טורי אבן/מגילה/ב/א: הבדלים בין גרסאות בדף

עוד הביאו ראיה מהא דאמר ריב"ל בגמ' כרך שישב ולבסוף הוקף נידון ככפר ובע"כ מיירי בדליכא עשרה בטלנים דאי בדאיכא מי גרע מעיירות גדולות שקורין בי"ד וטעמא דישב ולבסוף הוקף הא הוקף ולבסוף ישב קורין בט"ו ככרך אע"פ שאין בו עשרה בטלנים. והר"ן דחה ראיה זו ופירש דכי אמר כרך שאין בו עשרה בטלנים נידון ככפר היינו לומר שאם רצו מקדימין ליום הכניסה מיהו אם לא רצו קורין בט"ו והאי דכרך שישב ולבסוף הוקף נידון ככפר היינו לומר שאין חומתו מעלה ולא מוריד אלא קורין בי"ד ואם אין בה עשרה בטלנים אם רצה להקדים מקדים. ול"נ דאין זה דחוי אטו קריאת י"ד הוזכר הכא בהאי דישב ולבסוף הוקף נידון ככפר קאמר ולהקדים ליום הכניסה אם אין בו עשרה בטלנים מיירי והשתא שפיר דייקי התוס' הא הוקף ולבסוף ישב אינו נידון ככפר ואם רצה להקדים אינו רשאי אע"ג דאין בו י' בטלנים. מ"מ לדידי גם זה אינו ראיה דריב"ל אמתני' קאי דתני הכפרים מקדימין ליום הכניסה וארישא קאי דקתני מגילה נקראת בי"א בי"ב וכו' והא אפ"ת דמוקפין חומה נמי מקדימין ליום הכניסה באין בהם עשרה בטלנים אפ"ה קריאת י"א שהוא בחל י"ר בא' בשבת במוקפין חומה שזמנן למחר בט"ו שהוא גופא יום הכניסה לא משכחת לה דהא מיום הכניסה ליום הכניסה לא דחינן כדפי' לעיל ובע"כ י"א דתנינן גבי כפרים לא מיירי ממוקפין חומה אלא משאינן מוקפין דזמן קריאתן בא' בשבת שהוא י"ד והשתא ה"ק כרך שישב ולבסוף הוקף נידון ככפר דמתני' לכל מילי ואפי' לקריאת י"א ובאין בו עשרה בטלנים מיירי משום שדינו כאינן מוקפין חומה שזמנם בי"ד וכשחל י"ד בא' בשבת נדחית ליום הכניסה דה' בשבת שהוא י"א אבל אם קדמה הקפתה לישיבתה דינה כמוקפין חומה שזמן קריאתה בט"ו דה"ל יוה"כ ואין מקדמת לי"א דמיום הכניסה ליום הכניסה לא דחינן אבל בהקדמת י"ב בחל י"ד בשבת או י"ג בחל בע"ש או בג' בשבת כפרים מוקפין חומה ואין מוקפין חומה שוין להקדים ליום הכניסה הואיל ואין בהם עשרה בטלנים:

'''ואימא תריסר ותליסר.''' ק"ל למאן דמפי' דקולא דאקדומי ליוה"כ לכפרי' דלמוקפין נמי איתקין כדפי' במתני' אדפריך ואימא תריסר ותליסר שהן ימים מחודשים שאינן נכתבין בספר ה"ל להקשות אימא י"ג וי"ד ואי משום די"ד כתב בספר היינו לפרזין ורבויא אתא לכפרים של מוקפין תרי יומא י"ג וי"ד ואי משום דא"כ הקדמת מוקפין ב' ימים ושל פרזי' אינו אלא יום א' י"ג בלבד ואע"ג דלפי המסקנא דרבי נמי י"א לקריא' כפרים קא קדים התחלת זמן הקדמה של פרזים שהוא י"א לזמן של מוקפין דבדידהו הקדמת י"א למ"ל כיון דמיום הכניסה ליום הכניסה לא דחינן כדפי' במתני' בהא ל"ל בה כיון דמשך זמן הקדמה של זה וש"ז שווין שהן ד' ד' ימים לזה מי"א עד י"ד ולזה מי"ב עד ט"ו ואי משום דקדים זמן הקדמה של זה לשל זה ל"ל בה דהא בעיקר זמן הכתוב בספר של זה קדים לט"ו ש"ז אבל א"א דהקדמה ליתא אלא י"ג וי"ד ולמוקפין בלבד א"כ הקדמת פרזים אינו אלא יום א' תקשה מ"ש שלהם אינו להם הרווחה להקדים אלא יום א' ואלו למוקפין ב' ימים אין זה קושי' דהא אפי' למאי דר"ל דהקדמת הכפרי' המה י"ב וי"ג אכתי משך זמן מוקפין יותר שלהם זמנה י"ב עד ט"ו שהן ד' ימים ושל פרזים אינו אלא ג' ימים בלבד שהן מי"ב עד י"ד אלא ע"כ אין קפידא בזה אבל לפי' התוס' דלא רבי הקדמת כפרים אלא לפרזים אבל למוקפין לא ניחא דמהשתא בע"כ כי דבי ב"י להקדים היינו י"ב וי"ג דקדי' לי"ד של פרזים וה"נ ק"ל להני דמפרשי דקרא רבי קריאת יום הכניסה אף למוקפין מהא דפריך בסמוך אימא שתסר ושבסר אמאי פשיטא ליה דאי אמרינן לאחר הו' י"ו וי"ז דילמא הו' ט"ו וי"ו אע"ג דלמוקפין אינו אלא יום א' וקרא ע"כ ב"י מרבי נימא דהני ב"י לא רבי אלא לפרזים בלבד אבל לא למוקפין דבשלמא לפי' התוס' דלא רבי יום הכני סה אלא לפרזים ולא למוקפין ניחא דא"א לאחריו רבי בע"כ הני ב"י דרבי הני י"ו וי"ז כגון בחל י"ד בג' ה"ל יום הכניס' שלה י"ו א"נ בחל בשבת ה"ל יום הכניסה של ב' בי"ו ובחל בע"ש ה"ל יום הכניסה של ב' בי"ז דהשתא כיון דזמן קריאת פרזים הוי ד' ימים דאפי' חל י"ד בע"ש דהוי יום הכנסה של ב' בי"ז אפ"ה קורין בו ואיכא למיתלי בטעמא הא דהקילו לפרזים לאחר מפני שמספיקין מי' ומזון לכרכים וכדאמ' אבל א"א דהני תרי יומא דרבי ט"ו וי"ו אבל י"ז לא בחל י"ד בע"ש ליכא למיתלי בטעמא הא דהקילו להו ואי משום שמספיקים הוי להו לאקלוי לקור בי"ז נמי ואכתי אינו מיום הכניסה ליוה"כ דל"ד לי' כדאמ' לקמן דהא בחל י"ד בע"ש ה"ל יוה"כ דלאחריו בשני דה"ל י"ז מש"ה פשיט' לי' להמקשה דאי אמרינן לאחר בע"כ הם י"ו וי"ז דא כא למיתלי בטעמא אבל אי לא רבי י"ז אלא לט"ו וי"ו לבד אין טעם לדבר ואע"ג דלעיל פריך ואימא י"ב וי"ג אבל י"א לא ואע"ג דאי י"א לא ליכא למיתלי בטעמא דמספיקין דא"כ י"א בחל י"ד בא' בשבת נמי לק"מ דכל כמה דלא ידע לה"ט די"ג זמן קהילה לכל היא ול"צ לרבוי בע"כ א"א למיתי ברבוי דוקא אלא ב"י בלבד דזמניהם דומיא דזמנם א"נ מימים כימים וא"א לרבות אלא ב"י דומיא דימים המפורשי' שהן ב"י אבל בי"א לא ואע"ג דא"א למיתלי בטעמא מ"ט י"א לא מ"ש מי"ב וי"ג אפ"ה א"א לרבות יותר מב"י אע"ג דלא ידעינן טעמא מאי אבל אי אמרינן דהני ב"י דרבי קרא לאחר הן ולא להקדים ניחא טפי לומר דהני ב"י המה מחודשים לגמרי שאינן מפורשים בספר שהן י"ו וי"ז דהשת' איכא למיתלי בטעמא מלומר שהן ט"ו וי"ו אבל לא י"ז דהשתא ליכא למיתלי בשים טעם וגם המקשה למאי דר"ל דהני ב"י דרבי לאחר הן ולא להקדים בע"כ מוכרח להעמיד זמן הקריאה על ד' ימי' דאי אינו אלא ג' ימים בע"כ מסתבר טפי דלהקדי' רבי דהשתא איכא למיתלי בטעמא דהא ה"ל ד' ימים לבתר דמשני י"ג זמן קהילה לכל היא ול"ל לרבויי הלכך לפי' התוס' ניחא אבל למאן דמפרש דקולא דיו"הכ רבי אף למוקפין והא אפי' למאי דמקשה ואימא שתסר ושבסר אינו אלא ג"י למוקפין מט"ו עד י"ז מהשתא לאו בטעמא מפני שמספיקין תלי' מילתא דא"כ ניתיב למוקפין רווחא טפי עד י"ח בחל ט"ו בע"ש שיקרו ביוה"כ של שני בשבת שלאחריו דה"ל י"ח וכיון דלאו בטעמא תלי' מילתא הל"ל דלא רבי קרא אלא ט"ו וי"ו לחוד ולפרזי' דה"ל לדידהו ב"י יותר מהמפורש בקרא להדיא ולמוקפין יום א' מהמפורש וע"ק כיון דא"א דהני ב"י דרבי קרא היינו בלאחריו ובע"כ לאו בטעמא תלי מילתא כיון דליתא למוקפין אלא ג"י בלבד בחל ט"ו בע"ש א"כ מאי ק"ל דלמא לאחר רבי הא ודאי ניחא טפי לומר דלהקדים רבי דאיכא נמי רווחא מוקפין ד' ימים דלבתר דשני די"ג זמן קהילה כל היא ול"צ לרבוי שהן מי"ב עד ט"ו כמו לשאינו מוקפין ד"י מי"א עד י"ד דאיכא למיתלי בטעמא אבל לא לאחר דליכא למיתלי בטעמא אבל לפי הכל ניחא: