13,565
עריכות
חובת התלמידים/שלשה מאמרים/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
המשך הקלדה
(המשך הקלדה) |
(המשך הקלדה) |
||
| שורה 119: | שורה 119: | ||
הקודש הם, וכשלומדים אנו את דברי קדשם, ובפרט בהענינים | הקודש הם, וכשלומדים אנו את דברי קדשם, ובפרט בהענינים | ||
שלמעלה מעוה"ז, לא בדברי שכל אנו הוגים ולא דברי חכמה | שלמעלה מעוה"ז, לא בדברי שכל אנו הוגים ולא דברי חכמה | ||
אנושית אנו לומדים ורוצים לדעת בהם את דברים הרוחנים, רק | |||
בחכמה הנבואית שלהם, וברוח הקודש ועבודת הקודש שלהם אנו | |||
הוגים ועובדים. אבל לא די מה שדבריהם לבד חכמה נבואית היא | |||
וממרום ידברו, כי תלוי הדבר גם בנו, איזה כח אנו מפעילים | |||
ומשקיעים בעבודה ובלמוד דברים הרוחנים, ועלינו ודעתנו בכלל | |||
נאמר הראשונים חרשו וזרעו ואנו אין לנו פה לאכל (שקלים י"ג ב') | |||
כי כיון שהאור נתמעט בנו וצד האדם עם האנוכיות יתר בנו, | |||
קשה לנו בכלל להבין בהשכל שלנו דברים רוחנים, כי כשאנו | |||
מעיינים אז עם האנכיות שלנו מעיינים לאמור, אני מעיין, היינו | |||
האני והאנכי הגופני, ושוב שכל אנושי הוא, לכן מבין יותר את | |||
האנושית ואת הלבוש שבדברי קדשם. ויכול להיות איש שאף | |||
דברי קבלה לומד כל ימיו, ומ"מ יודע הוא רק את עמידת העולמות | |||
והספירות זה לזה, למשל שחסד קודם גבורה, ותפארת מכריעה | |||
בין חסד וגבורה וכדומה, מפני שסדר עמידתם גם שכל האנושי | |||
יכול להשיג, ואם ירצה לדעת מה הוא העולם זה וזה, וספירה זו | |||
וזו, ימשיל לעצמו במשל מעולם הזה שחושיו ושכלו תופסים, | |||
ומסיים, כעין זה הוא במרום ברוחניות, אבל מהו, הכעין זה, ומהו | |||
הנמשל לא ידע ולא ירגיש. ולמה"ד לסומא שלא ראה המאורות | |||
מימיו והמשיל לעצמו את מראה השמש, שעגול ככדור וחם כפי | |||
תנור פתוח, וכעין זה באופן יותר טוב ויותר יפה היא השמש. | |||
והאם זאת ידיעה היא אם אין לו עינים ר"ל במה לראות. ואף | |||
שדרך החסידות של תלמידי הבעש"ט ז"ל היא להמשיך דברים | |||
עליונים אל נפש רוח נשמה חי' ויחידה של האדם, ולהבינו בו | |||
ובהם דברים עליונים, כמו שנדבר אי"ה מזה עוד בסוף מאמר זה, | |||
גם בזה רק את החיצונית ואת המשל ולא את הנמשל יבין אם רק | |||
בשכלו לבד יהגה. מה שאין כן בשעה שהנפש והרוח מתעוררים | |||
לפעמים בו, מתרוממים ומתגלים מעט, ובערך זה האנכיות וצד | |||
האדם מתבטל בו, אז אפשר לו להרגיש מעט בהרגשה בלתי | |||
אנכיות אנושית. ומן התעוררות הנפש והרוח והתגלותם מופיע גם | |||
לדעתו שידע מעט גם את פנימית דברי קדשם ועניני הרוחניות | |||
לא בהשגה זו וזו כמו שיודע בפלפולי שכל אנושי שלו, או בראי' | |||
זו וסברא זו, כי באופני ידיעה כזו יכול לדעת רק את הלבוש | |||
ושכל אנושי, אך בהרגשה ובידיעה בלתי אנושית יודע הוא מעט | |||
גם מהו מבעד לשכל האנושי ולפנים מן הלבוש. גם על זיהרת | |||
עולם זה וספירה זו זעיר שם זעיר שם מציץ, והבן. | |||
ובכלל כן הוא אף בכל עניני עבודה, יותר יקל להאיש לעורר | |||
את עצמו כשיתחיל לעורר את הנפש והרוח, מאשר יתחיל | |||
לעורר את נשמתו בדברי שכל. אנו אומרים בדיוק בשכל, שבו | |||
קשה לעורר עצמו ולא בדמיון ומחשבה{{תוספת||אין לטעות ולומר שהמחשבה שאמרנו בזה שעולה מן הרוח ונפש, בחי' בינה שבאדם היא, | |||
כי הבינה היא התרחבות החכמה והבנתה, ורק את דברי חכמה מרחבת, והמחשבה כאן דברים אף | |||
שאינם דברי חכמה חושבת. מין דמיון היא המחשבה של האדם שאנו מדברים עתה ממנה, דברי צורה | |||
שיכול לצייר בדמיון כגון צורת בית איש וכו' רואה בדמיון, והדברים שאינם בני צורה כגון אם | |||
להטיב לזה, והדיבורים שדיבר חברו וכו' חושבם. ואף בחלומו כשע"פ רוב חכמתו נחה וישנה ומ"מ המחשבה | |||
ודמיון פועלים בו, וכפי שאיתא בספר בונה ירושלים מהרב ז"ל [[בונה ירושלים/א|מאמר א']], שהיא מלכות שבתבונה, | |||
ששורשי המדות נתגלו כבר והוא חושב מהן לאהב או לשנא וכו'. וע"פ רוב כפי מדותיו של האדם | |||
כן חלומותיו ובפרט החלומות שהן מהרהורי הלב, וכשאין לו התעוררות שום מדה בימים אלו, אז גם | |||
חלומותיו קלושים או נעדרים לגמרי. המדות מעוררות את המחשבה, והמחשבה מעוררת את המדות | |||
בשורשן עד הנפש, וככל שמרבה לחשוב מאוהבו או שונאו מטובותיהם ורעותיהם שעשו לו, יותר | |||
מתעורר עליהם.}}, כי הדמיון ומחשבה | |||
עולה לפעמים מן הרוח והנפש, מהמדות ורצוניות אף חושיות, | |||
ובהם לא יקשה כ"כ להתעורר כמו בשכלו וחכמתו שע"פ רוב, | |||
חוץ מהצדיקים הגדולים שנפשם ונשמתם גלויות תמיד ועומדות | |||
הכן להתקרב ולהתדבק בד' ומתעוררים מכל דבר שהוא, אצל כל | |||
אדם אף כשיעיין בדברים עליונים אף בקבלה וחסידות ורואה | |||
בשכלו את גדלות ד' ורב ההשתלשלות עד עולם העשי', והוא ית' | |||
נמצא בהם ומרומם עליהם, מתלבש בהם ומובדל מהם, אז בשעה | |||
זו שמעיין בשכלו ופועל בחכמתו להוסיף חכמה אף שמתפעל מ"מ | |||
קשה שיתעורר אפילו באהבה ויראה בהתגלות לבו כמי שעומד | |||
לפני המלך, ורק אח"כ כשפוסק מלעיין, ומרחיב את תבונתו, כל | |||
עוד שמוסיף להוריד אותה להדעת שהיא התקשרות הבינה בהמדות | |||
---- | ---- | ||
{{ביאורים}} | {{ביאורים}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||