12,271
עריכות
קרן אורה/ברכות/ב/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
קישור
(המשך עריכה) |
(קישור) |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
על כן הנכון בדעת הרמב"ם כמו שכתב הכסף משנה {{ממ|[[כסף משנה/קריאת שמע/א#ט|שם]]}} דפסק כחכמים. והוא ז"ל מפרש הא דאמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבן גמליאל, היינו בפירושו בדעת חכמים דלא אמרי עד חצות אלא משום סייג ולא מן התורה{{הערה|ודלא כדעת בניו ששאלוהו {{ממ|[[בבלי/ברכות/ט/א|ט.]]}} שמא נחלקו חכמים עליו בביאור הפסוק, ואם כן הלכה כוותיהו דיחיד ורבים הלכה כרבים.}}. | על כן הנכון בדעת הרמב"ם כמו שכתב הכסף משנה {{ממ|[[כסף משנה/קריאת שמע/א#ט|שם]]}} דפסק כחכמים. והוא ז"ל מפרש הא דאמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבן גמליאל, היינו בפירושו בדעת חכמים דלא אמרי עד חצות אלא משום סייג ולא מן התורה{{הערה|ודלא כדעת בניו ששאלוהו {{ממ|[[בבלי/ברכות/ט/א|ט.]]}} שמא נחלקו חכמים עליו בביאור הפסוק, ואם כן הלכה כוותיהו דיחיד ורבים הלכה כרבים.}}. | ||
ואפשר עוד לומר בדעת הרמב"ם ז"ל, דהוא פסק כדברי בניו של רבן גמליאל דיחיד ורבים הלכה כרבים. והא דאמר רב יהודה הלכה כרבן גמליאל זה הוא משום דאזיל לטעמיה דסבירא ליה {{ממ|[[בבלי/ברכות/כא/א|לקמן כא.]]}} דקריאת שמע דרבנן, ולא החמירו בו לעשות סייג כי היכא דלא עשו סייג בתפילה. אלא דיש להבין לר"י תיקשי דאמאי עשו סייג בקריאת שמע יותר מבתפילה דלא עשו סייג{{הערה|לכאורה כוונתו להקשות מדוע באמת לדעת רב יהודה עשו חכמים סייג בקריאת שמע כיון שהיא מדרבנן ומאי שנא מתפילה. והיינו דאף שהוא טעם נכון לפסוק משום כך כרבן גמליאל אך מה ישיבו על כך חכמים שגזרו סייג אעפ"כ.}}, וצ"ע בפוסקים בזה: | ואפשר עוד לומר בדעת הרמב"ם ז"ל, דהוא פסק כדברי בניו של רבן גמליאל {{ממ|[[בבלי/ברכות/ט/א|לקמן ט.]]}} דיחיד ורבים הלכה כרבים. והא דאמר רב יהודה הלכה כרבן גמליאל זה הוא משום דאזיל לטעמיה דסבירא ליה {{ממ|[[בבלי/ברכות/כא/א|לקמן כא.]]}} דקריאת שמע דרבנן, ולא החמירו בו לעשות סייג כי היכא דלא עשו סייג בתפילה. אלא דיש להבין לר"י תיקשי דאמאי עשו סייג בקריאת שמע יותר מבתפילה דלא עשו סייג{{הערה|לכאורה כוונתו להקשות מדוע באמת לדעת רב יהודה עשו חכמים סייג בקריאת שמע כיון שהיא מדרבנן ומאי שנא מתפילה. והיינו דאף שהוא טעם נכון לפסוק משום כך כרבן גמליאל אך מה ישיבו על כך חכמים שגזרו סייג אעפ"כ.}}, וצ"ע בפוסקים בזה: | ||
'''והנה''' מדברי הרי"ף ז"ל נראה שדעתו ג"כ כשיטת תלמידי רבנו יונה, שכתב מיהו הא דאמר רבן גמליאל עד שיעלה עמוד השחר בדיעבד הוא אע"פ שאינו רשאי לעשות כן מהא דתניא חכמים עשו סייג הרי דס"ל ג"כ דסייג דלכתחילה כבר אמרו בברייתא וא"כ ע"כ עד חצות דאמרי רבנן נמי בדיעבד הוא אבל לאחר חצות אפילו בדיעבד אין לקרות ואפשר לומר דלרבנן עשו חכמים עוד סייג אחד יותר גדול וקבעו זמן עד חצות ואם איחר לקרות עד אחר חצות עבר אזמן דרבנן אבל אעפ"כ מחוייב לקרות אח"כ כיון דמה"ת מחוייב ולא מסתבר לעשות סייג לבטל ממנו מצוה מה"ת וכי משום שאכל שום ופשע לאחר זמן קריאתה יפשע עוד שלא לקרות כלל בתמיה הגם שמצינו כיוצא בזה לאחר עלות השחר דע"י הדחק שבא לו ע"י אונס מותר לקרותה ואם פשע אסור לקרותה עיין בכסף משנה מה שכתב בזה והרמב"ן ז"ל האריך בזה וביאר הדברים בתכלית הביאור ע"ש ותמצא נחת לבד זאת לא הבנתי בדבריו ז"ל מש"כ בדעת הרי"ף סייג דע"ח ולענ"ד נראה מדברי הרי"ף ז"ל דלא ס"ל סייג דעד חצות כלל כנ"ל וגם לא הזכירו בהלכות ודו"ק: | '''והנה''' מדברי הרי"ף ז"ל נראה שדעתו ג"כ כשיטת תלמידי רבנו יונה, שכתב מיהו הא דאמר רבן גמליאל עד שיעלה עמוד השחר בדיעבד הוא אע"פ שאינו רשאי לעשות כן מהא דתניא חכמים עשו סייג הרי דס"ל ג"כ דסייג דלכתחילה כבר אמרו בברייתא וא"כ ע"כ עד חצות דאמרי רבנן נמי בדיעבד הוא אבל לאחר חצות אפילו בדיעבד אין לקרות ואפשר לומר דלרבנן עשו חכמים עוד סייג אחד יותר גדול וקבעו זמן עד חצות ואם איחר לקרות עד אחר חצות עבר אזמן דרבנן אבל אעפ"כ מחוייב לקרות אח"כ כיון דמה"ת מחוייב ולא מסתבר לעשות סייג לבטל ממנו מצוה מה"ת וכי משום שאכל שום ופשע לאחר זמן קריאתה יפשע עוד שלא לקרות כלל בתמיה הגם שמצינו כיוצא בזה לאחר עלות השחר דע"י הדחק שבא לו ע"י אונס מותר לקרותה ואם פשע אסור לקרותה עיין בכסף משנה מה שכתב בזה והרמב"ן ז"ל האריך בזה וביאר הדברים בתכלית הביאור ע"ש ותמצא נחת לבד זאת לא הבנתי בדבריו ז"ל מש"כ בדעת הרי"ף סייג דע"ח ולענ"ד נראה מדברי הרי"ף ז"ל דלא ס"ל סייג דעד חצות כלל כנ"ל וגם לא הזכירו בהלכות ודו"ק: | ||