בית יוסף/אורח חיים/שכז: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קישורים פנימיים ודיוק ממ
(תחילת עבודה)
(קישורים פנימיים ודיוק ממ)
שורה 6: שורה 6:
{{עוגןד|החושש במתניו לא|'''החושש במתניו לא}} יסוך שמן וחומץ'''. משנה בסוף פרק שמנה שרצים {{ממ|[[בבלי/שבת/קיא/א|שבת קיא.]]}}. וטעם איסור דברים אלו מפני שאסור לעשות שום רפואה בשבת, כמו שיבואר בסימן [[טור/אורח חיים/שכח|שאחר זה]]:  
{{עוגןד|החושש במתניו לא|'''החושש במתניו לא}} יסוך שמן וחומץ'''. משנה בסוף פרק שמנה שרצים {{ממ|[[בבלי/שבת/קיא/א|שבת קיא.]]}}. וטעם איסור דברים אלו מפני שאסור לעשות שום רפואה בשבת, כמו שיבואר בסימן [[טור/אורח חיים/שכח|שאחר זה]]:  


{{עוגןד|ומ"ש אפילו בשמן|ומ"ש '''אפילו בשמן}} ורד במקום שהוא מצוי וכו'.''' שם במשנה, סכין בני מלכים שמן ורד ע"ג מכותיהם בשבת שכן דרכן לסוך בחול רש"א כל ישראל בני מלכים הם ופירש"י אבל לא שמן ורד. לפי שדמיו יקרים ואינו מצוי ומוכחא מלתא דלרפואה עביד. שכן דרכן לסוך בחול בלא מכה ובגמרא א"ר הלכה כר"ש ולא מטעמיה ומפרש בגמרא דה"ק הלכה כר"ש דשרי ולא מטעמיה דאילו ר"ש סבר אע"ג דלא שכיח שרי ורב סבר אי שכיח אין אי לא שכיח לא ובאתריה דרב שכיחא משחא דוורדא ופירש"י רב במקומו הוא דשרא דסכין שמן ורד ולא מוכחא מלתא ופסקו הרי"ף והרא"ש הלכה כרב וכן כתב הרמב"ם בפכ"א וא"כ לא קי"ל כר"ש והר"ן כתב שר"ח ובה"ג פסקו כר"ש ולענין הלכה כיון שהרי"ף והרמב"ם והרא"ש ז"ל מסכימים דהלכה כרב הכי נקטינן  ואיכא למידק היכי שרי לסוך שמן ע"ג מכה והא בפרק ר"א דמילה {{ממ|קלד:}} אמר רב אין מונעין חמין ושמן מע"ג מכה בשבת ושמואל אמר נותן חוץ למכה ושותת ויורד למכה ותניא כוותיה דשמואל י"ל דשאני סיכה שהוא דבר מועט והתוספות כתבו שם דפלוגתא דרב ושמואל דמעורבים יחד דאי כל חד באפי נפשיה מותר כדתנן אבל סך הוא את השמן והיינו אפילו ע"ג מכה וכתב בהגהות פכ"א דאין סכין בשומן וחלב לפי שנמחה והו"ל נולד בעי' וכתבו רבינו בסימן שאחר זה ונ"ל וכיון דבזמן הזה אין אנו רגילים לסוך בשום שמן כשאנו בריאים אסור לסוך שום שמן ע"ג המכה בשבת דודאי מוכח מלתא דלרפואה עביד:  
{{עוגןד|ומ"ש אפילו בשמן|ומ"ש '''אפילו בשמן}} ורד במקום שהוא מצוי וכו'.''' שם במשנה, סכין בני מלכים שמן ורד ע"ג מכותיהם בשבת שכן דרכן לסוך בחול רש"א כל ישראל בני מלכים הם ופירש"י אבל לא שמן ורד. לפי שדמיו יקרים ואינו מצוי ומוכחא מלתא דלרפואה עביד. שכן דרכן לסוך בחול בלא מכה ובגמרא א"ר הלכה כר"ש ולא מטעמיה ומפרש בגמרא דה"ק הלכה כר"ש דשרי ולא מטעמיה דאילו ר"ש סבר אע"ג דלא שכיח שרי ורב סבר אי שכיח אין אי לא שכיח לא ובאתריה דרב שכיחא משחא דוורדא ופירש"י רב במקומו הוא דשרא דסכין שמן ורד ולא מוכחא מלתא ופסקו הרי"ף והרא"ש הלכה כרב וכן כתב הרמב"ם בפכ"א וא"כ לא קי"ל כר"ש והר"ן כתב שר"ח ובה"ג פסקו כר"ש ולענין הלכה כיון שהרי"ף והרמב"ם והרא"ש ז"ל מסכימים דהלכה כרב הכי נקטינן  ואיכא למידק היכי שרי לסוך שמן ע"ג מכה והא בפרק ר"א דמילה {{ממ|[[בבלי/שבת/קלד/ב|שם קלד:]]}} אמר רב אין מונעין חמין ושמן מע"ג מכה בשבת ושמואל אמר נותן חוץ למכה ושותת ויורד למכה ותניא כוותיה דשמואל י"ל דשאני סיכה שהוא דבר מועט והתוספות כתבו שם דפלוגתא דרב ושמואל דמעורבים יחד דאי כל חד באפי נפשיה מותר כדתנן אבל סך הוא את השמן והיינו אפילו ע"ג מכה וכתב בהגהות פכ"א דאין סכין בשומן וחלב לפי שנמחה והו"ל נולד בעי' וכתבו רבינו בסימן שאחר זה ונ"ל וכיון דבזמן הזה אין אנו רגילים לסוך בשום שמן כשאנו בריאים אסור לסוך שום שמן ע"ג המכה בשבת דודאי מוכח מלתא דלרפואה עביד:  


{{עוגןד|סכין וממשמשין וכו'|'''סכין''' וממשמשין וכו'}} בס"פ חבית {{ממ|קמז.}} תנן סכין וממשמשין אבל לא מתעמלין ולא מתגרדין ופירש"י סכין שמן וממשמשין ביד על כל הגוף להנאה אבל לא מתעמלין לשפשף בכח ולא מתגרדין במגרה דהוה עובדא דחול ובגמרא {{ממ|שם:}} ת"ר סכין וממשמשים בבני מעים בשבת ובלבד שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול היכי עביד רבי חמא בר חנינא אמר סך ואח"כ ממשמש ר"י אמר סך וממשמש בבת אחת ופסקו הפוסקים כר"י:  
{{עוגןד|סכין וממשמשין וכו'|'''סכין''' וממשמשין וכו'}} בס"פ חבית {{ממ|[[בבלי/שבת/קמז/א|שם קמז.]]}} תנן סכין וממשמשין אבל לא מתעמלין ולא מתגרדין ופירש"י סכין שמן וממשמשין ביד על כל הגוף להנאה אבל לא מתעמלין לשפשף בכח ולא מתגרדין במגרה דהוה עובדא דחול ובגמרא {{ממ|[[בבלי/שבת/קמז/ב|שם:]]}} ת"ר סכין וממשמשים בבני מעים בשבת ובלבד שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול היכי עביד רבי חמא בר חנינא אמר סך ואח"כ ממשמש ר"י אמר סך וממשמש בבת אחת ופסקו הפוסקים כר"י:  


{{עוגןד|ומ"ש אבל אם|'''ומ"ש''' אבל אם}} היו ידיו או רגליו מטונפות וכו' ברייתא שם בשם רשב"ג ופסקו הפוסקים כמותו:  
{{עוגןד|ומ"ש אבל אם|'''ומ"ש''' אבל אם}} היו ידיו או רגליו מטונפות וכו' ברייתא שם בשם רשב"ג ופסקו הפוסקים כמותו:  


{{עוגןד|לא יסוך רגלו|'''לא''' יסוך רגלו}} בשמן והוא בתוך המנעל וכו' עד סוף הסימן בס"פ תולין {{ממ|קמא.}} וכתב הרמב"ם בפרק כ"ג והכל בחדשים אבל בישנים מותר:
{{עוגןד|לא יסוך רגלו|'''לא''' יסוך רגלו}} בשמן והוא בתוך המנעל וכו' עד סוף הסימן בס"פ תולין {{ממ|[[בבלי/שבת/קמא/א|קמא.]]}} וכתב הרמב"ם ב[[רמב"ם/שבת/כג|פרק כ"ג]] והכל בחדשים אבל בישנים מותר:




2,098

עריכות

תפריט ניווט