מילי דעזרא/חושן משפט/כא
|
< הקודם · הבא > |
הלכה כבתראי הגם דגם בפוסקים אמרינן כן היינו כשראה האחרון דברי הראשונים ולא חזר בו. אבל אם לא ראה אותו ולא שמע סברתו אדרבא אמרינן דהלכה כקמאי דשמא אם היה רואה האחרון דברי הראשון היה חוזר בו. שמחת יו"ט סו"ס י"ט וסי' ל"א ועיין ג"כ בזה בס' פרמ"א ח"א סיקט"ו וכ"ט שם הפרמ"א ז"ל בשם מוהרימ"ט[1] ח"א סיכ"ב דלא קאמר מוהר"י דכשבאו דברי הפוס' קודם בספר ידוע דודאי חזו ליה בתראי ולא חזו בה טעמא והלכה כבתראי וכ"כ בתומ"י סיפ"ח אינו אלא ככותב הלכות פסוקות איכ"ל דודאי שמע ליה וסמך על רבוותא אחרים וסתם כוותייהו. אבל מי שמשיב תשובה בראיות אם איתא דשמע ליה לא הוה שתיק מניה וכיון שכן הלכה כקמאי וראוים הדברים למ"ש וכמה רבוותא מסכימים ע"ז ע"כ. ועיין בתשו' מוהר"ש לנייאדו ז"ל שבס' שמחת יו"ט סיי"ט ועוש"כ בשם הג"פ ז"ל דאין לומר הלכה כבתראי גם בפוס' אלא דכי הדדי נינהו שירדו לעומקה של הלכה. בכל הש"ס כגון הרי"ף והרמב"ם והרא"ש וזולתם שעשו חיבור לכל דיני התלמוד בכה"ג י"ל הלכה כבתראי אבל בפוס' האח' שלא השיגה כחם וגבורתם לעשות חיבור כלל בכל דיני התלמוד או שלא הגיעו דבריהם רק במסכתא אחת או ב' או במקומות מוטעים בתלמוד בודאי הגמור שאין לומר בכה"ג הלכה כבתראי דקמאי עדיפי וכו' יעו"ש, ועוד כתב ה' שמחת יו"ט ז"ל שם דע"כ לא אמרי' הלכה כבתראי לגבי קמאי אלא כשאין בין בתראי לקמאי אלא כהדרגת אמוראי קמאי לאמוראי בתראי. אבל היכא דאיכא בינייהו כהדרגת שבין אמוראי לתנאי לא אמרי'. ומוהראנ"ח ומוהרש"ך ז"ל לא אמרי' עליהם לגבי הריטב"א ורבו הרא"ה והרשב"א דהלכה כמותם שהם בתראי לגבי דידהו ע"ש. ובס' ברית אבות דמ"ו כתב דיש להשגיח בזה הכלל דה' כבתראי אם יש קמא ובתראי ואם בזמן אחד הם ואלו ראו דברי אלו לא שייך בזה הלכה כבתראי. ועוכ"ש בשם החיד"א ז"ל דבעלי הקי"ל אין משגיחין בזה הכלל ע"ש. ובס' אורח משפט סיכ"ה אוי"ג כתב בשם החש"ש ז"ל דבמקומות דנהיגי לדון עפי"ס הרמב"ם ומרן ז"ל והם חלוקים בדין אחד דלדעת הגו"ר ח"מ כלל ג' סיכ"ט דאזלינן בתר סברת מרן ולדעת המ"מ ח"ב ח"מ סיל"ד דמאן דעביד כמר לא משתבש ומאן דעביד כמר ל"מ והחקרי לב מ"ב סי' ב"ד הביא דבריהם וכתב הוא דאין לנו לדון אלא כס' שהיא כרוב הפוס'. כתב האוה"מ ז"ל שאם הוא מחלוקת שקול גם בפוס' הגם דראוי היה לדון כמרן משום דקי"ל הלכה כבתראי מ"מ יותר נר' לדון שלא להוציא מיד המוחזק והמע"ה וז"ב עכ"ד. ויש לעיין עוד בזה שם באוה"מ או"מ מ"ש בשם תשו' בע"ח ח"מ ח"א סימ"ג. ועיין בס' שערי רחמים חאה"ע סיי"ג בתשובת מוהרמ"ף ז"ל סניפים להכלל הנ"ל במה שהק' ע"ד מוהרשד"ם ז"ל וציין ג"כ ע"ד ס' מנחה טהורה מדצ"ט ואילך מה שהאריך בזה יעוש"ב. ועיין בס' ויוסף אברהם לכמוהר"א דיין ז"ל סו"ס כ"ו שהביא לדברי הבע"ח הנ"ל ומינה למד לנדונו יעו"ש.[2]