טור/אורח חיים/רכח: הבדלים בין גרסאות בדף

טור/אורח חיים/רכח (עריכה)

גרסה מ־01:28, 13 באוגוסט 2019

נוספו 1,672 בתים , 13 באוגוסט 2019

עריכה

מצולות ים

2,098

עריכות

גרסה מ־01:22, 13 באוגוסט 2019 (עריכה) מצולות ים (שיחה \| תרומות) אין תקציר עריכה → העריכה הקודמת		גרסה מ־01:28, 13 באוגוסט 2019 (עריכה) (ביטול) מצולות ים (שיחה \| תרומות) (עריכה) העריכה הבאה ←
שורה 4:		שורה 4:
	{{ניווט כללי עליון}}		{{ניווט כללי עליון}}

	{{עוגן1\|~~'''~~על~~'''~~ ימים ונהרות}} הרים וגבעות ומדברות אומר בא"י אמ"ה עושה מעשה בראשית כתב הרמב"ם ז"ל על ים הגדול מל' יום לל' יום מברך בא"י אמ"ה עושה הים הגדול ואיני יודע למה פוסק כיחיד ~~שר'~~ יהודה הוא שקובע לו ברכה לעצמו ורבנן פליגי עליה:		{{עוגן1\|על ימים ונהרות}} הרים וגבעות ומדברות אומר בא"י אמ"ה עושה מעשה בראשית. כתב הרמב"ם ז"ל {{ממ\|[[רמב"ם/ברכות/י#טו\|ברכות פ"י הט"ו]]}} על ים הגדול מל' יום לל' יום מברך בא"י אמ"ה עושה הים הגדול, ואיני יודע למה פוסק כיחיד שרבי יהודה הוא שקובע לו ברכה לעצמו ורבנן פליגי עליה{{הערה\|דעת הטור שרבי יהודה חולק על תנא קמא, אך עיין {{ממק\|בית יוסף}} שהביא מתשובת הרא"ש {{ממ\|[[שו"ת הרא"ש/ד/ד\|כלל ד סימן ד]]}} שתנא קמא מודה לרבי יהודה ולא דיבר כלל על ים הגדול. ועי"ש בתשובת הרא"ש שהכריח כן ממה שפסקו הפוסקים כדעת רבי יהודה ואם נחלק בדבריו על תנא קמא היה להם לפסוק כתנא קמא שהוא סתמא דרבים. ובטעם הדבר שהוכרחו לפרש שלא נחלקו רבי יהודה ותנא קמא בדבר זה, כתב הדברי חמודות {{ממ\|[[דברי חמודות/ברכות/ט#לז\|ברכות פ"ט אות לז]]}} שכל כמה שאפשר לפרש דלא פליגי כדי למעט במחלוקת עדיף טפי, ולכך העמידו הפוסקים דברי ת"ק בשאר ימים ודברי ר' יהודה בים הגדול ולא פליגי. ובכסף משנה {{ממ\|[[כסף משנה/ברכות/י#יד\|ברכות פ"י הי"ד]]}} ביאר דעת הרמב"ם באופן אחר, שפסק כרבי יהודה לפי שנשאו ונתנו בגמרא {{ממ\|[[בבלי/ברכות/מט/ב\|ברכות נט:]]}} אליביה 'לפרקים עד כמה', אלמא הלכתא כוותיה. ובדברי חמודות {{ממ\|[[דברי חמודות/ברכות/ט#לז\|שם]]}} דחה, שאינו אלא לפרש ומצי קאי גם על דברי ת"ק על ההרים ועל הגבעות וכו' ולא רק על דברי ר' יהודה בברכת הים הגדול.}}

טור/אורח חיים/רכח: הבדלים בין גרסאות בדף

טור/אורח חיים/רכח (עריכה)

גרסה מ־01:28, 13 באוגוסט 2019

תפריט ניווט

חיפוש