הרי בשמים/ב/ה: הבדלים בין גרסאות בדף

'''אמנם''' דא עקא מה שרוצין לסתור גם הכותל הדרומית של הביהכ"נ שהיא הצפונית של הביהמ"ד שהיא בריאה וחזקה והרי קיי"ל דביהמ"ד קדושתו גדולה משל בהכ"נ ואיך יהי' ניתר הסתירה של הביהמ"ד בשביל הבנין של הבהכ"נ שהיא קל בקדושתו הימנו וע' בש"ג פ"ד דשבועות במ"ש לענין מוחק השם ע"מ לתקן דלא שרי רק ע"מ לתקן שם זה אבל למחוק שם זה ע"מ לתקן שמות אחרים אסור ע"ש ויש להביא סמוכין לזה מפירש"י [[רש"י/זבחים/פב/א#כיון|זבחים פ"ב. ד"ה כיון]] בהא דקא' התם על המשנה דקתני הנתנין בפנים שנתערבו בנתנין בחוץ ישפך לאמה ופרכינן ונפלוג נמי ר"א בהא ומשני היכי ליעבד ניתיב בחוץ והדר ניתיב לפנים כו' ונתיב לפנים והדר ניתיב לחוץ כיון דאיכא חטאת ואשם דכי נכנס דמן פסולין לא פסיקא לי' ופירש"י וז"ל וא"ת ליפסלינהו חיצונים להכשיר פנימיים למיפסלינהו בידים ל"ק ר"א ומוטב להמתין עד שקה"ח ויפסלו מאליהן וישפכם לאמה עכ"ל הרי דאפי' היכי דבלאו האיסור שנעשה למיפסל חיצונים יפסלו כולן וישפכם לאמה אפ"ה אין לנו למיפסל לחיצונים בידים כדי להכשיר פנימיים וה"ה במחיקת השם אסור לנו למיפסל שם זה ולמוחקו כדי להכשיר שאר הס"ת אע"ג דלולא זה יפסלו כולן ויגנזו ומכ"ש שאסור לנו לעשות נתיצה בביהמ"ד בשביל תיקון הבהכ"נ שהיא קלה ממנו בקדושה וע' ברמ"א א"ח סי' קנ"ב דסתירת מחיצה א' דינו שוה עם סתירת בהכ"נ כולו. ואיפשר דשאני נ"ד כיון דהך כותל גופו משתמש להביהכ"נ ולגבי הבהכ"נ הותר הנתיצה לא איכפת לן אם יש עליו גם קדושת ביהמ"ד. גם בהא יש לפקפק כיון שיהיו מוכרחין להוסיף על עוביו של הכותל ותתפשט על האויר של הבהמ"ד הלא מורידין המקום הפנוי הזה שיעמוד עליו הכותל מקדושתו והרי קיי"ל דגם אויר העזרה נתקדש עתוס' שבועות י"ז. ד"ה תלה ובמ"ל פי"א מה' שגגות ובתוס' זבחים ס"ב: ד"ה אויר קרקע. ואף דמפירש"י ביומא נ"א: גבי אמה טרקסין שכ' וז"ל ולהוסיף על עובי' א"א דכתיב הכל בכתב כו' אלמא דאי לאו משום הכל בכתב היו רשאין להוסיף על עובי הכותל ולמעט חלל הקודש. הנה מלבד די"ל עפ"מ דא' בפסחים פ"ו. דבעזרה ל"א עובי החומה כלפנים רק בששוו לקרקע העזרה אבל הכותל שגבוה מקרקע העזרה יש לו דין עליות דלא נתקדש אבל בהיכל גם העליות נתקדשו כדא' התם היכל שאני כו' ולכך אפי' הכותלים שגבוהים מקרקע ההיכל נתקדשו וא"כ ליכא הורדה מקדושה ולכך אצטריך לומר משום הכל בכתב כו' אבל הביהכ"נ הרי יש לו דין עזרה כמ"ש במהרי"ט ח"ב סי' ד' ול"ה עובי הכותל כלפנים וא"כ איכא הורדה מקדושה. לבר מן דין אפי' אי נימא דגם בעזרה עובי החומה כלפנים אפי' בגבוה מקרקע עזרה כמו שרוצה הפר"ח בא"ח סי' נ"ה להעמיס כן בדעת הרמב"ם פ"ו מבית הבחירה או דנימא כמ"ש בב"י סוסי' קנ"א בשם המרדכי ומהרי"ק דביה"כ שלנו יש לו קדושת היכל. [ושעפי"ז הי' נלפענ"ד ליישב קושי' המג"א סי' נ"ה ס"ק י"ב בהא דכ' שם המחבר מי שעומד אחורי בהכ"נ וביניהן חלון אפי' גבוה כמה קומות אפי' אינו רוחב ד' ומראה להם פנים משם מצטרף עמהם לעשרה והקשה המג"א מפסחים פ"ו. דמוקמינן הך דהחלונות ועובי החומה כלפנים בשורא ובר שורא אבל אם אינו שוה לקרקע עזרה לא נתקדש. ונראה לתרץ דהנה לכאורה יל"ד בהא דפריך בפסחים שם על רב דאמר גגין ועליות לא נתקדשו מהך דהחלונות ועובי החומה כלפנים דילמא קאי התם לענין ההיכל כיון דקא' התם לעיל מיני' מהיכל ניקום וניתיב אינש שאני היכל דכתיב ויתן דוד לשלמה בנו כ' וכתיב הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל וא"כ י"ל דכמו דגגין ועליות דהיכל נתקדשו ה"ה דעובי החומה דהיכל נתקדש אמנם באמת לק"מ דרש"י ז"ל נזהר מזה ופי' בד"ה עובי החומה וז"ל אלמא ראש החומה נתקדש דדמי לגגין ועליות עכ"ל ולפי"ז הרי כ' ה[[תוספות/שבועות/יז/ב#וטמא|תוס' בשבועות י"ז: ד"ה וטמא]] דרק עליות דהיכל נתקדשו משום דבקרא מפורש עליותיו אבל גגין דלא כתיב לא נתקדשו וא"כ פריך שפיר דראש החומה הא דמי לגג דאפי' דהיכל לא נתקדש ובכלל עובי החומה הוא ג"כ ראש החומה כפירש"י וא"ש והא דקא' התם בשלמא חלונות משכחת לה דשוו לקרקע עזרה היינו משום דבכה"ג הו"מ לאוקמי גם בשל עזרה ובאמת אי מהא לחוד לא הוי קשיא כלל דהו"מ לאוקמי בחלונות דהיכל וא"כ ממילא מיושב קושי' המג"א הנ"ל דחלונות דביהכ"נ הרי יש עליהן דין חלונות היכל לפ"ד המרדכי ומהרי"ק הנ"ל ושפיר פסקינן דמצטרף. אמנם יקשה לפי"ז ע"ד הרמ"א שם שכ' בשם רי"ו וא"ז דגגין ועליות אינן בכלל בית והעומד עליהן אינו מצטרף הרי כיון דהביהכ"נ יש לו דין היכל א"כ הא גם העליות נתקדשו. וי"ל דרי"ו וא"ז ס"ל כסברת הצל"ח בפסחים שם שכ' דלפי המסקנא אין חילוק בין עליות של היכל לשאר עליות אפס דלא גרעי ממחילות דלא נתקדשו ואפ"ה כשפתוחים לעזרה הם קודש וה"נ עליות של היכל כיון דהיו בהן לולין להיכל ופתוחות לקודש לכך נתקדשו ע"ש. וא"כ לפי"ז עליות שלבהכ"נ אף אי נימא דיש לו דין קדושת היכל כיון שאינן פתוחות לבהכ"נ אינן קודש משא"כ החלונות י"ל דיש להן קדושה לדידהו כיון שהן פתוחות לקודש ולא ס"ל בהא כהצל"ח שכ' דחלונות ל"ה פתוחות לקודש משום שלא נעשו לצאת ולבא דרך שם ויש לה"ר לדבריהם מדברי הירושלמי פסחים פכ"צ הלכה י"ב דפריך התם ל"ל למיתני החלונות כלפנים כיון דקתני עובי החומה כלפנים כ"ש החלונות שהן שקועין בחומה שנתקדשו ומשני דאצטריך בחלון שע"ג האגף דאע"ג דתחת האגף לא נתקדש מ"מ חלון שעל גביו קודש וי"ל דהוא מטעם שהוא פתוח לקודש וס"ל באמת דהו"מ בתלמודן התם למימר דמחלונות ל"ק כיון שהן פתוחות לקודש והא דקא' כגון דשוו לקרקע עזרה לרווחא דמילתא קא' הכי דבכה"ג הן גופן קודש וה"ה דהומ"ל מטעם פתוחות לקודש. אכן לפי"ז יקשה האיך פסק ברמ"א סוסי' קנ"א להך דהמרדכי דהעלי' של הבהכ"נ יש לה קדושה מתורת קדושת היכל ואפשר דמכח חומרא בעלמא אתי עלה אבל לא מדינא ותדע לך שהוא רק בתורת חומרא דהרי כ' תוס' שבועות הנ"ל דרק העלי' דהיכל נתקדש אבל לא הגג ואלו בביהכ"נ הלא תנן במשנה [[בבלי/מגילה/כא/א|מגילה כ"א.]] דאין שוטחין פירות על גגו. וע"כ שהוא רק חומרא ולא מדינא] בכ"ז נראה דעובי החומה של הבהכ"נ לכ"ע לא נתקדש בקדושת ביהכ"נ דהרי בפסחים פ"ה: ובשבועות ט"ו: הקשו התוס' איך אפשר לומר דעובי החומה כלפנים הרי הקידוש של העזרה הי' במה שהבי"ד היו מהלכין בשתי תודות כו' והרי הלכו מבפנים ותי' דאעפ"כ תלוי בדעת הבי"ד והי' מתקדש כל מה שהי' בלבם לקדש ע"ש ולפי"ז תינח לענין העזרה משא"כ הקידוש של הבהכ"נ הוא ע"י התפלות שמתפללין בתוכו כדא' במגילה כ"ו: דהרחוב אין בו קדושה לפי שאין מתפללין בו תדיר והרי מתפללין רק בפנים בחלל הבהכ"נ וממילא עובי החומה אינו מתקדש בקדושת הבהכ"נ אפס לענין איסור נתיצה אנו מחמירין דאיכא בי' איסור דל"ת כן משום לתא דעזרה כמ"ש ב[[שאילת יעבץ/ב/נד|שאילת יעב"ץ ח"ב סי' נ"ד]]. אבל עכ"פ אם מעמיד כותל במקום פנוי מהבהכ"נ הוי הורדה מקדושה וע' כי"ב בתשו' הרשב"א סי' תקפ"ב וע[[נודע ביהודה/תניינא/א/לח|נובי"ת חא"ח סי' ל"ח]]. ובפרט שאז לא יהי' מקום להתפלל גם בבהמ"ד ואיכא משום צלויי ופשיעותא. שע"כ אם אפשר לבנות מבלעדי סתירת כותל הדרומית של הבהכ"נ שהוא הצפונית של הביהמ"ד יש להתיר מטעמים הנ"ל אבל לסתור גם הכותל הלזו אינני רואה מקום להתיר. ה' יזכנו לעלות לציון ברנה לחזות בנועם ד' ולבקר בהיכלו בב"א. דברי ידידו ש"ב דור"ש באהבה: