12,282
עריכות
אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/גיטין/לד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
בשולי הדברים מעשה נורא ממרן הגרי"ג אדלשטיין זללה"ה
(לקרוא לאחר ששמו כשם אביו) |
(בשולי הדברים מעשה נורא ממרן הגרי"ג אדלשטיין זללה"ה) |
||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
ובספר מעשה ניסים {{ממ|[[מעשה ניסים/תלמוד תורה/ה#ה|שם]]}} לרבי נסים הכהן מתוניס, הבין כוונת הבאר שבע והפרי חדש, שבאו ליישב הקושיא כיצד לדעת רש"י קרא רבה לאביי בשם 'נחמני', ועל כן כתבו שרש"י חולק על עיקר דינו של הרמב"ם. וכתב על כך: ואנכי עפר אומר אחרי המחילה מן שני הרבנים, שמה שכתב רש"י דרבה קרא לאביי 'נחמני' כשם אביו של רבה, לא שהיה קורא לו כן בכל פעם שהוא רוצה לקראו, רק שביום מילתו של אביי - שהוא עת קריאת השם - קרא את שמו 'נחמני', שהוא נולד בביתו, כי יתום מרחם היה כמבואר בקידושין בענין כיבוד אב ואם, ורבה יהה לו לאב וקראו בשם אביו, ומן היום ההוא והלאה לא היה קורא לו נחמני משום כבוד אביו, רק קורא לו אביי, ורש"י והרמב"ם בחד שיטה אזלי ולא פליגי, עכ"ד. | ובספר מעשה ניסים {{ממ|[[מעשה ניסים/תלמוד תורה/ה#ה|שם]]}} לרבי נסים הכהן מתוניס, הבין כוונת הבאר שבע והפרי חדש, שבאו ליישב הקושיא כיצד לדעת רש"י קרא רבה לאביי בשם 'נחמני', ועל כן כתבו שרש"י חולק על עיקר דינו של הרמב"ם. וכתב על כך: ואנכי עפר אומר אחרי המחילה מן שני הרבנים, שמה שכתב רש"י דרבה קרא לאביי 'נחמני' כשם אביו של רבה, לא שהיה קורא לו כן בכל פעם שהוא רוצה לקראו, רק שביום מילתו של אביי - שהוא עת קריאת השם - קרא את שמו 'נחמני', שהוא נולד בביתו, כי יתום מרחם היה כמבואר בקידושין בענין כיבוד אב ואם, ורבה יהה לו לאב וקראו בשם אביו, ומן היום ההוא והלאה לא היה קורא לו נחמני משום כבוד אביו, רק קורא לו אביי, ורש"י והרמב"ם בחד שיטה אזלי ולא פליגי, עכ"ד. | ||
;מעשה נורא ממרן הגרי"ג אדלשטיין זללה"ה | |||
בשולי הדברים, הנה יש להעיר אף אם ננקוט ש'נחמני' הוא שם פלאי, הרי בפשטות ידעו כי מלבד אביו של רבה, גם תלמידו קרוי בשם זה. ואם כן מדוע אסור לרבה לקרוא לתלמידו בשם זה, וכי יש צד ומי יעלה על דעתו שכוונתו לשם רבו, הלא לכאורה מעצם קריאתו פשוט וברור שכוונתו לאדם אחר ששמו כשם זה. ובאמת יש שכתבו בגדר 'פלאי' שהשומע יודע בודאי שכוונתו לרבו, דהיינו שמוחזק שאין שם עוד אחר בשם זה, אך זה לא יתכן במעשה דרבה ואביי. ובענין זה ראיתי לנכון להביא מעשה נורא הנוגע לענייננו ממרן הגרי"ג אדלשטיין זללה"ה, כפי שסיפר בהספדיו אחד ממקורביו, שסייע לו רבות משך יותר מעשרים שנה. וכה סיפר: דרכו של רבינו היתה ללכת לחתונות של תלמידים, והנה פעם ביושבו ברכב פנה אלי שישבתי מאחור, ואמר לי כי אינו זוכר היכן חתונתו של בחור פלוני, ואם אוכל לברר את מקום החתונה. על אתר הוצאתי את הטלפון וחייגתי לחבר חדר של אותו החתן, אלא שבשגגה לא שמתי על לבי ששם אותו חבר כשם רבינו 'גרשון', ופניתי אליו באומרי 'גרשון, איפה החתונה של פלוני אלמוני'. לתדהמתי, פנה מרן זלה"ה לאחוריו בטבעיות ואמר לי במאור פנים, האמן לי שאיני יודע, הלא ביקשתיך כי תברר אתה את מקום החתונה... זי"ע ועכ"י אכי"ר. | |||