זכרון יוסף/יורה דעה/סוף: הבדלים בין גרסאות בדף

'''הא''' דנדרים כו' עד סופו. הקשה לי {{אישים|הדיין המופלא מוהר"ר בער נר"ו בזולץ בג"ע דמדינות עלזוס}} במכתבו לאמור הלא נזירות איסור כולל הוא חרצנים וזגים טומאה ותגלחת ובאיסור כולל קי"ל בכל דוכתי ובשבועות ויבמות דאיסור חל על איסור, ואני חזקתי הקושיא מתוס' ד"ה ר' שמעון לית ליה איסור חל על איסור ב[[תוספות/נזיר/ד/א|מסכת נזיר דף ד' ע"א]] יע"ש דמשמע דלרבנן דקי"ל כוותי' לא צריך קרא להכי דבלא"ה אתיא איסור נזיר וחייל על איסור שבועה, ותירצתי דלא נקיט בשו"ע אלא לדוגמא בעלמא ומיירי בגווני דליכא איסור כולל והכא במאי עסקינן בשהיה כועס או מתאבל או שיכור ואמר הרי נזיר מכוס זה בתר דנשבע שלא לשתותו דבכה"ג אין אסור רק בשתיית כוס זה כדאיתא במסכת [[בבלי/נזיר/יא/א|נזיר ריש דף י"א]] והרמב"ם ב[[רמב"ם/נזירות/א#יא|הלכות נזירות פרק א' הלכה י"א]] ו[[רמב"ם/נזירות/א#יב|י"ב]] יע"ש וק"ל:

'''שאלני''' חכם אחד על מה שכתב הרמב"ם ב[[רמב"ם/בכורים/יא#ב|הלכות בכורים פי"א ה"ב]] וב[[טור/יורה דעה/שה|טור]] ו[[שולחן ערוך/יורה דעה/שה#טו|שו"ע יו"ד סימן ש"ה סט"ו]] שמי שלא פדאו אביו מחויב הוא לפדות את עצמו כשיגדול עכ"ל דמשמע שיהיה בן י"ג שנה דוקא, דאמאי לא נימא שיפדה את עצמו כשיגיע לעונת הפעוטות דמכירתו מכירה במטלטלין ומתנתו מתנה ב[[:קטגוריה:חושן משפט: רלה|חו"מ סי' רל"ה]] וכיון שהגיע לחנוך מחויב מיהו מדרבנן בכל המצות ויכול לברך עליהן כמו ציצית וסוכה ולולב ודכוותי', וא"כ ה"נ יפדה את עצמו במעות שיש לו או ירש מאביו או על ידי אחר שדעת אחרת מקנה אותו דקי"ל דיש לו זכיה בכה"ג, והרי יכול ג"כ לברך על פדיון הבכור ושהחינו דמאי שנא משארי המצות. ותירצתי לו דאע"ג דחייב בכל המצות מיהו מדרבנן, היינו דוקא במצות שיכול גם לקיימן אחר שיגדיל, משא"כ במצוה זו דפדיון שאם יקיימה עכשיו לא יכול לקיימה שוב כשיגדל בודאי לא אמרינן שיפדה את עצמו עכשיו. ומה"ט כתבו המפרשים שלא קיים אברהם אבינו מצות מילה קודם שנצטוה אע"ג שעשה כל התורה כולה קודם שניתנה, משום דקי"ל גדול המצווה ועושה משאינו מצווה ושארי המצות יכול לקיים גם לאחר שיצא משא"כ מצות מילה: