש"ס ודברי רש"י והתוס' ז"ל מוכח דר"י ור"ל הם פליגי דוקא אליב' דריו"ס ובין ר"י ובין ר"ל ס"ל דרבנן ס"ל דתרומה בזה"ז דרבנן ופלוגתייהו דר"י ור"ל היא דר"ל ס"ל כריו"ס ס"ל נ"כ[1] דתרומה בזה"ז דר' ור"י ס"ל דריו"ס ס"ל דתרומה בזה"ז מדאורייתא. וכך מוכח ומבואר בדברי הה"מ הנ"ל. ועיניך תחזינה בדברי הסמ"ג ז"ל הבי"ד הכ"מ דכתב בסוף הלשון וז"ל נ"ל שראיית רבינו מדאמרי' בפסחים וכו' ועוד שנחלקו ר"י ור"ל בפ' הערל דפ"א אליבא דרבנן דריו"ס משמע דס"ל שכן הלכה כדדייקינן בשבת דקי"ב מדמתרץ לה אליבא דר"י או הכי ס"ל ולריו"ח הוי תרומה דרבנן לרבנן והוי הלכה כמותו לגבי ר"ל ע"כ. ואנכי עבדו אחרי הס"ר ת'ם אני ע"ד שהרי מאי דנחלקו ר"י ור"ל הוא דוקא אליבא דריו"ס וכולהו ס"ל דרבנן ס"ל דתרומה בזה"ז דרבנן וכנ"ל. והגם דרב גובריה דהסמ"ג ז"ל לפרש הסוגייא בגוונא אחרינא דר"ל ור"י פליגי אליבא דרבנן ור"ל ס"ל דרבנן ס"ל דתרומה בזה"ז היא מדאו' מה נענה לההיא ברייתא דשתי קופות דמינה מוכח בביאור דלרבנן ס"ל דתרומה בזה"ז דרבנן כאשר הקשו שם בסוגייא דפ"ב מינה על ר"י. וגם הסמ"ג ז"ל בעצמו בלאווין סירנ"ח הביא ההיא דשתי קופות וכו' ואר"י אעפ"י שלא רבו חולין עה"ת בד"א אליבא דרבנן שאומרים תרומה בזה"ז מדבריהם כדאיתא בפסחים דמ"ד ובנזיר דל"ז אבל אליבא דריו"ס דסדר עולם עד שירבה חולין עה"ת ואומר שם כי ריו"ח סובר כריו"ס עכ"ל. ומהתימה על מרן ז"ל בכ"מ שהבי"ד בסוה"ל בסתמא ולא העיר עליו בזה. גם הרמ"ל ז"ל בה' תרומות פ"ז הי"ז הביא דברי הה"מ והכ"מ הנ"ל ולא העיר בזה כלל ולי הדל כעת צל"ע.
וראיתי למרן בכ"מ (פי"ו מה' מ"א ה"ג) דכתב וז"ל ולכאורה משמע דכיון דר"י ור"ל אליבא דר"מ הלכתא כוותיה וכדברי ר"י שאמר את שדרכו לימנות שנינו[2] וכ"פ סמ"ג אבל דעת רבי וכו' ע"ש וקשה דהלא הכלל הוא דר"י ור"ל הלכה כר"י ה"ד היכא דפליגי אליבא דנפשייהו אבל היכא דפליגי אליבא דאחרים ליתיה להאי כללא וכמ"ש איהו גופיה בשם הה"מ כנ"ל וא"כ הכא דפליגי אליבא דר"מ אין הכרח לומר דהלכ' כר"י.
וחזי הוית לה' יד מלאכי אורל"ג דהביא האי כללא דהה"מ ז"ל וציין על המקומות שכ"כ ובכללם ציין ע"ד התוס' פ"ו דנזיר דמ"ג ע"א ע"ש. ואחר המחילה רבה ת'ם אני דהתוס' שם כתבו להיפך וז"ל בסוע"א ומהכא שמעי' דכהן אינו מוזהר על הגוסס דקי"ל כר"י לגבי ר"ל וכו' ע"ש וצריך ישוב.
עור"ל להי"מ ז"ל באות תקס"ח דכתב ר"י ור"ל הלכה כר"י אע"ג דבאיזה דין אחר בר מהני תלת תניא כוותיה דר"ל מ"מ הלכ' כר"י לגביה ר"ל כ"כ התוס' וכו' והרא"ש ז"ל שם בע"ז ובפ' החולץ כתב דהכי מסתבר וכו' ע"ש. ויש לעמוד ע"ד הרא"ש בפ' הזהב דמ"ח דכתב שם דהלכתא כר"י ואע"ג דרבא קאמר קרא ומתניתא מסייע לר"ל קי"ל כר"א ורבינ' דאמוראי בתראי נינהו וגם לא הוי סיועא כולי האי דאיכ"ל מעושק הוא דאתדריש קרא ומתני' איכ"ל בבלן גוי ע"ש. דבלאו הני טעמי הוי הלכתא כר"י וכמ"ש איהו ז"ל במקומות אחרים. וגם יש לעמוד בדברי התוס' שם ד"ה נתנה לסיטון וכו' ע"ש. ויש לישב לדברי הרא"ש דליותר עדיפות קאמר הכי ולעולם קסבר אפי' היכא דתניא כוותיה דר"ל מ"מ הלכה כר"י וכו'.