13,445
עריכות
רש"י/שמואל א/א: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הערה
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(הערה) |
||
| שורה 69: | שורה 69: | ||
==טו== | ==טו== | ||
'''לא אדוני.''' לא אדון אתה בדבר הזה, גלית בעצמך שאין רוח הקודש שורה עליך שתדע שאיני שכורת יין: | '''לא אדוני.'''{{הערה|בפרש"י בדפוסים ישנים היה כתוב בזה הלשון לא אדוני, כשרה, והמדפיסים השמיטו את המלה הזאת, ויש לפרש על פי דברי הרמב"ן ז"ל בפ' תצוה בענין אורים ותומים שכתב שהיה שם שמות הקדושים והם שהיו מאירים דבריהם, שהיה הכהן מכוון בהשמות והיו האותיות מאירים או בולטים אך לצרף האותיות היה צריך הכהן לצרפם על פי רוה"ק כי היכולת לצרף האותיות באופנים שונים, לדוגמא כאשר שאלו מי יעלה לנו בתחילה להלחם עם הכנעני {{ממ|בתחילת ספר שופטים}} ויצאו האותיות „יהודה יעלה”, יו"ד מן לוי, ה' מן יהודה, ד' מן דן, וכן כולם, והיתה היכולת לצרף האותיות על כוונה אחרת, ורק ע"י השפעת רוח הקודש, ידע לצרף האותיות כתיקונם, זהו בקיצור תורף דברי הרמב"ן שם, ולכן כאשר ראה עלי את חנה שהיא מדברת על לבה ורק שפתיה נעות וקולה לא ישמע, והוא היה מכירה שהיא מהנשים הצדקניות. לכן תמה מאד ע"ז והיה חפץ מאד לדעת מה זה ועל מה זה, ושאל באורים ותומים שלו, ויצאו האותיות בולטים או מאירים בתבנית כזה „הכשר” והוא צרפם שהוראתם הוא „שכרה”, ולכן כתיב ויחשבה עלי לשכרה, ואמר לה כדבר ודאי עד מתי תשתכרין הסירי את יינך מעליך, ועל זאת ענתה לו הנה לא אדוני, לא אדון אתה בדבר הזה ולא רוח הקודש איכא גבך לצרף האותיות כהוראתם האמתיים, שצירופם באמת הוא „כשרה” כלומר שאני אשה קשת רוח עקרה מתפללת על בנים כשרה אמנו, א"כ למה דנתני לכף חוב לצרף האותיות לומר שהוראתם „שכרה” ולא דנתני לכף זכות שהוראתם הוא „כשרה” שהיתה עקרה, וזהו שפירש"י ז"ל לא אדוני אשה קשת רוח אנכי „כשרה” {{ממ|קול אליהו [[קול אליהו/קנג|קנג]]}}.}} לא אדון אתה בדבר הזה, גלית בעצמך שאין רוח הקודש שורה עליך שתדע שאיני שכורת יין: | ||
==טז== | ==טז== | ||
| שורה 136: | שורה 136: | ||
'''וישתחו שם.''' שמואל, ויש אומרים אלקנה: | '''וישתחו שם.''' שמואל, ויש אומרים אלקנה: | ||
{{שולי הגליון}} | |||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||