אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/בבא בתרא/כ: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
תיקון
(כ"נ להגיה)
מ (תיקון)
 
שורה 46: שורה 46:
על טענה זו משיב רבי אליעזר יהודה ולדנברג  כי אין דבריו אלו סותרים את המבואר בסוגיית הגמרא, שכן יש לומר שרבא וראב"י באו להורות מה יעשה אדם שאין לו מקום מכובד להצניעו ולשומרו בכבוד הראוי, ואשר על כן מוטל עליו לקוברו בקרקע, שלאדם זה באו והורו כיצד יעשה עכ"פ את הגניזה באופן הראוי. עוד מוסיף הציץ אליעזר שבאה הגמרא להשמיענו שבצורה כזאת יש היתר לגונזו אף שבמשך הזמן תבלה בקרקע - כסברת הדור דורים.
על טענה זו משיב רבי אליעזר יהודה ולדנברג  כי אין דבריו אלו סותרים את המבואר בסוגיית הגמרא, שכן יש לומר שרבא וראב"י באו להורות מה יעשה אדם שאין לו מקום מכובד להצניעו ולשומרו בכבוד הראוי, ואשר על כן מוטל עליו לקוברו בקרקע, שלאדם זה באו והורו כיצד יעשה עכ"פ את הגניזה באופן הראוי. עוד מוסיף הציץ אליעזר שבאה הגמרא להשמיענו שבצורה כזאת יש היתר לגונזו אף שבמשך הזמן תבלה בקרקע - כסברת הדור דורים.


עוד זאת מוסיף ומוכיח הצי"א ש"אין הכרחיות דוקא לקוברו", וזאת "ממה שמצינו בגמ' בב"ב דף כ' דספר תורה ממעטת בחלון. והגמ' שואלת, והא בעי גניזה. ומתרצת, שם תהא גניזתה. הרי דמהני גניזה לשא בקרקע ואפילו בצורה של סתימת חלון שאין זה כל כך בכבוד כמו גניזה בפינה בארון הקודש או בתיבה וכדומה".
עוד זאת מוסיף ומוכיח הצי"א ש"אין הכרחיות דוקא לקוברו", וזאת "ממה שמצינו בגמ' בב"ב דף כ' דספר תורה ממעטת בחלון. והגמ' שואלת, והא בעי גניזה. ומתרצת, שם תהא גניזתה. הרי דמהני גניזה שלא בקרקע ואפילו בצורה של סתימת חלון שאין זה כל כך בכבוד כמו גניזה בפינה בארון הקודש או בתיבה וכדומה".


וכך לומד הגראי"ו גם מדברי הר"י מלוניל בפירושו הנדפס מחדש על מסכת מגילה, וזה לשונו שם: ובכלי חרס, כמה דאפשר לנטורי שלא יבלו חייבים אנו לשמור, ואע"פ שיבלו לבסוף מוטב זה מלהשליכם בדרכים וברחובות ובאשפתות, ע"כ. הרי לנו, מברר הצי"א, שלא באה הגמרא אלא להתיר קבורה בצורה כזאת אף שלבסוף יבלו הכ"ק באדמה, כיון שטוב יותר שיארע כן ממה שיהיה מושלך ח"ו בדרכים וברחובות ובאשפות. ואם כן יש לנו ללמוד מתוך זה שאילו היה יכול להצניעו ולשמרו בכבוד ובטוב שלא בגניזה בקרקע, אז אכן טוב יותר שינהג כן משיקברנו בקרקע. וכדברי הערוך השולחן.
וכך לומד הגראי"ו גם מדברי הר"י מלוניל בפירושו הנדפס מחדש על מסכת מגילה, וזה לשונו שם: ובכלי חרס, כמה דאפשר לנטורי שלא יבלו חייבים אנו לשמור, ואע"פ שיבלו לבסוף מוטב זה מלהשליכם בדרכים וברחובות ובאשפתות, ע"כ. הרי לנו, מברר הצי"א, שלא באה הגמרא אלא להתיר קבורה בצורה כזאת אף שלבסוף יבלו הכ"ק באדמה, כיון שטוב יותר שיארע כן ממה שיהיה מושלך ח"ו בדרכים וברחובות ובאשפות. ואם כן יש לנו ללמוד מתוך זה שאילו היה יכול להצניעו ולשמרו בכבוד ובטוב שלא בגניזה בקרקע, אז אכן טוב יותר שינהג כן משיקברנו בקרקע. וכדברי הערוך השולחן.

תפריט ניווט