חובת התלמידים/שלשה מאמרים/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המשך הקלדה
(המשך יבוא בל''נ)
 
(המשך הקלדה)
שורה 57: שורה 57:
מודיעים את האדם, יש מהם שמשיג בשכלו. אבל כד תדקדק בדבר
מודיעים את האדם, יש מהם שמשיג בשכלו. אבל כד תדקדק בדבר
תראה, ששכל האדם בתור אדם לא משיג שום דבר רוחני ולא
תראה, ששכל האדם בתור אדם לא משיג שום דבר רוחני ולא
יראהו, רק משער אותם. ולא רוחנים שלמעלה מן העולם לבד רק
גם הרוחנים שנתלבשו בעולם הזה לא יראה אף לא ידע מה
המה רק משער אותם, אף הכחות אשר בעולם לא יוכל רק לשער
את מציאותם, איך להשתמש בהם ולא יותר.
כי האם ידע האדם מהו כח האלקטרי, אף שמשמש עמו
כרצונו. כח הוא אשר ברא ד' ששיער האדם ומצאו שישנו ולא
יותר. ומכש"כ בענין הנפשות אף שבעולם, שכ"א יודע שישנה
נפש הצומחת שצמצם ועשה ד' והיא מתגלה באלפי מיני הצמח
בעולם, וכל מין ברבבות אין מספר אישי צמחים, ונפש החי במיני
החי' ובהמה צפור כל כנף וכו', והאם רואה האיש ויודע בשכלו
מה היא נפש זו או זו, אף שיודע בעליל שישנן, בראותו שמן אז
ברא ד' את העולם, רק בסיגים ומינים אלו בראם ונמצאים בעולם,
וכל איש פרטי מהם שומר את מינו שיתקיים בעולם, ואף הרמש
וכל שרץ בסוף הקיץ קודם שימות מטיל את ביציו במקום משומר
בארץ או בסדק איזה ענף, למען יתקיים בחורף ובקיץ הבא, וכאשר
ממנו אף גרגיר אבק לא ישאר, שוב רמשים ושרצים חדשים יברא
מהם. לא ידע ולא יתבונן הרמש והשרץ מכל אשר עושה, אבל
נפש מין השרץ והרמש אשר ברא ד' ואשר מתגלה במינים
ואישים אלו, היא העושה על ידיהם והדוחה אותם למעשיהם בלי
ידיעתם. והאם רואה אדם או יודע מהי הנפש הזאת, רק משער
הוא את מציאותה, בראותו את כל המעשים האלה, ואם את הכחות
והנפשות אשר בעולם לא תוכשר דעתו להשיג ולראות, איך ידע
בדברים רוחנים היותר עליונים ולמעלה מן העולם. וכמה טפשאי
הני אינשי, הרוצים בשכלם לחקור ולדעת דברים רוחנים, רק
בדעות כוזבות אף אפיקורסות ואל השאול תחתית ח"ו יפול ולא
יותר. אבל ישנה עוד ידיעה באדם יותר עילאה מעט, הבאה לו
בהרגשה בהתרוממות ומעט התגלות נפשו.
הנה אנו בנמיכיותינו ובדורנו הנמוך, אין לנו רשות לדבר
אף לחשוב בעניני הנבואה, אשר למעלה הרבה הרבה מהשגתנו,
אבל הלא כבר דברנו שפשט הגמרא ישראל בני נביאים הן,
שעצמותנו וחיות הקדושה אשר בנו ניצוץ נביאיות היא, ובניצוץ
הנביאיות הזה הרשות לנו לדבר. הגמרא אומרת חכם עדיף מנביא
([[בבלי/בבא בתרא/יב/א|ב"ב י"ב ע"א]]), ובתיקוני זוהר הק' (תיקון ל') איתא שמדרגת
יניקת החכם למעלה ממדרגת יניקת הנביא היא, וזהו רק בענין
מדרגת היניקה במרום, בהצדיקים אשר לפנים, שהחכמה שלהם
נשתלשלה מספירת החכמה הבינה והדעת, מאצילות בריאה
שבמרום, אבל אנחנו שיכול להיות שאף החכמה אשר בנו
מבחי' העשי' וספירה התחתונה מלכות של מרום היא, כמו שדברנו
ב[[חובת התלמידים/שלשה מאמרים/א|מאמר הא']], במשל שמשפך צלוחית הקטנה צד הרחב שבו שממעל
לה, צד הקצר של משפך הגדול של נוד היא, א"א לנו לדעת
בשכלנו וחכמת מוחנו גם מה שמשיגים אנו בעצמנו לפעמים
ברוח הלב והתרוממות הנפש שלנו.
כלומר, הצדיקים אשר מלפנים, שקדושתם ואורם ששרה
עליהם ובהם, הי' הרבה קדושה והרבה אור, עד שחלק האדם
והאנכיות שלהם נתמעט אף נתבטל, לכן גם דעתם לא דעת
אנכיות של האדם הי', רק השראה ממרום חכמה של בחי' נבואה,
כמו שנראה שם בגמרא, שמביאה ראי' על שגם אחר החורבן לא
נטלה הנבואה מן החכמים, מזה דאמר גברא רבא מילתא ומתאמר
משמי' דגברא רבה אחרינא כוותי', או ומתאמרא הלכה למשה
מסיני כוותי', שנראה שלא על חכמה פשוטה של שכל אנושי, רק
על חכמה שהיא מין נבואה אמרו, שהנבואה לא בטלה מהם ועדיף
מנביא{{תוספת||ואגב נבין בזה, שהתדע שאומרת הגמרא שם, דאמר גברא רבה מילתא וכו' היא רק
ראי' שגם בחכמים ישנה נבואה כזו, ומה הסברה בשכל שעוד עדיף מנביא, אבל לפי דברינו אלו,
כיון שהביאה ראי' שחכמת החכמים לא שכל אנושי הי' רק מין השראה נביאית ממרום א"כ כבר
גדולה היא במדרגתה ממדרגת הנביא כדברי זוה"ק שמדרגת יניקת החכמים מחכמה עילאה, ושל
הנביאים מנצח והוד.}}, והיו משיגים בדעתם דברים עליונים ע"י השראת יחידה
חי' ונשמה שלהם, וגם דברי השכל שלהם קדושים, וחכמה שברוח
הקודש הם, וכשלומדים אנו את דברי קדשם, ובפרט בהענינים
שלמעלה מעוה"ז, לא בדברי שכל אנו הוגים ולא דברי חכמה
----
{{ביאורים}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

תפריט ניווט