35,339
עריכות
שבות יעקב/א/ד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
{{מרכז|'''תשובה'''}} | {{מרכז|'''תשובה'''}} | ||
'''שאלת''' השואל סתם כשאלת התם ומ"מ לא אשיב פניו ריקם דמצינו בש"ס | '''שאלת''' השואל סתם כשאלת התם ומ"מ לא אשיב פניו ריקם, דמצינו בש"ס ד[[בבלי/מנחות/לז/א|מנחות דף ל"ז ע"א]] בעי מיניה פלימו מרב מי שיש לו שני ראשים באיזה מהן מניח תפילין. אמר ליה או קום גלי או קבל עליך שמתא (ופ[[רש"י/מנחות/לז/א|רש"י]] משום דאחוכי קא חייכת בי). אדהכי אתא האי גברא א"ל אתילד לי ינוקא דאית ליה תרי רשי כמה בעינן למיתב לכהן, אתא האי סבא תנא ליה חייב ליתן לו עשר סלעים (ופרש"י אע"ג דיולדת תאומים לא יהיב אלא חמש סלעים התם משום שאי אפשר לצמצם אבל הכא חד הוא ואפשר לצמצם שיצאו כאחד והוי שניהם פטר רחם). ומקשה הש"ס, והתניא רמי בר חמא מתוך שנאמר פדה תפדה את בכור אדם שומע אני אפי' נטרף בתוך שלשים ת"ל אך חלק (ופרש"י דהאי נמי כטרוף דמי שהרי לא יחיה וכ"כ תוספת דכיון שיש לו שני ראשים היינו טריפה דכל יתר כנטול דמי). ומתרץ הש"ס, שאני הכא דבגלגולת תלא רחמנא לפדיון בכור (פרש"י דכתיב חמש סלעים לגלגולת והאי אית ליה תרי עכ"ל). וכתבו [[תוספות/מנחות/לז/א#או|תוספת שם]] דאשמדאי הוציא מארץ אדם שיש לו שני ראשים והוליד כיוצא בו, וכשבאו לחלק בנכסי אביהם שאל שני חלקים ובאו לדין לפני שלמה עכ"ל תוספת שם: | ||
וכל זה בשאלת הש"ס שהוא רק גוף אחד ונולד בשני ראשים להכי קא מבעיא ליה משא"כ במעשה שלפנינו שגופים מחולקים דודאי תרי גופי נינהו גם הפרצופים והראשים הם שנים רק שהם דבוקים בקדקדם ואין כל חדש תחת השמש שכן היה תחלת הבריאה כדאיתא בברכות ועירובין ובמדרשים דו פרצופין בראם שנאמר זכר ונקבה בראם ויקרא שמם אדם ואף על פי שהיה דבוקים כל הגוף אפ"ה מקרי שני בריאות כדכתיב זכר ונקיבה בראם ויקרא שמם אדם אחור וקדם צרתני וא"כ כיון דשני בריאות ושני גופים נינהו א"כ פשיטא דלענין תפילין צריך כל אחד להניח תפילין בפני עצמו על ראשו דהיינו הקציצה על הראש במקום שער בין עינים והקשר מאחוריו נגד פרצוף פנים דידיה: | וכל זה בשאלת הש"ס שהוא רק גוף אחד ונולד בשני ראשים להכי קא מבעיא ליה, משא"כ במעשה שלפנינו שגופים מחולקים דודאי תרי גופי נינהו, גם הפרצופים והראשים הם שנים רק שהם דבוקים בקדקדם, ואין כל חדש תחת השמש, שכן היה תחלת הבריאה כדאיתא בברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/סא/א|סא.]]}} ועירובין {{ממ|[[בבלי/עירובין/יח/א|יח.]]}} ובמדרשים {{ממ|[[בראשית רבה/ח|בראשית רבה פ"ח]]}}, דו פרצופין בראם שנאמר "זכר ונקבה בראם ויקרא שמם אדם", ואף על פי שהיה דבוקים כל הגוף אפ"ה מקרי שני בריאות כדכתיב "זכר ונקיבה בראם ויקרא שמם אדם" "אחור וקדם צרתני". וא"כ כיון דשני בריאות ושני גופים נינהו, א"כ פשיטא דלענין תפילין צריך כל אחד להניח תפילין בפני עצמו על ראשו, דהיינו הקציצה על הראש במקום שער בין עינים והקשר מאחוריו נגד פרצוף פנים דידיה: | ||
ולענין ירושה פשיטא דיורש שני חלקים כיון דתרי | ולענין ירושה פשיטא דיורש שני חלקים כיון דתרי גופי נינהו. ומ"מ אסורין לישא אשה, דיש חשש איסור אשת איש כיון שצריכן לשכוב במטה אחת, גם אסור לשמש בפני כל חי {{ממ|[[בבלי/נדה/יז/א|נדה יז.]] ו[[רש"י/נדה/יז/א#באלי|רש"י ד"ה באלי]]}}. ומהאי טעמא אפילו אחד זכר ואחד נקיבה, או אפילו שני נקיבות ובמקום שנושאין שתי נשים, אסורים להנשא, כיון דאסור לשמש בפני כל חי. ומכל מקום, אם אחד זכר ואחד נקיבה קיים מצות פריה ורבים אע"ג דבן סריס ואיילנו' דלא קיים מצו' פריה ורביה, מכל מקום הני ראוין הם להוליד, רק דאריה הוא דרביע עליהן (ופריה ורביה עיקר דינו ילפינן מברייתו של עולם וכדאיתא ביבמות {{ממ|[[בבלי/יבמות/סא/א|סא.]]}} מדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ה#ב|בראשית ה ב]]}} "זכר ונקיבה בראם ויקרא שמם אדם", והתם דו פרצופין היה). ומהאי טעמא אחד מהם כשר לחליצה, ועיין באבן העזר [[שולחן ערוך/אבן העזר/קעב#|ס"י קע"ב]]. ומכל מקום נראה דיחלוץ אותו ולד של ימין, דימין לעולם עדיף לענין חליצה: | ||
ואין מקום לומר דזה מקרי גלגולת אחת דזה אינו שהרי גופין מחולקין גם הפרצוף פנים עם כל חושיו מחולקים רק שהקדקד דבוק וכל א' יש לו גלגולת בפני עצמו ולכן נראה הראש מאחוריו רחב וצריך ליתן עשר סלעים ואם יצאו דרך מרגלותיהן דינם כשאר תאומים ולא יהיב רק חמש סלעים נ"ל לדינא ורחמנא לשזבינוהי מכל בריאה משונה | ולענין פדיון בכור, אם יצאו דרך ראשיהם דאפשר לצמצם שיצאו כאחד והוי שניהם פטר רחם וכפרש"י, חייב ליתן עשר סלעים. ואין מקום לומר דזה מקרי גלגולת אחת, דזה אינו, שהרי גופין מחולקין, גם הפרצוף פנים עם כל חושיו מחולקים, רק שהקדקד דבוק, וכל א' יש לו גלגולת בפני עצמו ולכן נראה הראש מאחוריו רחב, וצריך ליתן עשר סלעים. ואם יצאו דרך מרגלותיהן, דינם כשאר תאומים ולא יהיב רק חמש סלעים. נ"ל לדינא ורחמנא לשזבינוהי מכל בריאה משונה ומגונה. ה"ק יעקב: | ||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||