ערך/אין אדם משים עצמו רשע: הבדלים בין גרסאות בדף

נסתפק בזה ארעא דרבנן באות י"ז והסיק שגם באיסור דרבנן אומרים אין אדם משים עצמו רשע. ובשדי חמד מערכת האלף אות לג הביא דבריו. עוד הביא שם שבקהלת יעקב אות י"ז כתב שהוא מחלוקת ראשונים שהביא בא"ז לכתובות דף יח ולהרמב"ן והרשב"א והרא"ה (בדעת רש"י) שבעבירה דרבנן אין אומרים אאמע"ר. וציין לעיין בפני משה ח"ב סימן ק"ה ובזרע אברהם יו"ד סימן יד. עוד הביא לדברי ישועות יעקב אבן העזר סימן קס"ז סק"ו ד"ה ובגוף שכתב שנחלקו בזה האחרונים, שו"ת פני משה ומוהר"א ששון אם אומרים אאמע"ר בעיברה דרבן. ובישועות יעקב הוכיח מדברי הראב"ד שאף בדרבנן אומרים כן, ועי' שדי חמד שדחה ראייתו. ובברכי יוסף חושן משפט סימן לד אות לד דן בזה ודברי ארעא דרבנן והביא אף הוא שנחלקו הראשונים שם בדבר זה שדעת הרמב"ן והרשב"א שאף בעבירה דרבנן אין אדם משים עצמו רשע, ולדעת הרא"ה ורש"י אליבא דהרמב"ן במשחק בקוביא שהוא מדרבנן אומרים אדם משים עצמו רשע. וע"ע בפני יהושע שם שהאריך בזה. וביעיר אוזן מערכת האלף אות ט"ן דן בזה אף הוא. וכן מוהרח"א בקונטרס שבסוף ספר אשדות הפסקה דף ז' עמוד ג. ובשו"ת מכתם לדוד יורה דעה סימן לד דף צז סו? ע"א כתב שבדברי הפוסקים מבואר שאומרים אאמע"ר אף באיסור דרבנן. ובפת"ש אבן העזר סימן ז ס"ק ט"ז ד"ה ואח"כ בסי' י"ג כתב בשם שו"ת ברית אברהם סימן יג שהאריך להוכיח שגם בדרבנן אומרים אאמע"ר ודלא כהתומים בכללי מיגו אות קה. וכן בפ"ת יורה דעה סימן א סק"ו הזכיר מחלוקת הברית אברהם והתומים בזה. ובפ"ת אבן העזר סימן קסט ס"ק כ"ד ד"ה ועיין עוד כתב שהנודע ביהודה מהדורא תניינא סימן קנו התספק בזה שאפשר שלא שייך לומר אאמע"ר אלא בדבר שהתורה קראתו רשע. וציין אף הוא לדברי התומים והברית אברהם. וע"ע חשק שלמה סימן לט אות מז. ובשו"ת יד יוסף סימן כ"ז השיג על הנוב מדברי הריב"ש סימן שצו שמוכח מדבריו שאף באיסור דרבנן אומרים כן. וכן הוכיח מדברי השואל ומשיב מהדורא ב' סימן פג ד"ה והנה בשנת תרי"ג שנקט שאף באומר שאינו עושה כפי שראוי לעשות אינו נאמן וכ"ש באיסור דרבנן. ובבית שמואל סימן קנ"ב ס"ק י"ג נראה דפשיטא ליה דבאיסורין דרבנן אדם משים עצמו רשע. ובכתב סופר יורה דעה סימן פא כתב דרוב הראשונים סוברים שאין נאמן לשום עצמו רשע אפילו בדברנן, ויש שלמדו זכות על רש"י שאף הוא סובר כן ורק במשחק בקוביא שבעצם הדבר אין איסור אפילו מדרבנן ורק פסול עדות מדרבנן הוא שם ס"ל דנאמן. ובבית שלמה יורה דעה סימן לב דף כד עמוד ב' פשיטא ליה שגם בדרבנן אאמע"ר ומוכיח כן מדברי הראב"ד הנ"ל. ובתפארת ישראל יבמות פ"ו מ"ה אות כ"כ כתב מסברא שכיון שמה שאין אמע"ר הוא משום שאדם קרוב אצל עצמו אם כן מאי שנא דאורייתא מדרבנן. ושו"ת זרע אמת ח"ב סימן קה נקט בפשטות שאף בדרבנן אומרים כן. ובשב שמעתתא שמעתתא ז' פרק ה' הביא לדבריו בקצות החושן סימן לה סק"ד שכתב שכל שאומר שלא עשה כדין אמרינן אאמע"ר. בספר עמודי אש דף לג עמוד ב דעתו נוטה יותר לומר דבדרבנן לא אומרים אאמע"ר.