12,342
עריכות
קרן אורה/ברכות/ב/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
סיום עריכה
(קטגוריות) |
(סיום עריכה) |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
ואפשר עוד לומר בדעת הרמב"ם ז"ל, דהוא פסק כדברי בניו של רבן גמליאל {{ממ|[[בבלי/ברכות/ט/א|לקמן ט.]]}} דיחיד ורבים הלכה כרבים{{הערה|ואף רבן גמליאל מודה להם שהלכה כדברי חכמים, אלא שמאחר שלא נחלקו אליו אלא משום סייג הרי בדיעבד אף הם מודים שבדיעבד צריך לקרוא קריאת שמע עד שיעלה עמוד השחר.}}. והא דאמר רב יהודה הלכה כרבן גמליאל זה הוא משום דאזיל לטעמיה דסבירא ליה {{ממ|[[בבלי/ברכות/כא/א|לקמן כא.]]}} דקריאת שמע דרבנן, ולא החמירו בו לעשות סייג כי היכא דלא עשו סייג בתפילה. אלא דיש להבין לרב יהודה תיקשי דאמאי עשו סייג בקריאת שמע יותר מבתפילה דלא עשו סייג{{הערה|כוונתו להקשות מדוע באמת לדעת רב יהודה עשו חכמים סייג בקריאת שמע כיון שהיא מדרבנן ומאי שנא מתפילה. והיינו דאף שהוא טעם נכון לפסוק משום כך כרבן גמליאל אך מה ישיבו על כך חכמים שגזרו סייג אעפ"כ.}}, וצ"ע בפוסקים בזה: | ואפשר עוד לומר בדעת הרמב"ם ז"ל, דהוא פסק כדברי בניו של רבן גמליאל {{ממ|[[בבלי/ברכות/ט/א|לקמן ט.]]}} דיחיד ורבים הלכה כרבים{{הערה|ואף רבן גמליאל מודה להם שהלכה כדברי חכמים, אלא שמאחר שלא נחלקו אליו אלא משום סייג הרי בדיעבד אף הם מודים שבדיעבד צריך לקרוא קריאת שמע עד שיעלה עמוד השחר.}}. והא דאמר רב יהודה הלכה כרבן גמליאל זה הוא משום דאזיל לטעמיה דסבירא ליה {{ממ|[[בבלי/ברכות/כא/א|לקמן כא.]]}} דקריאת שמע דרבנן, ולא החמירו בו לעשות סייג כי היכא דלא עשו סייג בתפילה. אלא דיש להבין לרב יהודה תיקשי דאמאי עשו סייג בקריאת שמע יותר מבתפילה דלא עשו סייג{{הערה|כוונתו להקשות מדוע באמת לדעת רב יהודה עשו חכמים סייג בקריאת שמע כיון שהיא מדרבנן ומאי שנא מתפילה. והיינו דאף שהוא טעם נכון לפסוק משום כך כרבן גמליאל אך מה ישיבו על כך חכמים שגזרו סייג אעפ"כ.}}, וצ"ע בפוסקים בזה: | ||
'''והנה''' מדברי הרי"ף ז"ל נראה שדעתו | '''והנה''' מדברי הרי"ף ז"ל נראה שדעתו גם כן כשיטת תלמידי רבנו יונה, שכתב {{ממ|[[רי"ף/ברכות/ב/א|ב. מדפה"ר]]}} מיהו הא דאמר רבן גמליאל עד שיעלה עמוד השחר בדיעבד הוא אף על פי שאינו רשאי לעשות כן, מהא דתניא {{ממ|[[בבלי/ברכות/ד/ב|לקמן ד:]]}} חכמים עשו סייג. הרי דסבירא ליה גם כן דסייג דלכתחילה כבר אמרו בברייתא, ואם כן על כרחך עד חצות דאמרי רבנן נמי בדיעבד הוא אבל לאחר חצות אפילו בדיעבד אין לקרות. | ||
ואפשר לומר דלרבנן עשו חכמים עוד סייג אחד יותר גדול וקבעו זמן עד חצות ואם איחר לקרות עד אחר חצות עבר אזמן דרבנן, אבל אף על פי כן מחוייב לקרות אחר כך כיון דמן התורה מחוייב ולא מסתבר לעשות סייג לבטל ממנו מצוה מן התורה, וכי משום שאכל שום{{הערה|ע"פ ברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/נא/א|נא.]]}} ועוד, מי שאכל שום וריחו נודף, יחזור ויאכל שום ויהא ריחו נודף.}} ופשע לאחר זמן קריאתה יפשע עוד שלא לקרות כלל, בתמיה. הגם שמצינו כיוצא בזה לאחר עלות השחר דעל ידי הדחק שבא לו על ידי אונס מותר לקרותה ואם פשע אסור לקרותה, עיין בכסף משנה {{ממ|[[כסף משנה/קריאת שמע/א#י|ק"ש פ"א ה"י]]}} מה שכתב בזה{{הערה|ז"ל שם: ונראה לי טעמן של דברים, שהתורה אמרה בשכבך בשעה שדרך בני אדם שוכבין, מסרה הדבר לחכמים שיפרשו עד אימתי הוי זמן שכיבה. והם פירשו דעיקר זמן שכיבה הוי עד שיעלה עמוד השחר, ולפיכך זמן קריאה בזמן הזה שוה לכל אדם אפילו למזידין. ולפי שאחר שעלה עמוד השחר קודם שתנץ החמה איכא אינשי דגנו בההיא שעתא, אמרו דאכתי הוי זמן שכיבה לגבי אנוסין, אבל למזידין אמרו דכיון דרוב בני אדם קמו באותה שעה לא מיקרי תו זמן שכיבה.}} והרמב"ן ז"ל {{ממ|[[מלחמת ה'/ברכות/ב/א|ב.]]-[[מלחמת ה'/ברכות/ג/א|ג. מדפה"ר]]}} האריך בזה וביאר הדברים בתכלית הביאור ע"ש ותמצא נחת{{הערה|ז"ל שם בתו"ד: משעלה עמוד השחר נעשה יום לכל דבריו, ואף על פי כן כיון דכתב רחמנא בשכבך ולא כתב בבקר ובערב היה ר' שמעון אומר משום ר"ע שיוצא ידי חובתו של לילה בדיעבד, דהא איכא אינשי דגנו בההיא שעתא ואף על גב דמיעוטא הוא כיון דאפקיה רחמנא בלשון יחיד משמע בשכבך דידך כו' וכיון דאיכא אינשי דגנו ואיהו נמי לא קרא עדיין מצי קרי עד הנץ החמה כו'. כלומר שאין זמנה של ק"ש דערבין אלא באונס כו', ואף על פי שהוא קורא ק"ש של ערבית עד הנץ משום דכתיב בשכבך וחיישינן למיעוטא דגנו, מיהו ודאי משעלה עמוד השחר יום הוא לכל דינין שבתורה כו'.}}. לבד זאת לא הבנתי בדבריו ז"ל מש"כ בדעת הרי"ף סייג דעד חצות{{הערה|ז"ל שם: וכך עיקרן של דברים שזמן ק"ש לקיים מצות חכמים עד חצות ואם עבר עליו חצות לילה בשינה או בפשיעה אחרת חייב מיתה אבל קורא הוא עד שיעלה עמוד השחר ואפילו לכתחלה דודאי לילה הוא לכל דבר.}} ולענ"ד נראה מדברי הרי"ף ז"ל דלא סבירא ליה סייג דעד חצות כלל כנ"ל, וגם לא הזכירו בהלכות ודו"ק: | |||