13,445
עריכות
(המשך יבוא בל''נ) |
(המשך הקלדה) |
||
שורה 57: | שורה 57: | ||
מודיעים את האדם, יש מהם שמשיג בשכלו. אבל כד תדקדק בדבר | מודיעים את האדם, יש מהם שמשיג בשכלו. אבל כד תדקדק בדבר | ||
תראה, ששכל האדם בתור אדם לא משיג שום דבר רוחני ולא | תראה, ששכל האדם בתור אדם לא משיג שום דבר רוחני ולא | ||
יראהו, רק משער אותם. ולא רוחנים שלמעלה מן העולם לבד רק | |||
גם הרוחנים שנתלבשו בעולם הזה לא יראה אף לא ידע מה | |||
המה רק משער אותם, אף הכחות אשר בעולם לא יוכל רק לשער | |||
את מציאותם, איך להשתמש בהם ולא יותר. | |||
כי האם ידע האדם מהו כח האלקטרי, אף שמשמש עמו | |||
כרצונו. כח הוא אשר ברא ד' ששיער האדם ומצאו שישנו ולא | |||
יותר. ומכש"כ בענין הנפשות אף שבעולם, שכ"א יודע שישנה | |||
נפש הצומחת שצמצם ועשה ד' והיא מתגלה באלפי מיני הצמח | |||
בעולם, וכל מין ברבבות אין מספר אישי צמחים, ונפש החי במיני | |||
החי' ובהמה צפור כל כנף וכו', והאם רואה האיש ויודע בשכלו | |||
מה היא נפש זו או זו, אף שיודע בעליל שישנן, בראותו שמן אז | |||
ברא ד' את העולם, רק בסיגים ומינים אלו בראם ונמצאים בעולם, | |||
וכל איש פרטי מהם שומר את מינו שיתקיים בעולם, ואף הרמש | |||
וכל שרץ בסוף הקיץ קודם שימות מטיל את ביציו במקום משומר | |||
בארץ או בסדק איזה ענף, למען יתקיים בחורף ובקיץ הבא, וכאשר | |||
ממנו אף גרגיר אבק לא ישאר, שוב רמשים ושרצים חדשים יברא | |||
מהם. לא ידע ולא יתבונן הרמש והשרץ מכל אשר עושה, אבל | |||
נפש מין השרץ והרמש אשר ברא ד' ואשר מתגלה במינים | |||
ואישים אלו, היא העושה על ידיהם והדוחה אותם למעשיהם בלי | |||
ידיעתם. והאם רואה אדם או יודע מהי הנפש הזאת, רק משער | |||
הוא את מציאותה, בראותו את כל המעשים האלה, ואם את הכחות | |||
והנפשות אשר בעולם לא תוכשר דעתו להשיג ולראות, איך ידע | |||
בדברים רוחנים היותר עליונים ולמעלה מן העולם. וכמה טפשאי | |||
הני אינשי, הרוצים בשכלם לחקור ולדעת דברים רוחנים, רק | |||
בדעות כוזבות אף אפיקורסות ואל השאול תחתית ח"ו יפול ולא | |||
יותר. אבל ישנה עוד ידיעה באדם יותר עילאה מעט, הבאה לו | |||
בהרגשה בהתרוממות ומעט התגלות נפשו. | |||
הנה אנו בנמיכיותינו ובדורנו הנמוך, אין לנו רשות לדבר | |||
אף לחשוב בעניני הנבואה, אשר למעלה הרבה הרבה מהשגתנו, | |||
אבל הלא כבר דברנו שפשט הגמרא ישראל בני נביאים הן, | |||
שעצמותנו וחיות הקדושה אשר בנו ניצוץ נביאיות היא, ובניצוץ | |||
הנביאיות הזה הרשות לנו לדבר. הגמרא אומרת חכם עדיף מנביא | |||
([[בבלי/בבא בתרא/יב/א|ב"ב י"ב ע"א]]), ובתיקוני זוהר הק' (תיקון ל') איתא שמדרגת | |||
יניקת החכם למעלה ממדרגת יניקת הנביא היא, וזהו רק בענין | |||
מדרגת היניקה במרום, בהצדיקים אשר לפנים, שהחכמה שלהם | |||
נשתלשלה מספירת החכמה הבינה והדעת, מאצילות בריאה | |||
שבמרום, אבל אנחנו שיכול להיות שאף החכמה אשר בנו | |||
מבחי' העשי' וספירה התחתונה מלכות של מרום היא, כמו שדברנו | |||
ב[[חובת התלמידים/שלשה מאמרים/א|מאמר הא']], במשל שמשפך צלוחית הקטנה צד הרחב שבו שממעל | |||
לה, צד הקצר של משפך הגדול של נוד היא, א"א לנו לדעת | |||
בשכלנו וחכמת מוחנו גם מה שמשיגים אנו בעצמנו לפעמים | |||
ברוח הלב והתרוממות הנפש שלנו. | |||
כלומר, הצדיקים אשר מלפנים, שקדושתם ואורם ששרה | |||
עליהם ובהם, הי' הרבה קדושה והרבה אור, עד שחלק האדם | |||
והאנכיות שלהם נתמעט אף נתבטל, לכן גם דעתם לא דעת | |||
אנכיות של האדם הי', רק השראה ממרום חכמה של בחי' נבואה, | |||
כמו שנראה שם בגמרא, שמביאה ראי' על שגם אחר החורבן לא | |||
נטלה הנבואה מן החכמים, מזה דאמר גברא רבא מילתא ומתאמר | |||
משמי' דגברא רבה אחרינא כוותי', או ומתאמרא הלכה למשה | |||
מסיני כוותי', שנראה שלא על חכמה פשוטה של שכל אנושי, רק | |||
על חכמה שהיא מין נבואה אמרו, שהנבואה לא בטלה מהם ועדיף | |||
מנביא{{תוספת||ואגב נבין בזה, שהתדע שאומרת הגמרא שם, דאמר גברא רבה מילתא וכו' היא רק | |||
ראי' שגם בחכמים ישנה נבואה כזו, ומה הסברה בשכל שעוד עדיף מנביא, אבל לפי דברינו אלו, | |||
כיון שהביאה ראי' שחכמת החכמים לא שכל אנושי הי' רק מין השראה נביאית ממרום א"כ כבר | |||
גדולה היא במדרגתה ממדרגת הנביא כדברי זוה"ק שמדרגת יניקת החכמים מחכמה עילאה, ושל | |||
הנביאים מנצח והוד.}}, והיו משיגים בדעתם דברים עליונים ע"י השראת יחידה | |||
חי' ונשמה שלהם, וגם דברי השכל שלהם קדושים, וחכמה שברוח | |||
הקודש הם, וכשלומדים אנו את דברי קדשם, ובפרט בהענינים | |||
שלמעלה מעוה"ז, לא בדברי שכל אנו הוגים ולא דברי חכמה | |||
---- | |||
{{ביאורים}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} |