ירושלמי/שקלים/א/ד: הבדלים בין גרסאות בדף

'''הלכה ד [[משנה/שקלים/א#ד|מתני']]''' אע"פ שאמרו אין ממשכנין נשים ועבדים וקטנים אבל אם שקלו מקבלין מידן הנכרי והכותי ששקלו אין מקבלין מהן ואין מקבלין מידם קני זבין וקני זבות וקני יולדות וחטאות ואשמות זה הכלל כל שנידר ונידב מקבלין מידן כל שאינו נידר ונידב אין מקבלין מידן וכן מפורש על ידי עזרא שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/עזרא/ד#|עזרא ד]]}} לא לכם ולנו לבנות בית לאלהינו {{צבע גופן|אדום|<{{עוגן1|דף ד.}}>}} ואלו שחייבין בקלבון לוים וישראלים וגרים ועבדים משוחררים אבל לא כהנים ונשים ועבדים וקטנים השוקל ע"י כהן ע"י האשה ע"י עבד ע"י קטן פטור ואם שקל על ידו וע"י חבירו חייב בקלבון אחד ור"מ אומר שני קולבנות הנותן סלע ונוטל שקל חייב שני קולבנות השוקל על יד עני ועל יד שכינו ועל יד בן עירו פטור ואם הלוון חייב האחין השותפין שחייבין בקלבון  פטורין ממעשר בהמה וכשחייבין במעשר בהמה פטורין מן הקלבון וכמה הוא קלבון מעה כסף דברי ר"מ וחכ"א חצי מעה:

הנכרי והכותי כו'. אמר רבי בא (ביבא) תיפתר כמאן דאמר כותי כגוי{{הערה|'''כגוי.''' כ"ה בדפוס ויניצי'. בדפוסים מאוחרים: כנכרי (וכן להלן).}}. דאתפלגין כותי כגוי דברי רבי. רבן שמעון בן גמליאל אומר כותי כישראל לכל דבר. אמר רבי לעזר מתני' בגוים הא בכותים לא. ותני כן {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/א#|ויקרא א]]}} אדם לרבות את הגרים. {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/א#|שם]]}} מכם להוציא את המשומדים{{הערה|'''המשומדים.''' כ"ה בדפוס ויניצי'. בדפוסים מאוחרים השתבש ע"י הצנזורה ל"המומרים".}}. מתני' פליגא{{הערה|'''פליגא'''. כ"ה בדפוס ויניצי'. בדפוסים מאוחרים: פליגי (וכן להלן).}} על רבי אלעזר אין מקבלין מידם קני זבין וזבות קני יולדות. וכי יש קני זבין וזבות בגוים. אלא רישא בגוים וסיפא בכותים. (והא כיני) כן הוא רישא בגוים וסיפא בכותים. אמר רבי יוחנן בתחילה אין מקבלים מהן לא דבר מסויים ולא דבר שאינו מסויים. ובסוף מקבלין מהן דבר שאינו מסויים ואין מקבלין מהן דבר מסויים. ר' שמעון בן לקיש אמר בין בתחילה בין בסוף אין מקבלין מהן לא דבר מסויים ולא דבר שאינו מסויים. מתני' פליגא על רבי יוחנן אין מקבלין מהן הקדש ונדבה לבדק הבית. פתר לה בין בתחילה בין בסוף ובלבד דבר מסויים (<small>נ"י</small> פתר לה במסוים שאפילו מעותיו יוליכם לים המלח). ר' שמעון בן לקיש אמר בין בתחלה ובין בסוף אין מקבלין מהם לא דבר מסוים וכו': מתני' פליגא על רבי שמעון בן לקיש דתני הכל שוין שהן נודרין ונידרין. פתר לה עולה. ניחא נודרין עולה. נידרין עולה. (לא) אלא כשאמר ישראל הרי עלי עולה ושמעו גוי ואמר מה שאמר זה עלי:

ואינו מביא עמו נסכים ומותר נסכים לא לכלי שרת אינון נמצא מביא דבר מסויים. התיב רבי יוסי בר רבי בון והא תנינן נערכין ועורכין לא לבדק הבית אינון. היך מה דאת אמר תמן לשמים הוא מתכוין ומאיליהן הן באין לבדק הבית. כן את אמר אף הכא לשמים הוא מתכוין {{צבע גופן|אדום|<{{עוגן1|דף ד:}}>}} ומאיליהן הן באין ° לבד"ה (לכלי שרת). מה עבד לה רבי שמעון בן לקיש. פתר לה {{ממ|[[תנ"ך/עזרא/ד#|עזרא ד]]}} לא לכם ולנו לבנות בית לאלהינו. ר' חזקיה אמר רבי סימון שאל מעתה אין מקבלין מהן לאמת המים ולחומות העיר ומגדלותיה על שם (שנאמר) {{ממ|[[תנ"ך/נחמיה/ב#|נחמיה ב]]}} ולכם אין חלק וגו' (אלו חייבין בקלבון תני אלו חייבין בקלבון אחד ר"מ אומר שני קולבנות מתניתא דר"מ דאמר ר"מ אע"פ שאין שקלו תורה קלבנו תורה סבר ר"מ במי ששקלו שלם שהוא פטור מהקלבון דאמר) ° מתניתא דרבי מאיר דאמר רבי מאיר כשם ששקלו תורה כך קלבנו תורה. קסבר ר' מאיר בנותן שקלו שלם שהוא חייב בקלבון. דאמר רבי מאיר כמין מטבע של אש הוציא הקב"ה מתחת כסא כבודו והראהו למשה ואמר לו {{ממ|[[תנ"ך/שמות/ל#|שמות ל]]}} זה יתנו כזה יתנו:

נתן סלע ליטול שקל חייב שני קולבונות. אמר ר' אלעזר דרבי מאיר היא ° (דרבי מאיר אמר אחד שקל שהוא נותן ואחד סלע שהוא נוטל) דתניא אלו חייבין בקלבון כו' קלבון א' ור"מ אמר ב' קולבנות ומר רב ד"ה היא דאמר רבי מאיר אחד שקל שהוא נותן ואחד שקל שהוא נוטל ואחד לדברי תורה על דעתיה דרב ג' קולבנות אינון אתא ר' ירמיה ר' שמואל בר רב יצחק בשם רב שלשה קולבנות אינון א' שקל שהוא נותן ואחד שקל שהוא נוטל ואחד לדבר תורה: האחין והשותפין שחייבין בקלבון ופטורין ממעשר בהמה בשחלקו וחזרו ונשתתפו שחייבין במעשר בהמה ופטורים מן הקלבון בשלא חלקו אמר רבי לעזר והן שחלקו גדיים כנגד תיישים ותיישים כנגד גדיים אבל אם חלקו גדיים כנגד גדיים ותיישים כנגד תיישים הוא חלקו משעה הראשונה א"ר יוחנן אפילו חלקו גדיים נגד גדיים ותיישים נגד תיישים כלקוחות הן ופטורין מן המעשר כההוא דתנינן תמן הלקוח ושניתן לו במתנה פטור ממעשר בהמה. ר' חייא (ר' חזקיה) אמר רבי ירמי' בעי ולמה לית נן אמרין פעמים שהן חייבין בזה ובזה {{צבע גופן|אדום|<{{עוגן1|דף ה.}}>}} ופעמים שהם פטורים מזה ומזה היך עבידא (חלקו את הנכסים ואח"כ חלקו את הבהמה חייבין בזה ובזה חלקו את הבהמה ואח"כ חלקו את הנכסים פטורין מזה ומזה) חלקו הנכסים ולא חלקו הבהמה חייבין בזה ובזה חלקו הבהמה ולא חלקו את הנכסים פטורים מזה ומזה א"ר מנא הדא דאת אמר בשלא היתה הבהמה רוב אבל אם היתה הבהמה רוב הן הן עיקר נכסים ר' אבין אמר ר' שמי בעי מפני שעשיתן כאדם אחד אצל מעשר בהמה את פוטרו מן הקלבון א"ל לא שניא היא שהוא נותן סלע א' שלימה מעתה אפילו חלקו וחזרו ונשתתפו חייבין במעשר בהמה ופטורים מן הקלבון ותנינן חייבין בקלבון ופטורין ממעשר בהמה: ר' בא בשם אבא בר רב הונא היא שני אחים שירשו את אביהן היא שני גיסין שירשו את חמיהן לאיכן היו הקלבנות נופלין ר"מ אומר לשקלים רבי לעזר אומר לנדבה ר"ש שזורי  אומר ריקוע זהב וצפוי לבית קודש הקדשים בן עזאי אומר שולחנין היו נוטלין אותן בשכרן ויש אומרים להוצאת דרכים: