13,152
עריכות
אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/גיטין/לד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
כנדצ"ל
(בשולי הדברים מעשה נורא ממרן הגרי"ג אדלשטיין זללה"ה) |
מ (כנדצ"ל) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
== יום שני | == יום שני ל' סיון תשפ"ג - מסכת גיטין דף לד == | ||
=== לקרוא לאחר ששמו כשם אביו === | === לקרוא לאחר ששמו כשם אביו === | ||
;איסור קריאת שם אחרים ששמם כשם אביו | ;איסור קריאת שם אחרים ששמם כשם אביו | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
ומדברי הרמב"ם בהל' ממרים עולה עוד שאף בשם שאינו פלאי לא יקרא להם בפניו, וכתב על כך הרדב"ז: ולא ראיתי העם נזהרים בזה, ולפיכך אני סבור שאין הדברים אמורים אלא שקורא אותו בשמו 'אברהם' או 'יצחק', שיש בזה קצת זילותא כיון שהוא בפניו. אבל אם קורא אותו בלשון כבוד, כגון ר' אברהם, או דון אברהם בלשון לעז, או סידי אברהם בלשון ערב, וכן בכל שאר הלשונות, כיון שקורא אותו בלשון כבוד ליכא זילותא לאביו או לרבו. [ואמנם מדברי הרמב"ם בהל' תלמוד תורה נראה שכשאינו פלאי מותר לקרות אפילו בפניהם, ועמד הכס"מ על סתירת דבריו בזה]. | ומדברי הרמב"ם בהל' ממרים עולה עוד שאף בשם שאינו פלאי לא יקרא להם בפניו, וכתב על כך הרדב"ז: ולא ראיתי העם נזהרים בזה, ולפיכך אני סבור שאין הדברים אמורים אלא שקורא אותו בשמו 'אברהם' או 'יצחק', שיש בזה קצת זילותא כיון שהוא בפניו. אבל אם קורא אותו בלשון כבוד, כגון ר' אברהם, או דון אברהם בלשון לעז, או סידי אברהם בלשון ערב, וכן בכל שאר הלשונות, כיון שקורא אותו בלשון כבוד ליכא זילותא לאביו או לרבו. [ואמנם מדברי הרמב"ם בהל' תלמוד תורה נראה שכשאינו פלאי מותר לקרות אפילו בפניהם, ועמד הכס"מ על סתירת דבריו בזה]. | ||
והב"ח {{ממ|[[ב"ח/יורה דעה/רמ|שם סק"ה]]}} ביאר דעת הרמב"ם, שלמד ביאור דברי הברייתא 'משנה שם אביו' לא כפירוש רש"י, אלא שאם היה שם אביו או שם רבו כשם אחרים, אזי משנה את שמם כדי שלא יהיה נראה כאילו הוא מזכיר את שמם. ודקדק כן ממה שלא כתב התנא 'לא יזכיר אביו ורבו בשמם', וכן לפי שדבר זה פשוט הוא שהרי המזכיר שם אביו | והב"ח {{ממ|[[ב"ח/יורה דעה/רמ|שם סק"ה]]}} ביאר דעת הרמב"ם, שלמד ביאור דברי הברייתא 'משנה שם אביו' לא כפירוש רש"י, אלא שאם היה שם אביו או שם רבו כשם אחרים, אזי משנה את שמם כדי שלא יהיה נראה כאילו הוא מזכיר את שמם. ודקדק כן ממה שלא כתב התנא 'לא יזכיר אביו ורבו בשמם', וכן לפי שדבר זה פשוט הוא שהרי המזכיר שם אביו ורבו אפיקורוס הוא כמבואר בסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/ק/א|ק.]]}}. ומאחר וטעם האיסור שנראה כקורא לרבו בשמו, לכן מסתברא להרמב"ם שדין זה הוא דוקא בשם שהוא פלאי, ואילו בשם בעלמא אינו נראה כלל כקורא לרבו. ומה שהטור תמה על הרמב"ם, הוא לפי שחשב שהרמב"ם מפרש את הברייתא שם כפירושו של רש"י, ואם כן אין באמת מקור לחידושו של הרמב"ם. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
מקור חדש לדין זה, מעלה הגר"א בביאורו {{ממ|[[ביאור הגר"א/יורה דעה/רמ#ז|סק"ז]]}} וזאת מהמבואר בכמה מקומות שאביי נתכנה בתואר 'נחמני'. וכך איתא בגיטין {{ממ|[[בבלי/גיטין/לד/א|לד.:]]}} והלכתא כנחמן והלכתא כנחמן והלכתא כנחמני, ובביאור ה'הלכתא כנחמני' כתב [[רש"י/גיטין/לד/ב|רש"י]]: והלכתא כנחמני, אביי... ונראה בעיני דעל שם שרבה בר נחמני גידל אביי בביתו ולימדו תורה, שהיה יתום, השיאו את שם אביו נחמני, ע"כ. | מקור חדש לדין זה, מעלה הגר"א בביאורו {{ממ|[[ביאור הגר"א/יורה דעה/רמ#ז|סק"ז]]}} וזאת מהמבואר בכמה מקומות שאביי נתכנה בתואר 'נחמני'. וכך איתא בגיטין {{ממ|[[בבלי/גיטין/לד/א|לד.:]]}} והלכתא כנחמן והלכתא כנחמן והלכתא כנחמני, ובביאור ה'הלכתא כנחמני' כתב [[רש"י/גיטין/לד/ב|רש"י]]: והלכתא כנחמני, אביי... ונראה בעיני דעל שם שרבה בר נחמני גידל אביי בביתו ולימדו תורה, שהיה יתום, השיאו את שם אביו נחמני, ע"כ. | ||
פירוש שונה מעלה הערוך {{ממ|[[ספר הערוך/אביי|ע' אביי]]}} בשם הגאונים, והובאו הדברים בגליון הש"ס לרע"א {{ממ|[[גליון הש"ס לרע"א/גיטין/לד/ב|גיטין שם]]}}, שבאמת 'נחמני' שמו, והיה בן אחיו של רבה בר נחמני ותלמידו. וכיון שהיה שמו 'נחמני' כשם אביו של רבה, לא היה קורא לו בכל שעה 'נחמני', אלא היה קורא לו 'אביי' בלשון ארמית, כאדם שקורא 'אבי' וסליק ליה אביי, ע"כ [ובהליכות עולם {{ממ|[[הליכות עולם/א/ג#ג|שער ראשון פ"ג אות ג]]}} כתב בסגנון אחר קצת: וקראו בזה הכינוי 'אביי', רמז ששמו כשם אביו, ע"כ. | פירוש שונה מעלה הערוך {{ממ|[[ספר הערוך/אביי|ע' אביי]]}} בשם הגאונים, והובאו הדברים בגליון הש"ס לרע"א {{ממ|[[גליון הש"ס לרע"א/גיטין/לד/ב|גיטין שם]]}}, שבאמת 'נחמני' שמו, והיה בן אחיו של רבה בר נחמני ותלמידו. וכיון שהיה שמו 'נחמני' כשם אביו של רבה, לא היה קורא לו בכל שעה 'נחמני', אלא היה קורא לו 'אביי' בלשון ארמית, כאדם שקורא 'אבי' וסליק ליה אביי, ע"כ [ובהליכות עולם {{ממ|[[הליכות עולם/א/ג#ג|שער ראשון פ"ג אות ג]]}} כתב בסגנון אחר קצת: וקראו בזה הכינוי 'אביי', רמז ששמו כשם אביו, ע"כ]. | ||
מעתה, מבאר הגר"א, הרמב"ם למד כפירוש הערוך שאביי הוא נחמני ונקרא אביי על ידי רבה מחמת כבוד אביו, ואף כולם קראו לו כן בשביל כבודו של אביי, מלבד רבא שהיה חבירו שקראו בשמו 'נחמני', ע"כ. ונמצא שהרמב"ם שלמד כפירוש הערוך הוציא מתוך הנהגתו של רבה הוראה לפיה יש לשנות שם אחרים ששמם כשם אביו. [ומה שכתב הגר"א שכולם קראו לן כן בשביל כבודו של אביי, בערוך מבואר יותר: וכיון שהיה מן האבות והגדולים קריוהו רבנן הכי, ע"כ]. | מעתה, מבאר הגר"א, הרמב"ם למד כפירוש הערוך שאביי הוא נחמני ונקרא אביי על ידי רבה מחמת כבוד אביו, ואף כולם קראו לו כן בשביל כבודו של אביי, מלבד רבא שהיה חבירו שקראו בשמו 'נחמני', ע"כ. ונמצא שהרמב"ם שלמד כפירוש הערוך הוציא מתוך הנהגתו של רבה הוראה לפיה יש לשנות שם אחרים ששמם כשם אביו. [ומה שכתב הגר"א שכולם קראו לן כן בשביל כבודו של אביי, בערוך מבואר יותר: וכיון שהיה מן האבות והגדולים קריוהו רבנן הכי, ע"כ]. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
;היתר קריאת שם אחרים ששמם כשם אביו שלא בפניו כשהשם אינו פלאי | ;היתר קריאת שם אחרים ששמם כשם אביו שלא בפניו כשהשם אינו פלאי | ||
מאידך, את ההוראה היוצאת מתוך דברי הרמב"ם [והובאה גם ברמ"א שם], לפיה מותר לקרות לאחרים ששמם כשם אביו, שלא בפניו, אם אין שמם 'פלאי', מבאר הגר"א שלמדו כן ממה שמצאנו בכמה מקומות {{ממ|[[בבלי/שבת/קמז/ב|שבת קמז:]] ועוד]]}} שאמר רבי: כשלמדתי אצל רבי שמעון וכו'. ובפשטות כוונת הראיה היא ממה שהזכיר שם רבו שלא בפניו, אך לכאורה הרמ"א לא התיר אלא לקרות אחרים שלא בפניו, ולא את שמו שלו. ובאופן אחר היה אפשר לבאר כוונת הגר"א, שהרי אביו של רבי יהודה הנשיא היה רבן שמעון בן גמליאל, ואעפ"כ לא נמנע מלהזכיר את שמו כשדיבר על 'רבי שמעון' רבו, ומכאן | מאידך, את ההוראה היוצאת מתוך דברי הרמב"ם [והובאה גם ברמ"א שם], לפיה מותר לקרות לאחרים ששמם כשם אביו, שלא בפניו, אם אין שמם 'פלאי', מבאר הגר"א שלמדו כן ממה שמצאנו בכמה מקומות {{ממ|[[בבלי/שבת/קמז/ב|שבת קמז:]] ועוד]]}} שאמר רבי: כשלמדתי אצל רבי שמעון וכו'. ובפשטות כוונת הראיה היא ממה שהזכיר שם רבו שלא בפניו, אך לכאורה הרמ"א לא התיר אלא לקרות אחרים שלא בפניו, ולא את שמו שלו. ובאופן אחר היה אפשר לבאר כוונת הגר"א, שהרי אביו של רבי יהודה הנשיא היה רבן שמעון בן גמליאל, ואעפ"כ לא נמנע מלהזכיר את שמו כשדיבר על 'רבי שמעון' רבו, ומכאן ראיה שמותר להזכיר שם שרגילים בו, שלא בפניו. | ||
[אמנם יש לעיין בזה, ש[[הגהות רבי עקיבא איגר/יורה דעה/רמ#ג|רבי עקיבא איגר בהגהותיו]] שם הקשה על פי עיקר האיסור ש'לא יקראנו בשמו', כיצד מצאנו בכמה מקומות שאמרו חכמים 'בעינא אבא', או 'מעשה באבא חלפתא'. ובמקום אחר הארכנו והבאנו יישוב הפוסקים שבמקום שמקדים לומר תואר כבוד לאביו מותר. ואם כן לכאורה אין עוד ראיה ממה שאמר רבי 'כשלמדתי אצל רבי שמעון'. ומשמע שהגר"א לא סבירא ליה חילוק זה, וכפי שמשמע גם ממה שהקשה כן רע"א ולא יישב כן. | [אמנם יש לעיין בזה, ש[[הגהות רבי עקיבא איגר/יורה דעה/רמ#ג|רבי עקיבא איגר בהגהותיו]] שם הקשה על פי עיקר האיסור ש'לא יקראנו בשמו', כיצד מצאנו בכמה מקומות שאמרו חכמים 'בעינא אבא', או 'מעשה באבא חלפתא'. ובמקום אחר הארכנו והבאנו יישוב הפוסקים שבמקום שמקדים לומר תואר כבוד לאביו מותר. ואם כן לכאורה אין עוד ראיה ממה שאמר רבי 'כשלמדתי אצל רבי שמעון'. ומשמע שהגר"א לא סבירא ליה חילוק זה, וכפי שמשמע גם ממה שהקשה כן רע"א ולא יישב כן. | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
שוב הביא הב"ש את דברי הערוך בשם הגאונים, שעיקר שמו היה 'נחמני', ורבה קראו 'אביי' בלשון ארמית כאדם שקורא 'אבי', משום ד"כיון דהוה שמיה נחמני כשם אבוה דרבה, לא הוה קרי ליה כל שעתא נחמני בשם אביו". אלא שהבאר שבע מקשה על פירושו: הא גופא טעמא מאי, למה לא קרי ליה כל שעתא נחמני בשם אביו. ומבאר הבאר שבע שדעת הערוך כדעת הרמב"ם שפסק שדין שינוי שם אחרים ששמם כשם אביו הוא רק בשם שהוא פלא שאין הכל דשים בו אבל שמות כשם יעקב וכדומה קורא בהן לאחרים שלא בפניו ואין בכך כלום. וכיון ששם 'נחמני' אינו שם פלא, ממילא קרא רבה לאביי בשם 'נחמני' שלא בפניו, ולכן דקדק הערוך וכתב 'לא הוה קרי ליה כל שעתא נחמני' ומשמע שפעמים שכן היה קורא לו בשם זה - וזאת משום ש'נחמני' אינו שם פלא, ויכול לקרוא בשם זה שלא בפניו. | שוב הביא הב"ש את דברי הערוך בשם הגאונים, שעיקר שמו היה 'נחמני', ורבה קראו 'אביי' בלשון ארמית כאדם שקורא 'אבי', משום ד"כיון דהוה שמיה נחמני כשם אבוה דרבה, לא הוה קרי ליה כל שעתא נחמני בשם אביו". אלא שהבאר שבע מקשה על פירושו: הא גופא טעמא מאי, למה לא קרי ליה כל שעתא נחמני בשם אביו. ומבאר הבאר שבע שדעת הערוך כדעת הרמב"ם שפסק שדין שינוי שם אחרים ששמם כשם אביו הוא רק בשם שהוא פלא שאין הכל דשים בו אבל שמות כשם יעקב וכדומה קורא בהן לאחרים שלא בפניו ואין בכך כלום. וכיון ששם 'נחמני' אינו שם פלא, ממילא קרא רבה לאביי בשם 'נחמני' שלא בפניו, ולכן דקדק הערוך וכתב 'לא הוה קרי ליה כל שעתא נחמני' ומשמע שפעמים שכן היה קורא לו בשם זה - וזאת משום ש'נחמני' אינו שם פלא, ויכול לקרוא בשם זה שלא בפניו. | ||
והוסיף הב"ש שהטעם שרש"י מיאן בפירוש הערוך, לפי שאינו סובר כלל את דינו של הרמב"ם שאם היה שם אביו כשם אחרים שהוא משנה את שמם, "דלא אשכחן בגמרא רק שלא יקרא אביו עצמו בשמו, אבל שאפילו אחרים ששמם כשם אביו שאין לקרותם בשמם זה, לא מצינו בשום מקום" [ואכן הגר"א הרי מבאר ששינוי שמו של אביי על ידי רבה הוא גופא הראיה, והב"ח ביאר שמקור הרמב"ם הוא בהבנה שונה של דברי הברייתא בקידושין, נגד פירושו של רש"י שם שהלך לשיטתו] | והוסיף הב"ש שהטעם שרש"י מיאן בפירוש הערוך, לפי שאינו סובר כלל את דינו של הרמב"ם שאם היה שם אביו כשם אחרים שהוא משנה את שמם, "דלא אשכחן בגמרא רק שלא יקרא אביו עצמו בשמו, אבל שאפילו אחרים ששמם כשם אביו שאין לקרותם בשמם זה, לא מצינו בשום מקום" [ואכן הגר"א הרי מבאר ששינוי שמו של אביי על ידי רבה הוא גופא הראיה, והב"ח ביאר שמקור הרמב"ם הוא בהבנה שונה של דברי הברייתא בקידושין, נגד פירושו של רש"י שם שהלך לשיטתו]. | ||
| שורה 56: | שורה 56: | ||
וכן בפרי חדש {{ממ|[[פרי חדש/תלמוד תורה/ה#ה|על הרמב"ם ת"ת פ"ה ה"ה]]}} הביא דברי הערוך, וכתב: ומכאן סמך לסברת הרב דאף לאחרים ששמם כשם אביו משנה את שמם [ומשמע גם שלא דקדק כדקדוק הבאר שבע, ולא הביא ראיה לשם שאינו פלאי אלא רק לעיקר דינו של הרמב"ם]. והוסיף הפר"ח: ורש"י בפרק השולח כתב להיפך דאדרבה רבה קרי ליה נחמני בשם אביו, ואולי פליג בדינא אהרמב"ם. | וכן בפרי חדש {{ממ|[[פרי חדש/תלמוד תורה/ה#ה|על הרמב"ם ת"ת פ"ה ה"ה]]}} הביא דברי הערוך, וכתב: ומכאן סמך לסברת הרב דאף לאחרים ששמם כשם אביו משנה את שמם [ומשמע גם שלא דקדק כדקדוק הבאר שבע, ולא הביא ראיה לשם שאינו פלאי אלא רק לעיקר דינו של הרמב"ם]. והוסיף הפר"ח: ורש"י בפרק השולח כתב להיפך דאדרבה רבה קרי ליה נחמני בשם אביו, ואולי פליג בדינא אהרמב"ם. | ||
ובספר מעשה ניסים {{ממ|[[מעשה ניסים/תלמוד תורה/ה#ה|שם]]}} לרבי נסים הכהן מתוניס, הבין כוונת הבאר שבע והפרי חדש, שבאו ליישב הקושיא כיצד לדעת רש"י קרא רבה לאביי בשם 'נחמני', ועל כן כתבו שרש"י חולק על עיקר דינו של הרמב"ם. וכתב על כך: ואנכי עפר אומר אחרי המחילה מן שני הרבנים, שמה שכתב רש"י דרבה קרא לאביי 'נחמני' כשם אביו של רבה, לא שהיה קורא לו כן בכל פעם שהוא רוצה לקראו, רק שביום מילתו של אביי - שהוא עת קריאת השם - קרא את שמו 'נחמני', שהוא נולד בביתו, כי יתום מרחם היה כמבואר בקידושין בענין כיבוד אב ואם, ורבה | ובספר מעשה ניסים {{ממ|[[מעשה ניסים/תלמוד תורה/ה#ה|שם]]}} לרבי נסים הכהן מתוניס, הבין כוונת הבאר שבע והפרי חדש, שבאו ליישב הקושיא כיצד לדעת רש"י קרא רבה לאביי בשם 'נחמני', ועל כן כתבו שרש"י חולק על עיקר דינו של הרמב"ם. וכתב על כך: ואנכי עפר אומר אחרי המחילה מן שני הרבנים, שמה שכתב רש"י דרבה קרא לאביי 'נחמני' כשם אביו של רבה, לא שהיה קורא לו כן בכל פעם שהוא רוצה לקראו, רק שביום מילתו של אביי - שהוא עת קריאת השם - קרא את שמו 'נחמני', שהוא נולד בביתו, כי יתום מרחם היה כמבואר בקידושין בענין כיבוד אב ואם, ורבה היה לו לאב וקראו בשם אביו, ומן היום ההוא והלאה לא היה קורא לו נחמני משום כבוד אביו, רק קורא לו אביי, ורש"י והרמב"ם בחד שיטה אזלי ולא פליגי, עכ"ד. | ||
;מעשה נורא ממרן הגרי"ג אדלשטיין זללה"ה | ;מעשה נורא ממרן הגרי"ג אדלשטיין זללה"ה | ||
בשולי הדברים, הנה יש להעיר אף אם ננקוט ש'נחמני' הוא שם פלאי, הרי בפשטות ידעו כי מלבד אביו של רבה, גם תלמידו קרוי בשם זה. ואם כן מדוע אסור לרבה לקרוא לתלמידו בשם זה, וכי יש צד ומי יעלה על דעתו שכוונתו לשם רבו, הלא לכאורה מעצם קריאתו פשוט וברור שכוונתו לאדם אחר ששמו כשם זה. ובאמת יש שכתבו בגדר 'פלאי' שהשומע יודע בודאי שכוונתו לרבו, דהיינו שמוחזק שאין שם עוד אחר בשם זה, אך זה לא יתכן במעשה דרבה ואביי. ובענין זה ראיתי לנכון להביא מעשה נורא הנוגע לענייננו ממרן הגרי"ג אדלשטיין זללה"ה, כפי שסיפר בהספדיו אחד ממקורביו, שסייע לו רבות משך יותר מעשרים שנה. וכה סיפר: דרכו של רבינו היתה ללכת לחתונות של תלמידים, והנה פעם ביושבו ברכב פנה אלי שישבתי מאחור, ואמר לי כי אינו זוכר היכן חתונתו של בחור פלוני, ואם אוכל לברר את מקום החתונה. על אתר הוצאתי את הטלפון וחייגתי לחבר חדר של אותו החתן, אלא שבשגגה לא שמתי על לבי ששם אותו חבר כשם רבינו 'גרשון', ופניתי אליו באומרי 'גרשון, איפה החתונה של פלוני אלמוני'. לתדהמתי, פנה מרן זלה"ה לאחוריו בטבעיות ואמר לי במאור פנים, האמן לי שאיני יודע, הלא ביקשתיך כי תברר אתה את מקום החתונה... זי"ע ועכ"י אכי"ר. | בשולי הדברים, הנה יש להעיר אף אם ננקוט ש'נחמני' הוא שם פלאי, הרי בפשטות ידעו כי מלבד אביו של רבה, גם תלמידו קרוי בשם זה. ואם כן מדוע אסור לרבה לקרוא לתלמידו בשם זה, וכי יש צד ומי יעלה על דעתו שכוונתו לשם רבו, הלא לכאורה מעצם קריאתו פשוט וברור שכוונתו לאדם אחר ששמו כשם זה. ובאמת יש שכתבו בגדר 'פלאי' שהשומע יודע בודאי שכוונתו לרבו, דהיינו שמוחזק שאין שם עוד אחר בשם זה, אך זה לא יתכן במעשה דרבה ואביי. ובענין זה ראיתי לנכון להביא מעשה נורא הנוגע לענייננו ממרן הגרי"ג אדלשטיין זללה"ה, כפי שסיפר בהספדיו אחד ממקורביו, שסייע לו רבות משך יותר מעשרים שנה. וכה סיפר: דרכו של רבינו היתה ללכת לחתונות של תלמידים, והנה פעם ביושבו ברכב פנה אלי שישבתי מאחור, ואמר לי כי אינו זוכר היכן חתונתו של בחור פלוני, ואם אוכל לברר את מקום החתונה. על אתר הוצאתי את הטלפון וחייגתי לחבר חדר של אותו החתן, אלא שבשגגה לא שמתי על לבי ששם אותו חבר כשם רבינו 'גרשון', ופניתי אליו באומרי 'גרשון, איפה החתונה של פלוני אלמוני'. לתדהמתי, פנה מרן זלה"ה לאחוריו בטבעיות ואמר לי במאור פנים, האמן לי שאיני יודע, הלא ביקשתיך כי תברר אתה את מקום החתונה... זי"ע ועכ"י אכי"ר. | ||