5,263
עריכות
כף החיים/אורח חיים/קמ: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר
אוצר האוצר (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
אוצר האוצר (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
== ז == | == ז == | ||
ז) '''שם בהגה, ואפי' בזה"ז שש"ץ קורא וכו'''' אבל אם נשתתק הש"ץ והוכרח לעלות ש"ץ אחר והעולם עומד במקומו א"צ העולה לחזור ולברך בתחלה רק בסוף, ומ"מ הש"ץ השני י"א דיתחיל ממקום שהתחיל הראשון. וי"א דיתחיל ממקום שפסק והעיקר כדעה הא' דרכי חיים דף ס' ע"ב יעו"ש, א"ח או' א': | ז) '''שם בהגה, ואפי' בזה"ז שש"ץ קורא וכו'.''' אבל אם נשתתק הש"ץ והוכרח לעלות ש"ץ אחר והעולם עומד במקומו א"צ העולה לחזור ולברך בתחלה רק בסוף, ומ"מ הש"ץ השני י"א דיתחיל ממקום שהתחיל הראשון. וי"א דיתחיל ממקום שפסק והעיקר כדעה הא' דרכי חיים דף ס' ע"ב יעו"ש, א"ח או' א': | ||
== ח == | == ח == | ||
ח) '''[סעיף ב'] העומד לקרות בתורה וכו'''' וראיה מפ"ב דברכות דף י"ג ע"א בפרקים שואל מפני הכבוד וכו' אלמא אע"ג דסח א"צ לחזור ולברך ברכות שלפני ק"ש ומתחיל ממקים שפסק וק"ש ג"כ היא תורה וכתיב בה תמימה ומתפילין אין ראיה משום שהם מצוה אחת ופעמים ב' מצות לא סח מצוה אחת סח שתים, מרדכי בשם ר' אפרים, ב"י, ובבד"ה כתב עיד הטעם מידי דהוה אברכת הסעודה יעו"ש, ולכך פסק מרן ז"ל כדעת ר' אפרים ולא כרבינו יואל שהביא המרדכי והביאו ב"י, וכ"כ הפר"ח או' ב' כדברי מרן ז"ל וכ"נ דעת הט"ז סק"נ, וכ"כ האחרונים: | ח) '''[סעיף ב'] העומד לקרות בתורה וכו'.''' וראיה מפ"ב דברכות דף י"ג ע"א בפרקים שואל מפני הכבוד וכו' אלמא אע"ג דסח א"צ לחזור ולברך ברכות שלפני ק"ש ומתחיל ממקים שפסק וק"ש ג"כ היא תורה וכתיב בה תמימה ומתפילין אין ראיה משום שהם מצוה אחת ופעמים ב' מצות לא סח מצוה אחת סח שתים, מרדכי בשם ר' אפרים, ב"י, ובבד"ה כתב עיד הטעם מידי דהוה אברכת הסעודה יעו"ש, ולכך פסק מרן ז"ל כדעת ר' אפרים ולא כרבינו יואל שהביא המרדכי והביאו ב"י, וכ"כ הפר"ח או' ב' כדברי מרן ז"ל וכ"נ דעת הט"ז סק"נ, וכ"כ האחרונים: | ||
== ט == | == ט == | ||
ט) '''שם וקרא מקצת פסוקים וכו'''' פי' אפי' קרא ג' פסוקים ואח"כ הפסיק אפ"ה א"צ לחזור ולברך. עו"ת או' ה' א"ר או' ג': | ט) '''שם וקרא מקצת פסוקים וכו'.''' פי' אפי' קרא ג' פסוקים ואח"כ הפסיק אפ"ה א"צ לחזור ולברך. עו"ת או' ה' א"ר או' ג': | ||
== י == | == י == | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
== יא == | == יא == | ||
יא) שם וקרא מקצת פסוקים וכו'''' משמע דאם הפסיק קודם שקרא כלל צריך לחזור ולברך וכ"כ א"ר או' ב' מאמ"ר או' ג' אמ"ל בדין הברכות אות ס"א לד"א סי' י' או' ס"א שע"א שם, מיהו המו"ק העלה שאין לחזור ולברך אפי' הפסיק בין ברכה להתחלה יעו"ש והביאו היפ"ל או' א' והסכים לדבריו יעו"ש, וא"כ לפי מה דק"ל סב"ל אפי' כנגד המיעוט גם כאן לא יברך: | יא) '''שם וקרא מקצת פסוקים וכו'.''' משמע דאם הפסיק קודם שקרא כלל צריך לחזור ולברך וכ"כ א"ר או' ב' מאמ"ר או' ג' אמ"ל בדין הברכות אות ס"א לד"א סי' י' או' ס"א שע"א שם, מיהו המו"ק העלה שאין לחזור ולברך אפי' הפסיק בין ברכה להתחלה יעו"ש והביאו היפ"ל או' א' והסכים לדבריו יעו"ש, וא"כ לפי מה דק"ל סב"ל אפי' כנגד המיעוט גם כאן לא יברך: | ||
== יב == | == יב == | ||
יב) יש''' מי שמתיר לחכם שעלה לקרות בתורה לדרוש בד"ת וגודל מצות הצדקה כדי שהעולין אחריו יעשו נדבה אפי' קודם ברכה אחרונה, נחלת יעקב סימן מ"ח, אמ"ל שם, לד"א שם, וכתב שם הלד"א דבודאי לכתחלה יברך באחרונה קודם תכף לגמר קריאתו, ואם בדיעבד התחיל לדרוש קודם ברכה אחרונה אם היה שיעור מעט הלא מזער יברך ואם לאו לא יברך עכ"ל וא"כ משמע דאחר הברכה לכ"ע מותר לכתחלה לדרוש בד"ת בין גברא לגברא, וכ"כ היפ"ל בסי' קמ"ו או' א' ועיין בדברינו לשם או' יו"ד: | יב) '''יש''' מי שמתיר לחכם שעלה לקרות בתורה לדרוש בד"ת וגודל מצות הצדקה כדי שהעולין אחריו יעשו נדבה אפי' קודם ברכה אחרונה, נחלת יעקב סימן מ"ח, אמ"ל שם, לד"א שם, וכתב שם הלד"א דבודאי לכתחלה יברך באחרונה קודם תכף לגמר קריאתו, ואם בדיעבד התחיל לדרוש קודם ברכה אחרונה אם היה שיעור מעט הלא מזער יברך ואם לאו לא יברך עכ"ל וא"כ משמע דאחר הברכה לכ"ע מותר לכתחלה לדרוש בד"ת בין גברא לגברא, וכ"כ היפ"ל בסי' קמ"ו או' א' ועיין בדברינו לשם או' יו"ד: | ||
== יג == | == יג == | ||
יג) משלים''' שגמר קריאתו והתחיל קדיש וכשאמר הקדיש נזכר שלא בירך באחרונה יגמו' הקדיש ואח"כ יברך, ברכ"י סי' רפ"ב או' י"א, לד"א שם זב"ל או' ב': | יג) '''משלים''' שגמר קריאתו והתחיל קדיש וכשאמר הקדיש נזכר שלא בירך באחרונה יגמו' הקדיש ואח"כ יברך, ברכ"י סי' רפ"ב או' י"א, לד"א שם זב"ל או' ב': | ||
== יד == | == יד == | ||
יד) אם''' קראוהו בבהכ"נ אחרע ונזדמנה לו אותה הפ' שכבר קרא בבהכ"נ שלו כתב המ"א בסי' רפ"ב ס"ק ט"ו דצריך לחזור ולברך אבל הגו"ר א"ח כלל ב' סי' כ"ב בסוף התשו' דעתו לומר דהוי ברכה לבטלה יעו"ש והב"ד אמ"ל שם או' ס"ב לד"א שם, וכתב שם הלד"א דנראה לו כס' ראשונה אבל לפי מ"ש לעיל בסי' קל"ט או' ג' דכל שיש סיבה ואינו עולה לא נכנס בסוג מי שנותנין לו ס"ת ואינו קורא נראה דשב וא"ת עדיף ולא יעלה ועוד דאפשר להמתין ויקרא פ' אחרת, ועוד עיין לקמן סי' קמ"ג או' מ"ז: | יד) '''אם''' קראוהו בבהכ"נ אחרע ונזדמנה לו אותה הפ' שכבר קרא בבהכ"נ שלו כתב המ"א בסי' רפ"ב ס"ק ט"ו דצריך לחזור ולברך אבל הגו"ר א"ח כלל ב' סי' כ"ב בסוף התשו' דעתו לומר דהוי ברכה לבטלה יעו"ש והב"ד אמ"ל שם או' ס"ב לד"א שם, וכתב שם הלד"א דנראה לו כס' ראשונה אבל לפי מ"ש לעיל בסי' קל"ט או' ג' דכל שיש סיבה ואינו עולה לא נכנס בסוג מי שנותנין לו ס"ת ואינו קורא נראה דשב וא"ת עדיף ולא יעלה ועוד דאפשר להמתין ויקרא פ' אחרת, ועוד עיין לקמן סי' קמ"ג או' מ"ז: | ||
== טו == | == טו == | ||
טו) [סעיף ג'] והעולה לקרות בתורה וכו'''' י"א שא"צ לחזור ולברך וי"א שצריך, טעם האומרים שצריך מפני שלא נתכוון בברכתו על זאת הפרשה, וטעם האומרים שאינו צריך משום דהא ס"ת קמיה ודעתיה עליה לכל הפרשיות הכתובות בו. ב"י בשם הרד"א, וכתב שם בב"י בשם הנז' דאפי' אם לא גלל אותה ס"ת עצמו שבירך עליה תחלה אלא פתח ס"ת אחר יש פנים להתר כי אחר שהוציאו אותם ב' ס"ת יחד לקרות אותם ב' פרשיות שהם ענין היום י"ל דמנתי קמי הוו ודעתיה עליה וכן יצאה הוראה בחבורה בעירנו עכ"ל מיהו דעת מרן ז"ל בב"י בס' שניה דצריך לחזור ולברך כיעו"ש וכ"ה לפי הכלל המסור בידינו דכשמביא מרן ז"ל בש"ע י"א וי"א דדעתו לפסוק כי"א בתרא כמ"ש לעיל סי' י"ג אות ז' אמנם לפי מה דק"ל בסב"ל אפי' כנגד מרן ז"ל ואפי' כנגד הרוב כמ"ש לעיל סי' ח"י אות ז' א"כ הכא נמי יש לפסוק כס' הראשונה שא"צ לחזור ולברך, וא"כ אין נפקותא בזה להאריך בדברי האחרונים, וכ"כ הלד"א שם שלא לברך אף דמרן סבר לברך וכתב וכן ראיתי לרבותי יעו"ש, וכ"ה דעת המש"ז או' ד' יפ"ל או' ב': | טו) '''[סעיף ג'] והעולה לקרות בתורה וכו'.''' י"א שא"צ לחזור ולברך וי"א שצריך, טעם האומרים שצריך מפני שלא נתכוון בברכתו על זאת הפרשה, וטעם האומרים שאינו צריך משום דהא ס"ת קמיה ודעתיה עליה לכל הפרשיות הכתובות בו. ב"י בשם הרד"א, וכתב שם בב"י בשם הנז' דאפי' אם לא גלל אותה ס"ת עצמו שבירך עליה תחלה אלא פתח ס"ת אחר יש פנים להתר כי אחר שהוציאו אותם ב' ס"ת יחד לקרות אותם ב' פרשיות שהם ענין היום י"ל דמנתי קמי הוו ודעתיה עליה וכן יצאה הוראה בחבורה בעירנו עכ"ל מיהו דעת מרן ז"ל בב"י בס' שניה דצריך לחזור ולברך כיעו"ש וכ"ה לפי הכלל המסור בידינו דכשמביא מרן ז"ל בש"ע י"א וי"א דדעתו לפסוק כי"א בתרא כמ"ש לעיל סי' י"ג אות ז' אמנם לפי מה דק"ל בסב"ל אפי' כנגד מרן ז"ל ואפי' כנגד הרוב כמ"ש לעיל סי' ח"י אות ז' א"כ הכא נמי יש לפסוק כס' הראשונה שא"צ לחזור ולברך, וא"כ אין נפקותא בזה להאריך בדברי האחרונים, וכ"כ הלד"א שם שלא לברך אף דמרן סבר לברך וכתב וכן ראיתי לרבותי יעו"ש, וכ"ה דעת המש"ז או' ד' יפ"ל או' ב': | ||
== טז == | == טז == | ||
טז) אם''' בירך וקודם שהתחיל לקרות ראו שהס"ת פסול והוציאו אחר הרב חוט השני סי' ס"ב פסק דיחזור לברך אך הרב שבו"י בראשין בראשו כתב דהכא כ"ע מודו דלא יברך דדעתו מתחלה הים על קריאה זו וכן הוא קירא קריאה זו וליכא אלא שהות עד שיביאו ס"ת אחר ויקרא הקריאה עצמו שנתכוון בה, וכזה ראיתי להרב המובהק כמהר"ר שבתי נאוואוי ז"ל בתשו' כ"י שכתב כדברי השבו"י ממש, ונראין דבריהם והכי נקטינן. ברכ"י בשיו"ב או' ב' וכ"פ בספרו מחב"ר או' ג' יעו"ש: | טז) '''אם''' בירך וקודם שהתחיל לקרות ראו שהס"ת פסול והוציאו אחר הרב חוט השני סי' ס"ב פסק דיחזור לברך אך הרב שבו"י בראשין בראשו כתב דהכא כ"ע מודו דלא יברך דדעתו מתחלה הים על קריאה זו וכן הוא קירא קריאה זו וליכא אלא שהות עד שיביאו ס"ת אחר ויקרא הקריאה עצמו שנתכוון בה, וכזה ראיתי להרב המובהק כמהר"ר שבתי נאוואוי ז"ל בתשו' כ"י שכתב כדברי השבו"י ממש, ונראין דבריהם והכי נקטינן. ברכ"י בשיו"ב או' ב' וכ"פ בספרו מחב"ר או' ג' יעו"ש: | ||
== יז == | == יז == | ||
טוב) מעשה''' בר"ח ניסן שחל בשבת שקראו למשלים בספר שני והיה פ' החדש והעולה לא רצה לברך ולקרות כי הוא אמר שר"ח צריך לקרות בספר שני, וגללו הספר שני ופתחו פ' ר"ח ואז בירך העולה וקרא פ' ר"ח, ונראה דשפיר עביד. דאע"ג דכתוב באחרונים בנדון זה עצמו דיקרא פ' החדש ושוב יקרא המפטיר פ' ר"ח ע"ש הוראתם נכונה דוקא כשהעולה בירך ושוב הכירו הטעות דאז כדי שלא ליכנס בספק הברכה טוב שיקרא פ' החדש אבל בכה"ג שהעולה לא בירך טפי עדיף לגלול וימחלו הצבור על כבודם דבזה הכל מתוקן הסדר הנכון בקריאה וההפטרה וביני ביני שגוללים ספר שני יגללו ספר ג' לפ' החדש. ברכ"י אות ג' זכ"ל או' ס' מיהו בספרו לד"א סי' ו' או' ס"ט אחר שראה בדברי האחרונים חזר מדבריו אלה וכתב דאפילו אם כבר בירך יגלול ויקרא פ' ר"ח ולא יחזור לברך יעו"ש: | טוב) '''מעשה''' בר"ח ניסן שחל בשבת שקראו למשלים בספר שני והיה פ' החדש והעולה לא רצה לברך ולקרות כי הוא אמר שר"ח צריך לקרות בספר שני, וגללו הספר שני ופתחו פ' ר"ח ואז בירך העולה וקרא פ' ר"ח, ונראה דשפיר עביד. דאע"ג דכתוב באחרונים בנדון זה עצמו דיקרא פ' החדש ושוב יקרא המפטיר פ' ר"ח ע"ש הוראתם נכונה דוקא כשהעולה בירך ושוב הכירו הטעות דאז כדי שלא ליכנס בספק הברכה טוב שיקרא פ' החדש אבל בכה"ג שהעולה לא בירך טפי עדיף לגלול וימחלו הצבור על כבודם דבזה הכל מתוקן הסדר הנכון בקריאה וההפטרה וביני ביני שגוללים ספר שני יגללו ספר ג' לפ' החדש. ברכ"י אות ג' זכ"ל או' ס' מיהו בספרו לד"א סי' ו' או' ס"ט אחר שראה בדברי האחרונים חזר מדבריו אלה וכתב דאפילו אם כבר בירך יגלול ויקרא פ' ר"ח ולא יחזור לברך יעו"ש: | ||
== יח == | == יח == | ||
חי) אם''' קראו ביום א' דחנוכה ביום הרביעי וכדומה עולה בדיעבד, שו"ת משאת משה ח"א סי' ו' וכ"כ דבר משה ח"א סי' י"ד ותמה על הב"ד שכתב שיחזרו לברך ולקרות יעו"ש, והב"ד אמ"ל בדין כשנפל טעות או' י"ב, לד"א סי' ט' או' י"ב, מש"ז בסוף הסי' דה"ח או' י"ב: | חי) '''אם''' קראו ביום א' דחנוכה ביום הרביעי וכדומה עולה בדיעבד, שו"ת משאת משה ח"א סי' ו' וכ"כ דבר משה ח"א סי' י"ד ותמה על הב"ד שכתב שיחזרו לברך ולקרות יעו"ש, והב"ד אמ"ל בדין כשנפל טעות או' י"ב, לד"א סי' ט' או' י"ב, מש"ז בסוף הסי' דה"ח או' י"ב: | ||